גאוות יחידה או בושה וחרפה: בעד/נגד חולצת סטארטאפ [דיון]

חברי Minute מדגימים. רק למה לכלב אין?

לא לשווא מככבות חולצות הסטארטאפ כחלק מהסטריאוטיפ הטלוויזיוני של הסטארטאפיסט וכך יצא לנו לראות קולקציה שלמה ב"עמק הסיליקון" המדוברת לצד "ארץ נהדרת" המקומית. לכן החלטנו לצאת ולבדוק האם האג'נדה של לבישת החולצה לכל פגישת משקיעים, כנס מינגלינג וגם ליציאה לבר השכונתי משתלמת או שאולי היא בכלל מזיקה?

כמו כל טרנד טוב, הכל מתחיל מעבר לים. קורי סקלר, מקים Dudes In Startup Shirts Tumblr (אם לא הקלקתם עליו הפסדתם רגע של שעשוע), מתעד את הסביבה שלו בסן פרנסיסקו שהוצפה בסטארטאפיסטים על חולצותיהם. סקלר הסביר ל-ReadWrite כי אין שום דבר אינדווידואלי בחולצות או לובשיהן וכי מדובר בהתגלמות הנורמליות במובן הרע של המילה. לטענתו יש שתי סיבות מרכזיות לטרנד, "ראשית כי אין להם מושג איפה ואיזה בגדים לקנות על אף שהם מרוויחים יותר מ-99% מהאנשים בעולם" ושנית כדי לקדם את הסטארטאפ שלהם. אם הסתכלתם על הקולגה מימינכם, נתתם בו מבט מאוכזב ואז קלטתם שאתם לבושים אותו דבר, תתעניינו לשמוע עוד כמה דעות בנושא החם. רוסטי פורסטר, מחבר הניוזלטר הטכנולוגי Today In Tabs ומקים Kuro5shin, נמצא בסקלה השלילית בכל הנוגע לעניין, "מה שאני מוצא מביך אצל לובשי החולצות הוא הצורך למסגר את עצמך על ידי הדפסת מילים על החזה". "'אני רוצה שתראו באיזו חברה מפורסמת אני עובד / מעריץ!'", הוא לועג. אדם נאש, כותב הבלוג Psychohistory, מסביר את טרנד הטי-שירט בפוסט שהוקדש לנושא, לפיו, טי-שירטס הם חלק מתרבות שבאה לעשות אצבע משולשת לאלו שרצו שאנשי התוכנה יתלבשו כמו "תומאס אנדרסון" מהמטריקס בעוד הם בכלל רוצים להתלבש כמו ניאו.

הופתענו לגלות כאשר שאלנו יודעי דבר בתעשייה המקומית כי הרוב דווקא בעד התופעה המדוברת אך עם הערת שוליים. "אני חושבת שזה נותן לעובדים להזדהות יותר עם החברה, מסייע לחברה להיות יותר מוכרת ועוזר לשבור את הקרח בהרבה מקרים", מספרת איריס שור, Co-founder and VP marketing ב-Takipi. "אנחנו הלכנו צעד אחד קדימה ויש לנו את ה 'טקיפוצ'ונים' עם אוזני מפלצת שונות לכל אחד מהעובדים". יזם סדרתי אחר, ישי גרין, מי שמוכר לכם בעיקר בזכות חולצת הסטארטאפ האחרון שלו Soluto, דווקא לוקח את צד הנגד. "הנושא די משעשע ת׳אמת. הדבר הראשון שחשוב לי להגיד בנושא זה שללכת עם חולצה של חברת היי-טק זה lame. החולצה של סולוטו יושבת אצלי בארון ולא יצא לי להגיע אליה כי הכביסה תקתקה בקצב הגבוהה מכמות החולצות היפות שלי", הוא צוחק. "שבוע שעבר קמתי בבוקר והבנתי שאין ברירה ולבשתי חולצת סולוטו אחרי שנתיים של התנזרות".

אז איך בכל זאת החולצה של סולוטו הפכה לכל כך פופולארית? "מה שהכי מצחיק אותי זה שתמיד כשמחפשים עובדים ולא מוצאים, אז יש מישהו שמציע שנדפיס חולצה ונדביק מדבקות עם הלוגו על המכוניות. 'דוד, זה לא שנות התשעים, המכוניות פרטיות ואנשי היי-טק כבל לא נשלטים על ידי רוב גברי של חנונים מתמטיים שיסכימו לכער את עצמם עם בגד ב-15 שקל לחתיכה'. בכל מקרה, לא נראה לי שלמישהו איכפת מחולצת טריקו. כשאתה פוגש את הבחורה המהממת מה-QA או את הבחור הצעיר הבריא והאתלט בן ה-21 שעובד איתך בחולצת היי-טק, אתה נזכר למה יש תלבושת אחידה בבית הספר או בצבא- כדי שכולם יראו מעפן ואחיד". לסיכום הוא מספר כי יש לו חבר שתמיד הולך עם חולצות היי-טק בטענה שזה גורם לו "להיראות לא מובטל".

חבורת Takipi מדגמנים שדרוג מוצלח לטרנד

שולי גלילי, Co-founder and Partner ב-Upwest Labs היושבים בסיליקון וואלי, מציינת כי בכל הקשור ליזמים אין דגשים מיוחדים בכל הנוגע ללבוש היומיומי, כל עוד זה נראה טוב ואסתטי. מכאן שאין השפעה על הרושם הראשוני של הסטארטאפ עליה, כמשקיעה, אם הם לבשו חולצת טי-שירט רגילה או את החולצה שמייצגת את הסטארטאפ. לעומתה, יניב גולן, שותף מנהל ב-lool ventures, מושפע "ולטובה" כאשר מגיעים אליו סטארטאפים עם חולצות חברה. "סטארטאפ זה יצירה של יש מאין, ואחד הדברים החשובים שיש ליצור מאין זה המותג. חולצה עם לוגו זאת דרך נהדרת להשאיר את המותג בזיכרון של האנשים שאתה נפגש איתם, ולזהות את עצמך עם המותג שאתה יוצר. אני מעריך את רמת המחויבות שזה מפגין, בדיוק כמו שאני מעריך את האקט של שליחת מייל מהדומיין של הסטארטאפ ולא מג׳ימייל גנרי, שכן זה מראה על מחויבות ואמונה בסיכוייו של המיזם להצליח". הוא מוסיף כי הוא בעצמו לוקח חלק בטרנד המדובר, "מבחינתי גם lool היא סטארטאפ, איתו אני מזוהה לחלוטין, ובאירועים רבים אני מגיע בחולצה עם הלוגו ממש מעל ללב, כי אני גאה במה שיצרנו וכי אני רוצה שמי שרוצה לדבר איתי ידע שהוא יכול ושאני רוצה שיגש אלי ויספר על המיזם שלו". באופן אישי שולי ויניב, כמו קודמיהם ואלו שמיד יבואו אחריהם, בעד התופעה כאשר שולי מציינת שהיא בעיקר נהנית לראות את החולצות בכנסים ואירועים. לטענתה זה מהווה שובר קרח נהדר ומסייע לבידול בתוך הקהל ההומה. "מצד שני, אין צורך לקחת את זה רחוק מדי, נגיד לקעקע את הלוגו בדיוק מעל הלב, בזה באמת אין צורך, תודה", מדגיש יניב.

רות פולצ'ק, ראש אקסלרטור, Citi, מסבירה כי אין קווים מנחים של האקסלרטור ליזמיו בכל הנוגע לחולצות חברה אך מנקודת מבט אישית היא חושבת כי מדובר בדבר חיובי שמסייע בחיזוק תדמית החברה ולכן היא ממליצה על כך לחברות השונות. אך גם כאן יש יוצאי דופן וחשוב לשים לב לאירוע והאם יש צורך להגיע רשמיים יותר. מוטי פאר, מנכ"ל Blonde מסביר כי, "בכל הקשור לכנסים ומיטאפים אנו ממליצים ליזמים עימם אנו עובדים ללבוש חולצות סטארטאפ, במיוחד כשמדובר בקבוצה. אין דבר המצביע יותר על גיבוש ואחידות מסרים מאשר קבוצה הלובשת את חולצת הסטארטאפ שלה. החולצה גם יכולה לשמש בימי חברה ופעילויות גיבוש". מעבר לכך הוא מציין כי בניגוד לתעשיות אחרות בעולם, מזג האוויר בו ניחנה מדינתנו הקטנה רק נותן רוח גבית לתופעה, "כך שלעיתים נדמה כאילו זו החולצה היחידה בארון הבגדים של היזם".

איך עושים את זה נכון?

כדי שלא תהפכו לקלישאה מהלכת, ממליץ מוטי להתאים את הלבוש לאירוע. אם בכנסים, כאשר היזם נמצא כחלק מקבוצה, מומלץ ואף לגיטימי להופיע עם חולצת החברה, בראיונות טלוויזיה דווקא עדיף "חולצה חלקה, מכופתרת, בצבע כחול בהיר, בלי משבצות, כיתובים וקשקושים מיותרים. שלא תבלבל את המצלמה. לפגישה עם משקיעים ובמיוחד זרים תמיד עדיף להגיע עם חולצה מכופתרת וג'קט". הוא מסכם, "ברמה העקרונית אני מוצא את חולצת הסטארטאפ יעילה בעיקר ללבישה בחדר הכושר או בסופ"שים כדי להשתולל בפארק עם הילדים. ועכשיו ברצינות, ניתן ללבוש חולצה שכזו אבל להקפיד להשתמש בה למצבים ואירועים אותם הזכרתי קודם בה היא מייצגת את היזם בכבוד ולא עושה את האפקט ההפוך ממה שמנסים להשיג".

צוות גיקטיים לפני ואחריי

משאל עם

מאחר ואין לנו עוד דאגות על הראש, הבאנו לדיון החשוב אנשים שיטענו בעד ונגד. לאחר שהם ישמיעו את דעותיהם הנחרצות, אנחנו נשאיר לכם, קוראינו הנאמנים ומלומדי הניסיון, את ההכרעה – חולצת סטארטאפ: בעד או נגד. וכן, תרגישו חופשי גם להסביר בתגובות, לעלות תמונות שלכם לובשים את החולצה כפיג'מה וכל שעולה על דעתכם.

מצד אחד של הזירה נמצאים עמית גולן, מנכ"ל ומייסד-שותף של Minute ועומר אפרת, מנכ"ל Sensegon, שיגנו בחירוף נפש על הזכות ללבוש את בגד הכותנה המדובר. מולם יתמודדו רן מלמד ונועם דיין המייסדים של Tingz.me ואורי גושן, מייסד Crowdx ו-Tawkon, שמבקשים להוציא את הטרנד מחוץ לחוק.

נגד

"אני מוצא הקבלה בין חולצת החברה לחולצת סוף מסלול מהצבא. מצד אחד, היא תורמת לגאוות היחידה ולמאמץ שהשקעת ומצד שני, אתה עלול ליצור רושם לא נכון אם תלבש אותה בקונטקסט לא מתאים. בכנסים שהחברה שלנו מציגה תמיד אלבש את החולצה שלנו, אבל לא בכאלה שאני מגיע אליהם כאורח", מסביר רן. "לדעתי חשוב מאוד להקפיד על איכות החולצה. החולצה היא חלק חשוב מהמסר שהסטארטאפ מנסה להעביר. רצוי שהמסר ישקף רצינות והקפדה על פרטים, ולא רישול וחוסר תחכום". נועם מוסיף כי "התשובה הראשונית לצד הנגד היא שזה פשוט too geeky וחסר כל סטייל. החולצות נועדו לצורך ממוקד – תערוכה או תחרות. כל שימוש מעבר מפגין בעיקר חוסר טעם".

אורי, שמתלבש מחוייט 99% מהזמן, מספר כי התחושה של לבישת חולצת סטארטאפ בכנסים ואירועים עלולה ליצור את הרושם כי מדובר בחברה בתחילת דרכה. "אני בעד חשיבה מחוץ לקופסה. היום כולם מתלבשים ככה ואני תוהה איפה החשיבה היצירתית? אפשר ליצור גאוות יחידה בדרכים אחרות ומעניינות כמו גאדג'טים ממותגים וכדומה. אני אישית לובש את חולצת הסטארטאפ שלי כפיג'מה".

נועם מדגים שימוש נורמטיבי בחולצה. מקור: צילום ביתי

בעד

"על אף שאת מדי צה"ל לבשתי בכל יום במשך 6 שנים ארוכות, איש לא היה מכנה אותי חובב מדים מושבע", מתחיל את טיעוניו עומר, "ועם זאת, כיזם, אתה רוצה לייצג משהו. משהו שאתה באמת מאמין בו ומרגיש מחובר אליו (קלישאתי ככל שזה ישמע). אני מאמין כי יש חשיבות למיתוג החברה בכל רגע נתון, ומייסדי (ומייסדות) החברה הם הנציגים הטובים ביותר". הוא מוסיף כי במידה והיזם / היזמת מעוניינים לשמור על חוש אופנתי ניתן לשלב את החולצה עם מכנסי חליפה / חצאית ובלייזר, כך שלא יתבלבלו ויחשבו שהוא עורך דין. "כיזם שנמצא על קו תל אביב-ניו-יורק, אני מקפיד ללבוש את חולצת החברה בטיסות הארוכות. זאת אכן הדרך הטובה ביותר של יזמים לזהות את בני מינם על הטיסה, דבר שהופך את 12 השעות הקשות להרבה יותר פרודוקטיביות. וכבר היו עסקאות שנסגרו בהמתנה לביקורת הגבולות", הוא משתף מניסיונו.

"קודם כל זה פרסום עם רגשות. זה לא עוד שלט של חברה שעומד בצומת או בבאנר, זה שלט מדבר, מסביר. שלט משוויץ", עמית מסביר את הבסיס לכל פרסומת טובה – פנייה אל הלב. גם הוא, כמו עומר, בעל סייגים לדבר, "בסופו של דבר המטרה היא לקדם את העסק. עדיף שדעות קדומות של הצד השני, לא יתערבו המערכת השיקולים. כן, לבישת חולצה יכולה להראות מעט ילדותית". עמית מקנח בסיפור פיקנטי וטעים, "לפני שבועיים יצאתי מהמשרד לאכול, קפצתי לשווארמה ממול. המוכר שאל אותי איך אני קשור ל-Minute. אמרתי לו בהשווצה: 'אני חלק מהם!' הוא ענה: 'באמת?, זה ישראלי?!?! אני משתמש בזה כל יום! קח כדור פלאפל עליי, מתנה'. הרווחתי כדור פלאפל. איזה מלך". אולי פעם הבאה זה יהיה מיליון דולר.

ומה אתם חושבים?