בן הורוביץ, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ (Andreesen-Horowitz או בקיצור a16z) ואחד מאנשי ההון סיכון המובילים בעולם, הגיע הלילה לביקור בזק של 24 שעות בישראל לכבוד השקת המוצר החדש של חברת הסטארטאפ הישראלית קפריזה (Capriza). קפריזה, שהוקמה על-ידי יוצאי מרקורי הישראלית, גייסה עד כה למעלה מ-50 מיליון דולרים מ-a16z בהובלת הורוביץ, יחד עם מספר קרנות נוספות, במטרה לפתח פתרון מובייל לאפליקציות הפונות לשוק הארגוני.
אנדריסן הורוביץ בדרך לישראל?
הורוביץ אמנם יהודי, אבל הזיקה האמיתית שלו לישראל מגיעה דווקא מתחום עיסוקו, עולם הסטארטאפים וההון סיכון. זהו אינו הביקור הראשון של הורוביץ בישראל ובעברו כבר בחן מספר השקעות ושיתופי פעולה עם חברות ישראליות, אבל דווקא קפריזה הייתה הראשונה שהצליחה לתפוס את העין של הורוביץ.
מה הכוונות של אנדריסן-הורוביץ בנוגע לשוק הישראלי? האם אתם מתכננים להתחיל להשקיע כאן באופן פעיל?
בשלב זה אנחנו מסתכלים על אקו-סיסטמס שונים ברמה הגלובלית ואנחנו מתרכזים רק בסיליקון וואלי בכוונה, במטרה להגדיל את נתח השוק שלנו מעבר לכל קרן הון סיכון אחרת בוואלי. הוואלי מייצר לא מעט חברות טובות וזה מיקוד טוב עבורנו. במושג של ״מחוץ לוואלי״, המדינה הבאה שנרצה להיכנס אליה, אף על פי שעדיין לא עשינו זאת, תהיה ישראל. היא אמנם לא הגדולה ביותר, סין גדולה יותר ומייצרת כמות גדולה יותר של חברות וחברות גדולות יותר, אבל התרבות של סיליקון וואלי הרבה יותר קרובה לתרבות הישראלית והפרודקטיביות פר עובד בישראל היא הגבוהה ביותר שיש מחוץ לסיליקון וואלי.
השמועות אומרות שמזה קרוב לשנתיים כבר יש לכם פה מישהו על הקרקע שבוחן השקעות עבור הקרן.
נכון לעכשיו, אין לנו תוכניות מיידיות להשקעות מחוץ לוואלי, אבל אנחנו אכן עובדים עם בועז חלמיש [לשעבר מנהל בכיר ב-EMC, Vmware ו-HP. י.פ], שהוא גם חבר של יובל [סקרלט. אחד המייסדים והמנכ״ל של קפריזה] מהתקופה במרקורי שמסתכל על השוק עבורנו לכשנהיה מוכנים ומחפש הזדמנויות מעניינות.
בועה או לא בועה? זאת השאלה.
הרבה מאוד משקיעים וגם המדיה בסיליקון וואלי עוסקת עכשיו בדיבורים על בועה. מה שקורה עכשיו בשווקים הפרטיים, הווליואציות הגבוהות (יש שיגידו גבוהות להחריד), כמה זמן זה יכול להמשיך ככה?
ב-2004 פרד ווילסון [שותף מייסד בקרן ההון סיכון Union Square Ventures ואחד המשקיעים המוכרים בסצינה האמריקאית. י.פ] אמר שהחגיגה נגמרה. 11 שנים לאחר מכן ועדיין קוראים לזה בועה.
בוא נהיה הוגנים לרגע. תסתכל על השווי חברה של אובר (Uber), דרופבוקס (Dropbox) ו-Airbnb ותשווה אותם לכל חברה ציבורית אחרת. זה נראה לך הגיוני?
הדבר היחיד שאתה בעצם לא מכניס כאן למשוואה זה הרווחים של החברות האלה וקצב הגידול שלהם. זה מספר גדול ואפילו בלתי נתפס אצל חלק מהחברות הללו. אתם מסתכלים על הערכת השווי אבל לא על הערך של החברה וזה קצת מחוץ להקשר. לפי המשוואה שלך, המנייה של אפל אמורה להיות היום ממש זולה.
נכון. אם משווים את הרווחים של החברה ואת הכסף שיש לה בקופה. בכלכלה אבסולוטית, המחיר של המנייה היום משקף שווי הרבה יותר נמוך ממה שהחברה שווה ולכן לפי ההגיון הכלכלי הפשוט, המנייה תעלה לאורך זמן. אבל זאת כלכלה אבסולוטית, כזאת שנשלטת על-ידי הגיון וחוקי שוק ולא על-ידי פסיכולוגיה. כלכלה שבה חברות פרטיות מגיעות לשווי של 50 מיליארד דולר רק מפני שהצליחו לשכנע כמה משקיעים שיש להם סיכוי להגיע לגדלים הרבה יותר גדולים משם זה הזוי. משקיעים שמשקיעים בווליוצאציה כזאת מאמינים ש-Uber תגיע לגודל של אפל?
זאת בדיוק התופעה שמניעה את הדיבורים על הבועה. הווליואציות [הערכות שווי של חברות. י.פ] אמנם גבוהות, אבל באותו הזמן העסקים שנמצאים מאחורי הווליואציות מאוד מרשימים אם אתם בקבוצה הקטנה של המשקיעים שבאמת יודעים את המספרים, קצב הגדילה והפוטנציאל של חברה כמו Uber שהוא עצום. קצב גדילה של חברות היום, זה משהו שלא ראינו בשום מקום בהיסטוריה. ב-1999 או ב-2001,2002, לא היו לחברות מספרים שיכלו להצדיק ווליואציות כאלה.
בשום שלב אחר בהיסטוריה, Uber לא הייתה יכולה להיות חברה פרטית. גם לא Dropbox. לפני חמש ועשר שנים לא היו חברות כאלה. אנשים לא יודעים את המספרים האמיתיים שמאחורי החברות האלה והרבה ממה שיוצא בסופו של דבר החוצה הוא לא מדויק. כל מה שצריך אחרי זה, זה משקיע אחד שיגיד שזה משוגע להשקיע בווליואציות כאלה ואז כולם אומרים שאם המשקיע הזה אומר שזה משוגע, כנראה שמשהו משוגע באמת קורה כאן.
אז מה באמת קורה? זה לא משקיע אחד או שניים שחושב שיש בועה בשוק הפרטי ושהיא עומדת ״להתפוצץ״.
באופן היסטורי, מחירים בשוק הפרטי מעולם לא ירדו ולכן כשהשווי של חברה כמו Dropbox ירד מ-10 מיליארד דולר ל-8 מיליארד דולר, כולם נכנסו להיסטריה. אם זה משהו שהיה קורה לחברה ציבורית, היו אומרים שהחברה פשוט הגיעה לשוק היעד שלה מהר מדי והצמיחה שלה לא מספיק גדולה וכמו שזה ירד, ככה זה גם יכול לעלות חזרה. אנחנו היום מתעסקים עם תופעה חדשה בשווקים הפרטיים [מסחר והשקעה בחברות שאינן ציבוריות. י.פ] ואין בכלל ספק שיש כמה חברות שהשווי שלהן הוא מופרך, אבל זה לא אומר שכל השוק באופן סיסטמטי מוערך בצורה מופרכת, כמו בבועה הקודמת.
ב-1999, סיסקו הייתה מוערכת בחצי טריליון דולר. עכשיו תראה מי עשה את ההשקעות ב-Uber. קרנות כמו Fidelity ו-Blackrock, קרנות שרוב הפעילות שלהן עד השנים האחרונות הייתה בהשקעה בשוק המניות הציבורי, בחברות ציבוריות. סביר להניח שהאנשים בקרנות האלה מבינים מה שהם עושים כשהם נכנסים לשוק הפרטי ואלו הם המשקיעים הכי גדולים בשווקים הציבוריים [מסחר בחברות ציבוריות בבורסה. י.פ].
בקיצור, אנחנו כן מכירים בעובדה שיש כמה חברות שהמחיר שלהן עלה ונהנה מאפקט ההילה שליווה את מה שקורה בשוק בשנים האחרונות, אבל אנחנו לא צופים שום ״התפוצצות״ בקרוב. כשיש בועה, אתה שומע את המשקיעים המקצועיים בשווקים הציבוריים אומרים שהם מוציאים את הכסף שלהם והולכים הביתה. כשדיברתי עם משקיע כזה השבוע הוא אמר לי ״עשיתי 10 עסקאות רק בשבוע שעבר״.
אז מה באמת קורה עכשיו בשווקים הפרטיים? כתוצאה ממה נוצר המצב הזה שמאפשר לחברות לגייס כאלה סיבובי השקעה גדולים ולהישאר פרטיות, מה שלא היה אפשרי בעבר?
האמת שקרו מספר שינויים בשוק הציבורי שחלחלו והשפיעו על מה שקורה בשווקים הפרטיים. התהליך של הפיכת חברה לציבורית וניהול חברה ציבורית הפך להרבה יותר מסוכן, מורכב ומעיק שכולל התמודדות עם רגולציה, דיווחים וחוקים שונים שמקשים באופן משמעותי על ההתנהלות היומיומית של החברה. זה גרם לכך שכל מי שחשב על האפשרות להנפיק, חושב על זה עכשיו שוב כי זה דורש המון כסף בקופה והרבה כאב ראש ויש לא מעט יזמים ובעלי עניין שלא רוצים את זה. בנוסף, כשהחברה היא פרטית, יש לא מעט כלים שיכולים לאפשר שליטה משמעותית יותר לבעלי העניין ואז גם הם פתאום מנסים לחפש אלטרנטיבות לשווקים הציבוריים.
מצד שני, חל שינוי אדיר בקצב הגדילה של חברות טכנולוגיה בעקבות ההתקדמות של הטכנולוגיה. משקיעים כמו Fidelity התחילו לשמוע על חברות ענק כמו פייסבוק וטוויטר והם רצו מאוד להשקיע במשהו שגדל ומעלה ערך מהר. באותו זמן שום דבר בשווקים הציבוריים לא נתן תשואה של מעל ל-20% והמשקיעים, שצריכים להשקיע ב-Growth חלק מהקרן שלהם, חיפשו אלטרנטיבות ומצאו אותן בחברות פרטיות.
החברות שישנו את העולם בעתיד הקרוב יהיו Full Stack startups
בתור אחד המשקיעים המובילים בוואלי, שרואה את רוב מה שקורה בשוק, איפה אתה מחפש את חברת מיליארד הדולר הבאה?
יש היום קונספט חדש שנקרא Full-Stack Startup שאני מוצא כמאוד מעניין. אם הייתם יודעים שלכל משתמש יש מחשב-על בכיס שלו וחיבור אינטרנט מהיר מכל מקום בו הוא נמצא, איזה עסקים היית ממציא מחדש? הרעיון הזה אומר שפעם, חברה כמו Uber הייתה צריכה למכור תוכנה לתחנות מוניות והיום היא יכולה להיות סוג של תחנת מוניות בעצמה. Airbnb הייתה מוכרת פתרון תוכנה לבתי מלון והיום היא סוג של בית מלון בעצמה. Zenefits הייתה מוכרת תוכנה לסוכני ביטוח והיום היא יכולה והיא בעצם סוכנות הביטוח הגדולה ביותר בארצות הברית. תוכנה יכולה להיות המפתח לשירות לקוחות טוב וזה טרנד מאוד משמעותי שאנחנו רואים בזמן האחרון.
תחום חם נוסף שאנחנו מביטים בו הוא עולם המזל״טים. אנחנו רואים את מה שקורה עכשיו בתחום כמשהו שעתיד לשנות חלקים נרחבים מצורת החיים שלנו היום ומה שקיים היום הוא רק הדור הראשון בתהליך אבולוציוני, סוג של הליקופטרים על שלט. ברגע שנכניס ״מוח חכם״ לתוך הדברים האלה ונאפשר להם לנווט אוטומטית ולזהות עצמים, זה יהיה תחילתו של השלב השני שיאפשר הרבה מאוד דברים.
התחום השלישי שאנחנו מסתכלים עליו היום בזכוכית מגדלת זה עולם הפיתוח וה-Devops. כוחם של אנשי הפיתוח התחזק משמעותית בשנים האחרונות ואנחנו רואים החלטות שבעבר היו מתקבלות אצל ה-CIO או אפילו המנכ״ל, מגיעות מרמת המפתחים. אם אתה מסתכל על שני מוצרים שהם כביכול אותו דבר, כמו SourceSafe ו-Github, אני חושב של-Github יש שוק הרבה יותר גדול בגלל זה – כי הוא מתמקד בצד המפתחים.
לאורה רוסבראו, עורכת אתר Geektime.com סייעה בהכנת הכתבה.
קרדיט תמונות: Shutterstock / Bubble Burst, Cell Phone