סכנין. תמונה: שוקור בדארנה
מאת שוקור בדארנה.
בכתבות הסוקרות את עולם האינטרנט והמחשבים הישראלי נשמטים לא פעם פרטים אודות האוכלוסייה הערבית, שהיא כזכור 21% מכלל האוכלוסייה בארץ. חוסר העניין של התקשורת הישראלית במעל מיליון קונים פוטנציאליים הוא, לכל הפחות, בזבוז. ערבים ישראלים נתפסים משום מה כאנשים שאין להם שום קשר לטכנולוגיה ולעולם הדיגיטלי, כאשר בפועל הנתונים מראים תמונה שונה מאוד. לרוע המזל, תפיסה זאת גם בוראת מציאות, שכן עם נוכחות כל כך נמוכה בשיח הציבורי קשה לשכנע את הציבור – כולל אנשים מהמגזר עצמו – שיש להם מקום בשוק ההייטק ובטכנולוגיה, ולעודד גברים ונשים צעירים וצעירות להשתלב בתחום שנמצא כרגע בצמיחה. כל זאת על אף שדפוסי השימוש באינטרנט במגזר הערבי בישראל הם מבטיחים מאוד ומהווים קרקע פורייה עם פוטנציאל מדהים. אבל לפני העתיד, בואו נדבר קצת על ההווה ונסתכל על כמה נתונים.
האינטרנט הערבי במספרים
ברחבי העולם יש כיום כשלושה מיליארד משתמשי אינטרנט. אחוז פריסת האינטרנט הוא כ-40%, מספר לא מאוד רחוק מהמצב בעולם הערבי: 36%. נתון שאנשים אוהבים לפעמים להצביע עליו הוא שבעולם הערבי פחות מחצי אחוז מהאנשים משתמשים באינטרנט, אך זה נתון שיוצר רושם מוטעה; בפועל מדובר ב-135 מיליון משתמשים, 71 מיליון משתמשי מדיה חברתית והמרשים מכל – שרובם גולשים דרך מכשירים ניידים ברחבי העולם.
צילום מסך של אפליקציית פרחתנא
בארץ קצת יותר קשה לדבר על נתונים, שכן מספר הגופים שעוסקים במחקר על הנושא נמוך מאוד. ובכל זאת, ממה שכן ידוע עולה תמונה חיובית מאוד. מחקר מ-2012 הראה כי שיעור חדירת האינטרנט למגזר הערבי בארץ עומד על 71%, ובערים ערביות במרכז אפילו 80%. אחוז הצעירים (18-29) שענו כי הם משתמשים באינטרנט הוא 97%, ובגילאי 30-49, 68%. במילים אחרות, על אף התדמית הא-טכנולוגית, מדובר במגזר עם גישה נרחבת ועניין רב באינטרנט.
מבחינת תחומי העניין הפופולריים, מעניין לסקור גם לאן גולשים כל המשתמשים הללו. אחד השימושים העיקריים לאינטרנט במגזר הערבי הוא הקניות המקוונות, וזה נכון לא רק בישראל: בכל העולם נחשב העולם הערבי לאחד הצרכנים הגדולים ביותר של ציוד אלקטרוני. שימוש נפוץ נוסף הוא כמובן הרשתות החברתיות, בעיקר בקרב המשתמשים הצעירים, שמבלים שעות על גבי שעות בפייסבוק ומתקשרים עם חברים ומשפחה גם במדינות אחרות.
שלישית יש את נושא צריכת החדשות והמידע – עידן הסמארטפונים, הטלוויזיות החכמות והנגישות הרבה מאפשר לאנשים לצפות בקלות בערוצי טלוויזיה מובילים ממדינות ערב, כמו למשל ערוץ MBC הסעודי וLBC הלבנוני. יחד איתם ישנה כיום פריחה של אתרי חדשות מקומיים המיועדים ספציפית לקהל צרכנים ערבי ומשלבים עדכונים עם פרסומות לעסקים מקומיים.
עוד שימוש פופולרי למאגר הידע האינטרנטי בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל הוא לצרכי לימודים. סטודנטים ערביים רבים נתקלים בקשיים באיסוף חומר ללימודים אקדמיים מכיוון שאין בנמצא מספיק ספריות ומאגרי מידע. האינטרנט מהווה פתרון מקיף ומצוין לבעיה זו, עם אינספור כלים, מאמרים וחומרי לימוד מקוונים.
קווים לדמותו
האינטרנט, כידוע, מהווה פלטפורמה יחידה מסוגה לביטוי עצמי. מיליארדי משתמשים מכל העולם זוכים לחוויית שימוש מותאמת אישית ולהזדמנות להשמיע את קולם הייחודי. דבר זה בולט גם אצל המשתמש הערבי בישראל, שהמגזר שלו לא בהכרח זוכה לחשיפה אדירה ואין לו תמיד את היכולת לייצג את עצמו ולבטא את דעותיו בפני כלל החברה. צעירים ערבים רואים בעולם הווירטואלי טריטוריה משלהם, אותה כל אחד רשאי להתאים לעצמו על פי פרמטרים שהוא בלבד קובע. התוצאה היא הזמנות לפרוץ מעבר למגבלות חברתיות ומנהגים מקובלים ולחוות חוויה תרבותית חדשה.
כל זה נכון למשתמשי אינטרנט באופן כללי – אבל ישנם דווקא דפוסי שימוש יוצאי דופן בקרב גולשים בחברה הערבית. למשל, דווקא לגבי נושא האנונימיות ישנה תפיסה שונה למדי במגזר הערבי – צעירים ערבים נוטים להרגיש חופשיים יותר לחשוף את פרטיהם וזהותם ולחלוק תמונות ומידע עם אחרים לעומת מקביליהם מהמגזר היהודי. יש פה אולי אמירה מסוימת על כמה שאותם צעירים מרגישים בנוח במרחב המקוון, אך במובן מסוים זה גם חסרון בטיחותי שדורש מענה.
גם דפוסי התגובה של צעירים ערביים לפרסומות ברשת מראים תמונת מצב שונה ומעניינת. אחת הבעיות הבולטות בניהול קמפיינים מקוונים בארץ היא שמשתמשים ערביים נוטים להקליק על פרסומות גם אם הם יודעים שתוכן המודעה לא מדבר אליהם. בדו"חות פרסום בפייסבוק, למשל, רואים הרבה פעמים תנועת קליקים חזקה ממשתמשים ערביים, אך אחוזי המרה נמוכים בעקבותיה. עבור אנשים שעוסקים בפרסום מקוון זהו אתגר ייחודי מסוגו שמזמין פתרונות יצירתיים: כיצד לכוון את המשתמשים לפרסומות הנכונות עבורם, שיובילו אותם לבצע את הפעולה שהפרסומת קוראת לה?
שוק שממתין ליזמים
עם מעל מיליון משתמשי אינטרנט שמבלים שעות ברשתות חברתיות, אתרי תוכן, חנויות אונליין ועוד, שוק האינטרנט הערבי בישראל מהווה הזדמנות מדהימה לפיתוח יצירתי. יזמים שינסו להשיג דריסת רגל במגזר בפרט ועולם הערבי בכלל יגלו מהר מאוד את הפוטנציאל הגלום בו. בתור מי שמגיע מהתחום אני יכול להעיד בעצמי על הדרישה הגבוהה: אחד המיזמים הנוכחיים שלי, אפליקציה שמאפשרת לשלוח הזמנת חתונה אלקטרונית, קיבלה תגובות ממעל 150 זוגות שרצו לרכוש אותה תוך 48 שעות מתחילת קמפיין הפרסום שהרצנו בפייסבוק. כאן מדובר באפליקציה נישתית וספציפית לעולם החתונות; חברות שישקיעו בפיתוח מוצרים לקהל יותר רחב עשויות להגיע לנתונים אפילו יותר מרשימים. האוכלוסייה הערבית בישראל צמאה לפתרונות טכנולוגיים ואינטרנטיים לצרכים שלה – כעת נותר רק לחכות לסטארטאפים שיהיו נבונים מספיק כדי להרים את הכפפה.
שוקור בדארנה הוא יזם ערבי בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט בערבית, בין היוזמות שלו: רשת פרחתנא לתיעוד חתונות, אפליקציית שארקנא לזימון לאירועים, עמדות "קיוסק" לשיתוף תמונות ע"פ מיקום מסוים. בעברו הקים את אתר האינטרנט הראשון בערבית בארץ בשנת 1998, ניהל פרויקטים ארציים בתחום פריסת תקשורת ואבטחת מידע, ולאחרונה הקים את המכללה ללימוד מקצועות הטכנולוגיה והאינטרנט הראשונה מסוגה במגזר הערבי.