הפוסט נכתב ע"י רון בן צבי, מנכ"ל חברת Sunrise projects, המתמחה בגיוס מענקי מחקר ופיתוח על בסיס בנייה וקידום תכניות מימון למגוון חברות הזנק
המדען הראשי תומך מידי שנה במאות חברות המבקשות למנף את פעילות המחקר והפיתוח שלהן.
המדען מציע מגוון מסלולים לתמיכה, כאשר קבלת האישור למענק מחייבת עמידה במספר לא מבוטל של אמות מידה, ביניהן: חדשנות טכנולוגית, יכולות החברה, שרידות פיננסית ועוד.
תהליך הכנת הבקשה למענק ותהליך הבדיקה עד לקבלת האישור הם חלק מתהליך ארוך, המחייב תכנון מראש, השקעה בזמן ומעורבות של מספר גורמי מפתח בחברה. אך גם אחרי כל התהליך המורכב שלהלן, חברות המקבלות אישור מהמדען הראשי נדרשות לעבוד לפי כללים פיננסיים נוקשים, על-מנת לממש את המענק שעבדו כה קשה לגייסו.
מימוש המענק אומנם נשמע כמשימה פשוטה, אולם בפועל חלק ניכר מהחברות, כתוצאה מאי הבנה או ידיעה, לא מממשות את מקסימום הכספים המגיעים להם, והתוצאה: הפסדים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים שמוחזרים לקופת המדינה.
אז איך תוודאו שאתם מנצלים את המענק שלכם במלואו?
בכדי להגדיל את המודעות לנושא ולעזור לחברות למקסם ולנצל עד תום את המענק הכספי שניתן להן, ריכזנו את עשרת הנושאים הנפוצים ביותר שיש להתייחס אליהם בעת מילוי הדוחות הרבעוניים ובעת דיווחי ההוצאה:
- אחוז משרה: אחוז המשרה משפיע ומשקלל את תקרת השכר החודשית עבור העובד. חלק גדול מהחברות מעסיקות עובדים במשרה חלקית ומתקשות להגדיר נכון את אחוז המשרה ובהמשך את אחוז תעסוקתו בפרויקט, כאשר לעיתים הגדרה לא נכונה של אחוזים אלו תייצר "חיתוך כפול" ברמת התקרות והסכומים המוכרים. לשם ההמחשה, עובד שמועסק 4.5 שעות ביום, יוכר במדען הראשי כעובד ב-50% משרה ותקרת השכר המקסימאלית בגינו תעמוד על 12,500 ₪ (50% מ-25 אלף ₪). על מנת להגדיר נכון את אחוז התעסוקה, יש להתייחס לאחוז המשרה המוצהר, כך לדוגמא, במידה ויעבוד את מלוא השעות הוא יהיה ב-100% תעסוקה וב-50% משרה.
- אחוז תעסוקה: דרישת המדען הראשי היא ששעות התקן (המשמשות כמכנה בחישוב אחוז התעסוקה) יבוססו על הנוהג בחברה ועל חוזי העבודה הפרטניים. שעות התקן הנהוגות כיום ברוב החברות ובשעוני הנוכחות הנפוצים, מוגדרות כברירת מחדל, על כ- 9 שעות עבודה ביום. ואולם, כללי המדע"ר מגדירים משרה מלאה בהיקף של 186 שעות עבודה חודשיות, כלומר 8.5 שעות עבודה ביום. אי לכך, עדכון שעת התקן ל-8.5 שעות, יאפשר את מקסום אחוז התעסוקה של עובדי החברה בפרויקט הנתמך, אחוז המשפיע ישירות על המענק הניתן עבור אותם עובדים.
- עלות שכר מתוקננת: המדען הראשי מגדיר את עלות השכר המקסימאלית עבור כל עובד, כתלות בתפקידו (מנכ"ל, עובד, סטודנט ועוד). עלות זו מהווה עלות מעביד והיא כוללת שכר ועלויות סוציאליות. חשוב לדעת, כי בנוסף לעלויות אלו ניתנת הכרה גם בשוויים המוכרים למס הכנסה, כגון: שווי ארוחות, שווי שימוש ברכב, שווי טלפון ועוד. מומלץ להוסיף הוצאות אלו לעלות המתקבלת מתוכנת השכר כדי למקסם את הסכומים הניתנים עבור העסקת עובדי החברה.
- עלות שכר של מנכ"ל: בהמשך להגדרה נכונה של עלות השכר, חשוב לדעת כי החל מתחילת שנת 2013 תקרת השכר עבור מנכ"ל עודכנה לסכום של 35 אלף ₪ במקום 25 אלף ₪, כפי שהייתה נהוגה עד אז.
- דיווח נוכחות: נהלי המדען הראשי מגדירים כי העובדים הנתמכים בפרויקט מחויבים במילוי דו"ח שעות חודשי. דיווח זה חייב לכלול את חתימת העובד ולצידה חתימה של מנהל הפרויקט. עם זאת, לאור העובדה כי תהליך קבלת האישור במדען הראשי הינו ארוך, במקרים רבים החברה נדרשת להתנהל לפי כללי המדען הראשי טרם קבלת אישר המענק. במידה והיא לא עושה זאת, נוצרים פערים וליקויים רבים ברמת הדיווח, שאינם ברי תיקון ואשר עלולים להוביל להטלת קנס כספי על החברה. על כן חשוב לנהל כבר מהיום הראשון את הדיווחים בצורה מסודרת ושלמה, ולהקפיד על החתמת העובדים על דיווחי השעות הרלוונטיים. יש לזכור כי לעיתים, לקראת סוף תקופת המו"פ חלק מהעובדים כבר לא עובדים בחברה ואין יכולת להשיג אותם לצורך החתמתם.
- חומרי גלם וניהול מלאי: ראשית, יש להגדיר נכון מהו חומר גלם, ולוודא כי חומרים מתכלים לא יוגדרו תחת סעיף ציוד, המוכר בפחת בלבד. כמו כן, חשוב לדעת כי חברה מחויבת להצהיר על כמות מלאי חומרי הגלם שנותר לה בתום תקופת המו"פ. סכום זה יקוזז מהמענק המגיע לחברה ולעיתים הוא עלול לגרום להפסדים גבוהים שניתן היה למזער אותם קודם לכן. אי לכך, מומלץ לבצע את רכש חומרי הגלם במהלך תקופת המו"פ, עם העדפה לתחילת התקופה, תוך ניהול ותכנון מלאי החומרים בהתאם לתכנית הפיתוח.
- ספקים וקבלני משנה: על מנת להכיר בהוצאות עבור קבלני משנה, החברה נדרשת להציג חשבונית המתוארכת בתוך תקופת המו"פ כפי שהוגדרה על-ידי המדען בלבד. אי לכך, חברה המגישה תכנית או הקרובה לסיום תכנית הפיתוח, נדרשת לשים לב למועד קבלת החשבוניות ולהבטיח את קבלתן בתוך התקופה הנתמכת. חשוב לציין, כי התשלום עצמו יכול להתבצע עד 60 יום לאחר תום תקופת המו"פ. במידה ותשלום זה חורג מ-60 יום, הוצאות אלו לא תוכרנה במסגרת הבקשה, וגם לא במסגרת בקשת המשך.
- פטנטים: חברה יכולה לבקש הכרה בהוצאות רישום של עד 5 פטנטים בשנה. לקראת סוף שנת 2013 עודכנה תקרת ההוצאה המוכרת עבור רישום כל פטנט לכ-140 אלף ₪. חשוב לדעת, כי תקרה זו תקפה לאורך חיי הפרויקט הרב שנתי ולא עבור בקשה בודדת. היות וסעיף זה לרוב לא ניתן לשינוי במסגרת בקשות לשינויים תקציביים, מומלץ מאוד לנסות ולהיות ריאליים בהערכת ההוצאה בסעיף זה.
- תשלומים חד פעמיים: הרבה חברות לא יודעות, אך ישנם מספר תשלומים חד פעמיים הניתנים לחברה והכוללים תשלומי הבראה ובונוסים שנתיים. תשלומים אלו נכללים בדו"ח הכספי הסופי, אולם חשוב להתייחס אליהם גם בדוחות הרבעוניים, אחרת תשלומים אלו עלולים להוביל לחריגה מתקרת השכר החודשית ולהיפסל.
- חברות מתחילות: אחד מהמסלולים החדשים שהושקו בראשית 2013, הינו מסלול החברות המתחילות. חשוב לדעת כי בניגוד למסלול המו"פ התחרותי הרגיל, במסלול זה ניתנת הכרה בהוצאות שיווקיות הכוללות בין היתר: טיסות לחו"ל, יעוץ שיווקי, השתתפות בתערוכות וכו'. עבור ההוצאות השונות ייתכנו תקרות, ועל כן חשוב להכיר את המגבלות והנהלים הקשורים לתוכנית זו.
טעיתם? שכחתם משהו? בשביל זה יש דו"ח שינויים
מעבר לנושאים אלו, חשוב לדעת כי חברה זכאית להגיש דוח שינויים, הכולל בתוכו שינויים ברמת הסעיפים התקציביים. דוח זה ניתן להגשה עד תשעה חודשים לאחר מועד תחילת התכנית, והוא מבטיח ניצול תקציבי מקסימלי לאחר שקלול השינויים שחלו במהלך תכנית המו"פ.
גם פה חשוב להבין את הכללים והנהלים ברמת ההוצאות המוכרות והשינויים שניתנים ליישום, זאת במטרה להבטיח אישור של כלל השינויים המבוקשים.
לסיכום, התנהלות חשבונאית נאותה הכוללת דיווח שעות אמין ומדויק, ניהול חשבוניות, הקפדה על חתימות והכרת המגבלות השונות, תבטיח כי החברה תוכל לנצל עד תום את המענק שניתן לה. עבודה מסודרת ממועד תחילת תכנית המו"פ, יכולה להבטיח הכרה מלאה בהוצאות ולחסוך זמן יקר וכסף רב לחברה.
אם עבדתם כל כך קשה בשביל לגייס את הכסף, אז למה לא לנצל אותו?
קרדיט תמונה: Shutterstock / business plan with cup of coffee