מנהל NBIC, פאדי סווידאן / קרדיט תמונה: גבי אבנר
אחרי המתנה ארוכה, החממה העסקית נצרת (Nazareth Business Incubator Center או בקיצור NBIC) הכריזה בתחילת מרץ על השקת תוכנית Hybrid, תוכנית שנוצרה כתוצאה משיתוף פעולה בין משרד הכלכלה וארגון בוגרי 8200 שמטרתה להביא סטארטאפים של קהילת ערביי ישראל אל השלב הבא. התוכנית פועלת בשיתוף פעולה עם ארגון בוגרי יחידת 8200 שהינה יחידת עילית טכנולוגית של צה"ל העוסקת במודיעין צבאי שהפכה לשם דבר בהייטק הישראלי.
מובילי התוכנית הם פאדי סווידאן, מנהל החממה העסקית נצרת ויזם לשעבר ואיתן סלע, בוגר יחידת 8200. לפי הצהרתם לתקשורת, התוכנית תבחר עד 10 סטארטפים שיקבלו תמיכה בצורת מרחב עבודה ומנטורים בעלי ניסיון ביזמות, השקעה ועוד היבטים חשובים שיכולים לסייע להם להצליח. התוכנית תפתח באפריל ותקבל סיוע משחקנים מרכזיים בתעשיה הישראלית. בין שותפי התוכנית ניתן למצוא את EMC, בנק הפועלים, SAP, שיבולת ושות' וחברת גליל סופטוויר.
סצנת הסטארטאפים של ערביי ישראל – האתגרים
בביקור בחממה העסקית נצרת שנערך בתחילת מרץ, סווידאן הציג את מטרות המרכז לקבוצת עיתונאים בינלאומיים והדגיש את חשיבות הארגון לתכנית. הוא סיפר לעיתונאים שמטרתם היא לעזור לשנות ולשפר את המצב הכלכלי של קהילת הערבים הישראלים באמצעות קידום היזמות בקרבם. החממה העסקית נצרת שהוקמה בשנת 2012 היא מודל משולב של חממה עסקית ותוכנית האצה שממומנים על ידי הממשלה בשילוב עם קבוצות מהסקטור הפרטי ועמותות ללא מטרת רווח.
סווידאן מסביר שסטארטאפים ערביים נתקלים בקשיים משמעותיים כאשר הם מנסים להיכנס לשוק. קודם כל, היזמים הערבים מכירים פחות את עולם העסקים ואת ההיבטים הפרקטיים של הקמת עסקים חדשים. בנוסף, יש להם פחות קשרים אל זירת ההתרחשות העיקרית של ההייטק בארץ, בתל-אביב. בנוסף, סטארטאפים ערבים נתקלים בקשיים בגיוס כספים הן ממשקיעים ערביים והן ממשקיעים יהודיים.
מצד אחד, משקיעים ערביים עדיין סקפטיים כלפי השקעות בתעשיית ההייטק והיעדר המשאבים והנכסים המוחשיים שלה בשלב ההתחלתי. סווידאן טען שהם מעדיפים להשקיע בנדל"ן למשל שבו יש ערכי שווי יציבים יותר לעומת המצב ההפכפך יותר עם סטארטאפים וזאת למרות הסיכוי לקבל החזר גדול הרבה יותר על ההשקעה.
כשזה מגיע לקרנות ההון-סיכון ולאנג'לים מתל-אביב, סווידאן טוען שאומנם הם מתפעלים מההתקדמות של סטארטאפים ערביים, אך הם עדיין סבורים שהסצנה הזו צעירה ולא מספיק מפותחת ולכן מסוכן יותר מידי להשקיע בה.
במטרה לסגור חלק מהפערים האלו, החממה העסקית נצרת מארגנת קורסים והכשרות עם מומחים שיכולים ללמד מיומנויות כאלו ולארגן מפגשי נטוורקינג ליזמים שבחממה העסקית בתל-אביב ובנצרת על מנת לבנות קשרים שאולי יישאו פרי בעתיד. סווידאן סיפר לעיתונאים שהוא מקווה שבעזרת תכנית ה-Hybrid, נצרת תוכל להפיק את החד-קרן הראשון שלה.
הרצאה ב-NBIC / קרדיט תמונה: גבי אבנר
צריך תמיכה ממשלתית נוספת
בשנת 2007, הממשלה הישראלית הגדירה את שילוב האוכלוסיה הערבית בתחום ההייטק כמטרה בעלת חשיבות לאומית. אלה אייל בר דוד, מנהלת פרוייקטים ותעסוקת עובדים עבור הסקטור הערבי במשרד הכלכלה והתעשיה סיפרה לגיקטיים שהממשלה משקיעה מאמצים נוספים בתמיכה בסטארטאפים של ערבים ישראליים. היא מצטטת את העובדה שהמשרד של המדען הראשי, שחקן מרכזי בתעשיה, מציע מענקים של 85% מסבבי סיד עבור סטארטאפים ערביים ו/או חרדים. זוהי הטבה רצינית לעומת ה-50% שמקבלים סטארטאפים בד"כ.
שני הסנטים שלי
אין ספק שסצנת הסטארטאפים הערביים שבחממה העסקית נצרת החלה להצמיח מתוכה כמה חברות שבתקווה יסללו את הדרך להצלחות נוספות בהמשך. עומדים בפניהם מכשולים משמעותיים שחלקם שקופים יותר לעומת אחרים.
בין אם אוהבים את זה או לא, העובדה היא שתעשיית ההייטק של ישראל מאוד ממוקדת באיזור תל-אביב / מרכז הארץ. נכון שיש מספר חברות מבוססות ומצליחות שיושבות שעה צפונה מתל אביב אבל הן עדיין לגמרי מחוץ לטווח ההגעה של יושבי ישובים ערביים. לנוכח המספר המועט של האפשרויות התעסוקתיות באיזור שלהם, סטארטאפים יכולים להציע אלטרנטיבה אידיאלית לפתרונות תעסוקה מקומיים.
לפי נתוני צופן, ארגון הפועל לשילוב אקדמאיים ערבים בתעשיית ההייטק ובפיתוח תעשיית הייטק בישובים ערביים, העיר נצרת הצליחה בשנים האחרות להפוך את עצמה לבירה הצפונית של תחום ההייטק בכך שבנתה בסיס ל-800 משרות טכנולוגיות במספר חברות הייטק הפועלות כבר בעיר וכמות הולכת וגדלה של סטארטאפים. באופן מעניין, 100 מהעובדים הללו, פחות או יותר, הם דווקא יהודים ישראלים שעובדים בחברות שמעסיקות הן יהודים והן ערבים.
אחת מהחברות הקטנות יותר שהצטרפה לתמוך בפרויקט של החממה העסקית נצרת וארגון בוגרי 8200 היא חברת גליל סופטוויר המובלת ע"י דרור גונן, המנכ"ל שלה. גליל סופטוור פועלת מנצרת כנותנת שירותים עבור רבות מענקיות הטכנולוגיה של ישראל ומציעה שירותי QA ואוטומציה, מיקור חוץ לפיתוח פתרונות תוכנה. החברה גם מהווה דוגמא מצטיינת לשיתוף פעולה בין ערבים ויהודים. הם הצליחו לפתוח את שדה ההייטק לפלח אוכלוסיה שאינו מיוצג כראוי בסקטור זה. יהודים ישראלים רבים יכולים להשתמש בניסיונם ואולי חשוב יותר, בקשרים שלהם, על מנת לעזור להכניס את הקולגות הערביים שלהם לתוך מעגל התעסוקה הטכנולוגי.
פגישה של תוכנית Hybrid / קרדיט תמונה: דף הפייסבוק של NBIC
לפי גליל סופטוור, ההחלטה ליצור שותפות עם ארגון בוגרי יחידת 8200 בהחלט יכולה להיראות כסימן חיובי לשינוי בתעשייה. חברי יחידת העילית הזאת הם חלק מהאקוסיסטם הישראלי. היחידה הפכה לשם נרדף למקור תעסוקה בהייטק משום שבוגרי היחידה מזמינים את חבריהם ממנה להצטרף אליהם בסטארטאפים ומיזמים חדשים. מודל ה-"חבר מביא חבר" אומנם מביא לתוצאות מרשימות בכל הקשור למציאת כשרונות מהימנים אבל מדיר ערבים ישראלים שאינם משרתים בצבא, ובוודאי לא ביחידות בעלות מודיעין צבאי רגיש.
MindoLife, סטארטאפ שעוסק באבטחת מידע בהקשר של האינטרנט של הדברים הוא מיסודם של שני מהנדסים ערבים מוכשרים ומהנדס יהודי בוגר יחידת 8200 והוא מעסיק מהנדסים ערבים ויהודים שעובדים יחדיו. חברות מעורבות כאלו עשויות לייצר תקווה לשבירת מחסומים בין ערבים ליהודים ובניית רשתות חברתיות חזקות בתעשייה.
נטוורקינג משחק תפקיד חשוב מאוד בקהילת ההייטק הישראלית המלוכדת וזוהי בעיה עבור הקהילה הערבית בכל הקשור לפריצה לתוך המעגל הסגור הזה. אם עובדי ההייטק הערביים יוכלו להיכנס יותר לעומק רשת הקשרים הזאת, הם יוכלו להביא אחרים ולהגביר את התעסוקה שזמינה להם, כמותית ואיכותית. כך ניתן יהיה להתחבר אל כוח אדם איכותי שכמעט לא זמין כיום בתעשיית ההייטק שמשוועת לאלפי מהנדסים.
במציאות לסטארטאפים מנצרת עדיין יש כברת דרך לעבור לפני שיוכלו להתחבר עם מרכז ההייטק בתל אביב. עם זאת, פרוייקט ה-Hybrid הוא עוד שלב בניסיון הכולל להביא את הקהילה הערבית על כל חבריה אל הסטארטאפ ניישן.
למרבה המזל, באמצעות תוכנית כמו זו של החממה העסקית נצרת, תוכניות של ארגון צופן בנצרת ובמשולש, ומגוון תוכניות אחרות, הפועלות על מנת לשלב ערבים בסקטור ההייטק, המצב הנוכחי יכול להשתנות בקרוב ולטובה.
תורגם ע"י רינת קורבט.
נצרת / קרדיט תמונה: גבי אבנר