הפוסט נכתב על ידי ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו".
הרשתות החברתיות שינו דרמטית את העולם בו אנו חיים. כמעט בכל תחום אנושי שאפשר לחשוב עליו ניכרות טביעות אצבעותיה של הרשת – מצריכה ועד אהבה וכל מה שביניהם. בשנים האחרונות אף נוכחנו ביכולתן של הרשתות החברתיות ליצור שינוי פוליטי. אבל אחד התחומים המעניינים במיוחד יזמים הוא היכולת לגייס כסף מהציבור באמצעות הרשת לטובת קידום מיזמים טכנולוגיים. אלה לא רק פלטפורמות מימון המונים כמו קיקסטארטר ואינדיגוגו אלא שורה ארוכה של אתרים, שמציעים מימון המון שחלקם מתמקדים ספציפית ביזמויות טכנולוגיות.
רק כדי לסבר את האוזן, מחקר שערך גוף בשם crowdsourcing.org ובחן נתונים מ-170 פלטפורמות למימון המונים מצא שלא פחות מ-2.7 מיליארד דולר גוייסו ברחבי העולם במהלך 2013 במיליון קמפיינים מוצלחים, תוך שימוש בפלטפורמות הגיוס השונות. יש כיום מאות פלטפורמות שונות לגיוס כספים, כאשר ארה"ב היא זירת גיוס הכספים הגדולה בעולם.
תופס תאוצה
מימון המונים תופס תאוצה ומשתכלל. על-פי חוק שעבר בסנאט האמריקאי בשנת 2012 וזכה לתמיכה גורפת של ממשל אובמה, נסללה הדרך להפעלת מימון המונים מבוסס מניות. כלומר, החוק מאפשר לחברות סטארטאפ לגייס השקעות מהציבור בתמורה למניות באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. מדינות נוספות, כמו בריטניה, הצטרפו למגמה וכתוצאה מכך החלו לקום פלטפורמות, אשר מאפשרות למשקיעים החדשים להשקיע בסטארט-אפים בתמורה למניות. אגב, גם סטארטאפים ישראלים יכולים לגייס השקעות בארה"ב לפי חוק זה.
הרציונל הוא שבפני האזרח הממוצע – שעד עכשיו הסתפק בהשקעת כספו בפיקדונות בנק קונבציונליים, אגרות חוב, קרנות נאמנות וכיוצ"ב – נפתחה האפשרות להשקיע בסטארטאפים ולהצטרף לקבוצת משקיעים שעד לא מזמן הייתה מעין מועדון סגור ומצומצם. משקיעים חדשים אלה יכולים כעת להשקיע חלק מכספם הפנוי במיזמי היי-טק וליהנות מפוטנציאל תשואה גבוה, במיוחד בעידן של ריביות בנקאיות אפסיות, כמו גם ממעורבות עסקית בחברות אשר עוסקות בתחומי עניין אשר קרובים לליבו.
מימון המונים במיזמי היי-טק מתאים במיוחד לשלבים הראשונים של המיזם, כשהיקף ההון הדרוש לא גבוה, והציבור יכול להשתתף במיזמי היי-טק שונים. הציבור יכול אפילו לבנות פורטפוליו של השקעות במספר פרוייקטים שונים, על-ידי כך לפזר את ההון, להקטין סיכון ולהגדיל סיכוי שהצלחה של מיזם כלשהו תצדיק את ההשקעה גם במיזמים הכושלים.
ומה קורה בישראל?
נכון להיום ישנם בארץ שני מודלים מרכזיים של מימון באמצעות ההמון המתאימים ליזמי היי-טק. הראשון מבוסס על עקרון ה-Crowd Funding בצורתו הנפוצה, במסגרתו היזם מציע את המוצר או השירות עבורו הוא מבקש מימון, ואם הוא מגיע לסכום המטרה של הגיוס הוא מקבל את המימון, כאשר ציבור המשקיעים זוכה לקבל את המוצר או השירות.
דוגמא לגיוס בסוג זה של מימון הוא הסטארטאפ הישראלי Pressy שפיתח כפתור המשתלב בכל מכשיר נייד של סמסונג, וניתן לתכנות כדי שיצור פעולות שונות. היזמים גייסו 700 אלף דולר, לעומת 40 אלף שהתכוונו לגייס, כשהם מבטיחים לרוב התורמים לקבל את המוצר המוגמר בתמורה לתשלום מראש של 17 דולר. מודל זה קיים בישראל בפלטפורמות כגון הדסטארט ומימונה.
מודל מימוני זה מבוסס על העקרון הפשוט של "שלם היום – קבל מחר", כלומר קבל את המוצר כשהוא יהיה מוכן, כאשר מחיר ההשקעה מבטא הנחה משמעותית על מחיר השוק של אותו המוצר באותה עת. הסכומים שמגוייסים בדרך זו אינם גדולים ונעים מכמה מאות אלפים של דולרים ועד כמיליון עד מיליון וחצי דולר.
מודל שני שקיים וזמין בישראל ליזמים דרך הרשת הוא מימון דרך הלוואה, מה שקרוי בעגה המקצועית "Peer to Peer Lending". במודל זה, הדומה במרכיביו להלוואה רגילה, היזם מתחייב להחזיר את ההלוואה בפרק זמן מסויים ובריבית נקובה. הלוואות אינן אפיק מימוני חדש כמובן. החידוש הוא שהן זמינות כיום דרך הרשת בפלטפורמות כמו e-loan הישראלית.
חשוב להבין שמימון המון אינו שולל גיוס הון המשך מקרנות הון סיכון ומאנג'לים. להיפך, לא פעם החשיפה ברשת מביאה להתעניינות מצד גורמי השקעה במיזם.
הערה: בעת עריכת מאמר זה לפני פרסום התברר כי פלטפורמות הלוואות המונים מקבלות חיזוק מרשות המסים. רשות המסים קבעה בפסקה תקדימית (פרה-רולינג), שנוגעת לשיעורי המס לעסקים שאופי פעילותם אינו מובן מאליו, כי הכנסה מאתרי גיוס המונים הפועלים כפלטפורמה להלוואות מעמית לעמית דרך רשת האינטרנט תוכר כהכנסה מריבית וכי אתרים אלה יוכלו לנכות את המס במקור. מדובר בצעד חשוב בהכרה של הרשויות באותן פלטפורמות הלוואות.
חובה להגן על המיזם
אחד הנושאים הקריטיים שיש להביא בחשבון בטרם חושפים את המיזם החדש ברשת הוא הצורך להגן על זכויות הקניין הרוחני של היזמים במוצר או בשירות.
נבהיר נקודה חשובה זו – כדי להשיג מימון היזם צריך לחשוף את ההמצאה שלו במסגרת קמפיין מימון ההמונים וזאת על מנת לשכנע את ההמון להשקיע. במידה וההמצאה היא כשירת פטנט והיזם עוד לא השלים את תהליך הגשת הבקשה באופן מסודר, עצם הגילוי יכול לפעול לרעת המיזם ובתנאים מסויימים אף לגרום לכך שהיזם לא יוכל לרשום את הפטנט בעתיד עקב פרסום קודם. לכן, מומלץ ליזמים, אשר שוקלים קמפיין של מימון המונים ואשר מאמינים שיש בידם המצאה כשירת פטנט, לפנות לייעוץ אצל עורך פטנטים המתמחה בתחום לפני התחלתו של קמפיין וזאת על מנת לוודא, כי הקמפיין עצמו לא יגרום נזק לעתיד המיזם באופן שיעלה על תועלת הגיוס.
חוכמת ההמון
גיוס הון באמצעות מימון המון אינו חף מבעיות. אם הגיוס נכשל אזי הכישלון הוא מאוד פומבי. אחרי הכל, קמפיין מימון המונים הוא בעל ניראות גבוהה וצריך לקחת בחשבון תרחישים של אי הצלחה בגיוס ההון, או כישלון בהבאת המוצר לשוק. התוצאות של כשלון כזה עלולות להיות לא פשוטות.
עם זאת, אני מאמינה גדולה ב"חוכמת ההמונים" ולפיכך בעיני הפנייה לגיוס מימון באמצעות הרשת מסייעת לא רק בהשגת המימון כלשעצמו, אלא גם בקבלת חיווי מראש האם לטכנולוגיה יש סיכוי בשוק והרי זו "שאלת מיליון הדולר" בזירה הטכנולוגית. רק טכנולוגיה שזוכה לאמון הציבור תזכה למימון ובדרך זו היזם יכול לחסוך לעצמו התחבטויות נפש קשות האם המוצר יצליח או לא וזאת בטרם השקיע את כספו ואת כספם של אחרים במיזם.
תמונה: crowd funding via shutterstock