מקור: CC0-by-Pixabay
נדמה שאין יזם אחד שאינו מכיר את הסטטיסטיקות העגומות שמדברות על כך שכ-90 אחוזים מהסטארטאפים נכשלים. אבל מה לגבי הסיבות לכישלון? אלו כבר מגוונות הרבה יותר ומוכרות הרבה פחות.
מכון המחקר CB Insights ערך מחקר שניתח את 'הסיבות למוות' של 156 סטאראטפים שונים – בהתבסס על המקור האמין ביותר – המייסדים עצמם. הנה 10 הסיבות העיקריות שעלו שוב ושוב כגורמות לכישלון של הסטארטאפים. שימו לב שחלק מהסטארטאפים הצביעו על כמה סיבות לכישלון ולכן סך האחוזים עולה על 100.
10. "השקנו את המוצר בזמן הלא נכון" – 13%
שחררתם את המוצר מוקדם מדי? יכול להיות שהחוויה החצי-אפוייה תשאיר אצל המשתמשים טעם רע, שבעקבותיו הם כבר לא יחזרו להשתמש במוצר. שחררתם את המוצר מאוחר מדי? יכול שתפספסו את חלון ההזדמנויות שלא יחזור כבר.
9. "התעלמנו מהפידבק של המשתמשים" – 14%
להתעלם מהצרכים ומהבקשות של המשתמשים זה מתכון בטוח לכישלון. ב-VoterTide, סטארטאפ שסגר שעריו, הסבירו את הכשלון כך: "לא הקדשנו מספיק זמן לדבר עם הלקוחות שלנו והשקנו פיצ'רים שאנחנו חשבנו שהם מעולים, אבל לא אספנו מספיק תגובות מהלקוחות שלנו. לא הבנו את זה, עד שזה כבר היה מאוחר. קל ליפול ולחשוב שמה שאתם עושים זה מגניב. אתם צריכים לשים לב ללקוחות שלכם ולעשות התאמה לצרכים שלהם".
8. "השיווק גרוע" – 14%
אחת המשימות החשובות ביותר של החברות היא לדעת מי קהל היעד שלהן ואיך להגיע אליו ולהפוך אותו ללידים ולבסוף, ללקוחות. אבל, לפעמים, המייסדים עסוקים כל כך בבניית המוצר או בכתיבת קוד, שהם לא שמים לב לשיווק. התוצאה: כ-14 אחוזים מהסטארטאפים שכשלו הזכירו את השיווק הגרוע כסיבה לכישלון.
7. "יש לנו מוצר, עכשיו צריך למצוא מודל עסקי" – 17%
כשלא מחפשים מודל עסקי, או כשנשארים 'תקועים' על מודל עסקי לא מתפקד, המשקיעים מתחילים להסס והמייסדים לא מצליחים לנצל את מספר המשתמשים והטרקשן שלהם. המייסדים של פלטפורמת ההוראה Tutorspree למשל מספרים כי "למרות שהצלחנו להגיע רחוק עם Tutorspree, נכשלנו בניסיון ליצור עסק שצומח… Tutorspree לא הצליח לצמוח כי היינו בנויים על ערוץ יחיד, וכשהוא השתנה דרמטית ובצורה פתאומית, לא יכלנו להמשיך". דוגמה ישראלית היא הסטארטאפ Everything.me שנסגר בשנה שעברה אחרי שלא הצליח למצוא מודל עסקי שהניב הכנסות.
6. "המוצר שלנו לא היה טוב או ידידותי למשתמש" – 17%
לא משנה אם בכוונה או בטעות, אבל אם אתם מתעלמים מהמשתמשים שלכם, כשאתם מפתחים את הממשק של המוצר, התוצאה לרוב ברורה למדי. המייסד של GameLayers, שפיתחה משחק מולטיפלייר ברשת, הסביר כי אחד הפיצ'רים החשובים במשחק היה מורכב ומסובך מדי לקהל השחקנים. "היינו צריכים 'לחלק מחדש את הקלפים', לבלוע את הגאווה שלנו, ולייצר משהו שהיה קל וכיפי יותר בשבועות הראשונים של המשחק".
5. "היו לנו בעיות בתימחור" – 18%
גם לתמחר שירותים או מוצרים צריך לדעת. מצד אחד, שהמחיר יהיה תחרותי והוגן, ומצד שני, שהחברה תוכל להכניס כסף שיכסה את הפיתוח היקר. ב-Delight IO, שפיתחו כלי אנליטיקה ונתונים, הסבירו: "התוכניות היקרה ביותר שלנו עלתה 300 דולר בחודש. לקוחות שרכשו את התוכניות לא התלוננו על המחיר, אלא רק שלא ענינו על הציפיות שלהם".
4. "המתחרים עשו עבודה טובה יותר" – 19%
נכון שהקלישאה מדברת על כך שאתם צריכים להיות ממוקדים בסטארטאפ שלכם ולפתח את המוצר הטוב ביותר מבלי להביט לצדדים, אבל גם התעלמות טוטאלית מהתחרות אינה פתרון. כך לפחות טוענים כ-19 אחוזים מהסטארטאפים. מארק הדלנד מ-Wesabe, שפיתח שירות ניהול פיננסים אישי, הסביר כי המתחרים שלו ב-Mint פשוט עשו עבודה טובה יותר. "איסוף המידע שלנו היה פחות טוב, גרמנו למשתמשים לעבוד יותר קשה וב-Mint הם נהנו מחוויית משתמש טובה יותר… היו לנו יתרונות, אבל הם לא היו חשובים אם המוצר שלנו היה קשה יותר לשימוש מזה של המתחרים".
3. "לא הצוות הנכון" – 23%
לא משנה אם שירתתם ביחד 3 שנים ביחידה טכנולוגית שמתחרזת עם גרביים או במקרה נפגשתם באיזה meetup – שידוך לא מוצלח בין מייסדים הוא גורם מרכזי לכישלון של סטארטאפים. סטארטאפים מסויימים הצטערו על כך ש"לא היה לנו CTO מההתחלה"; אחרים חיפשו "מייסד שאוהב את הצד העסקי של הדברים". בסטארטאפ Standout Jobs הודו ש"הצוות המייסד לא הצליח לייצר מוצר ראשוני בכוחות עצמו. זו היתה טעות. אם צוות המייסדים לא יכול להרים את המוצר לבדו (או עם עזרה קטנה מפרילאנסרים) הם לא צריכים להקים סטארטאפ. יכלנו להביא שותף-מייסד ולתת לו אחוזים, אבל לא עשינו את זה". המייסד של הסטארטאפ Nouncers, שסגר את שעריו ב-2008, הסביר כי היה חסר לו שותף עם 'חסמים ובלמים' שיאזן אותו.
2. "נגמר לנו הכסף" – 29%
גם סטארטאפים שמתקיימים מהמשאבים המוגבלים של היזמים וגם כאלו שהצליחו לעבור את המשוכה הראשונה וגייסו כבר כספים – נתקלים לא פעם בבעייה לגייס עוד כספים שדרושים להם לצורך הפעילות. רבים מהיזמים הסבירו שאמנם טכנית הסטארטאפ נסגר בגלל מחסור בכסף, אבל לרוב זה היה קשור בבעיות אחרות בניהול הסטארטאפ כמו ניסיונות לא מוצלחים לפיבוט או בעיית התאמה לשוק. המייסד של Flud למשל הסביר שאמנם הכישלון לגייס עוד כסף הוא מה שהרג את הסטארטאפ, אבל הבעיות האמיתיות היו חוסר התאמה של המוצר לשוק וכישלון במוניטיזציה".
1. "בנינו מוצר וחיפשנו בעיה" – 42%
הסיבה הפופולארית ביותר לכישלון היתה, על פי המחקר, שסטארטאפים פיתחו מוצר שפותר בעיות – אבל לא כאלו שהעסיקו את השוק. כ-42 אחוזים מהסטארטאפים הודו למעשה שהם היו כל-כך עסוקים בתהליך הפתרון, שכלל לא שמו לב שהבעיה לא קיימת או לא נוגעת לקהל רחב.
מייסד Patient Communicator הסביר "בסוף, הבנתי שאין לנו לקוחות כי אף אחד לא התעניין במה שפיתחנו. רופאים רוצים יותר מטופלים, לא משרד יעיל יותר"; ב-Treehouse Logic כתבו בפוסט מסכם: "סטארטאפים נכשלים, כשהם לא מפתחים פתרון לבעיות בשוק. אנחנו לא פתרנו בעיה מספיק גדולה… היתה לנו טכנולוגיה מעולה ונתונים מעולים על התנהגות צרכנים, מוניטין טוב, ניסיון רב ויועצים טובים, אבל לא הצלחנו לפתח פתרון שניתן להגדיל".
סיבות נוספות שעלו בשכיחות גדולה הן אובדן הפוקוס, יחסים לא טובים בין המייסדים למשקיעים, ניסיון כושל לפיבוט, חוסר התלהבות, מיקום לא מוצלח, קשיים משפטיים ושחיקה של צוות המייסדים.