Quantcast
Channel: גיקטיים - סטארטאפ והון סיכון
Viewing all 5527 articles
Browse latest View live

גיוס: חברת medCPU הישראלית מגייסת 35 מיליון דולר כדי לסייע לרופאים בזמן אמת

$
0
0
medcpu
medcpu1

מקור: medCPU

לא רק סייבר; תחום הביומד הישראלי נהנה גם הוא מגיוסי הון מרשימים. האחרונה לעשות זאת היא חברת medCPU, המפתחת ומשווקת מערכות לקבלת החלטות רפואיות מושכלות, זאת על סמך ניטור והשוואה לנוהלי רפואה תקניים. כעת מודיעה החברה על גיוס 35 מיליון דולר מרשת בתי החולים האמריקאית UPMC ובהשתתפות המשקיעה הקיימת ומחזיקת מניות בחברה Merck. לצד ההודעה על הגיוס, הודיעו החברה הישראלית ורשת בתי החולים האמריקאית על שותפות אסטרטגית, במסגרתה UPMC תהפוך ללקוחה של החברה ותעבוד איתה ביחד על הרחבת השימוש בטכנולגיה שפיתחה.

הצלבת מקורות

ידע זה כוח. זו היא אולי קלישאה, אבל היא רלוונטית מתמיד עבור רופאים שמוצאים את עצמם מידי יום נאבקים בהצלה או שיפור של חיי אדם. הפלטפורמה של medCPU היא מעין יועץ על, אשר מנתח את הנתונים הרפואיים של כל מטופל, מבצע ההערכה מיידית ומספק למטפל נקודת מבט הוליסטית על החולה ביחד עם המלצות והנחיות לטיפול אידיאלי.

הטכנולוגיה שפיתחה החברה עוקפת מכשולים רבים המכבידים כיום על איסוף מידע רפואי בין מערכות שונות, הפעולות בנתק כמעט ומוחלט ביניהן. המערכת מאפשרת לרופא לראות את התמונה הקלינית המלאה והעדכנית ביותר של החולה בכל רגע נתון, באמצעות שילוב מידע עשיר והמדויק ביותר, וכך לנסות ולמנוע כמה שניתן שגיאות קליניות שעשויות להיות קריטיות, תוך כדי הפחתת עלויות.

medCPU הוקמה בשנת 2008 על ידי סוניה בן יהודה וד״ר איל אפרת, שהקימו בעבר גם את חברת Perigen, הפועלת בתחום ההיריון והלידה ומעסיקה היום עשרות עובדים בארה״ב. מאז הקמתה גייסה החברה 62.3 מיליון דולר (כולל סבב הגיוס הנוכחי), כאשר סבב הגיוס הקודם שלה בסך 8 מיליון דולר הושלם ביולי 2015. במשרדי החברה הממוקמים בתל אביב מועסקים למעלה מ-100 עובדים.

סוניה בן יהודה, מייסדת משותפת ב-medCPU נהתייחסה לגיוס ואמרה: ״אנו נרגשים לקבל את UPMC כשותף ומשקיע מרכזי. הגישה למומחיות הקלינית, הטכנולוגית והאופרטיבית של אחת מספקיות שירותי הבריאות המובילות בארה״ב, תאפשר ל-medCPU להרחיב במהירות את היכולות הנוכחיות שלנו, למנף את הטכנולוגיה, ולהגדיל באופן משמעותי את ההשפעה שלנו בענף שנע במהירות״.

וידאו – Introducing the medCPU Advisor


הסטארטאפ Replay מגייס 13.5 מיליון דולר כדי להפוך שידורי ספורט ל'מטריקס'

$
0
0
הטבעה ב-360 מעלות. מקור: Replay
הטבעה ב-360 מעלות. מקור: Replay

הטבעה ב-360 מעלות. מקור: Replay

אחד הפיצ'רים הכי אהובים על גיימרים במשחקים דוגמת NBA או FIFA הוא האפשרות לצפות בהילוך חוזר, תוך כדי שינוי זווית המצלמה. הסטארטאפ הישראלי Replay Technologies פיתח טכנולוגיה שמאפשרת את הפיצ'ר הזה בשידורי ספורט אמיתיים ובזמן אמת. עתה מודיעה החברה הישראלית על גיוס של 13.5 מיליון דולר.

20 מצלמות 5K ברחבי האצטדיון

FreeD, מוצר הדגל של החברה, נעזר ביותר מ-20 מצלמות 5K שמפוזרות ברחבי האצטדיון ומצלמות בכל רגע את המתרחש במגרש. המערכות של החברה מסוגלות בכל רגע נתון 'לתפור' את המתרחש לסצנה אחת ולאפשר לצופה או לבמאי שמשדר את האירוע לנוע במרחב ב-360 מעלות, באפקט שכאילו נלקח מ"המטריקס". לצורך כך פיתחה החברה טכנולוגיה שיוצרת פיקסלים תלת-מימדיים או ווקסלים (Voxells). מרגע שנבחרה הזווית ימשיך ההילוך החוזר מאותה זווית. חוץ מהעניין שמוסיפה הטכנולוגיה, היא גם מאפשרת לשופטים במגרש או 'שופטי הכורסה' שבבית לראות האם אכן נעשתה עבירה או האם הכדור חצה את קו השער. הטכנולוגיה כבר נמצאת בשימוש בקרב מספר חברות הפקה כמו TNT האמריקאית והיא זכתה לתשומת לב של הקהל הרחב באירוע השיא של ליגת ה-NFL, משחק הסופרבול שנערך לפני כחודש.

החברה גם זכתה לתשומת לב עולמית, כשבתערוכת CES האחרונה שנערכה בלאס ווגאס, בחר מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', להציג את החברה כחלק מנאום הפתיחה שלו, זאת בזכות השימוש בטכנולוגיות ובמעבדים של אינטל דוגמת מחשבי HPC או high performance computer, שמסוגלים ׳לרנדר׳ במהירות גבוהה את המידע הרב שלוכדות המצלמות. ב-2014 נבחרה החברה על ידי FastCompany לאחת מ-10 החברות החדשניות ביותר בספורט.

Replay Technologies הוקמה בשנת 2011 על ידי אורן יוגב, שמשמש כמנכ״ל החברה, מתאו שפירא, שמשמש כמנהל הטכנולוגיות הראשי ואביב שפירא, מנהל התפעול של החברה. משרדי החברה ממוקמים בארצות הברית והפיתוח נעשה ברמת החייל. סבב הגיוס הנוכחי, בגובה 13.5 מיליון דולר, הובל על ידי Deutsche Telekom Capital Partners, זרוע ההשקעות של דויטשה טלקום. סך הכל גייסה החברה כ-22.5 מיליון דולר ממשקיעים כמו Samsung Ventures ו-Guggenheim Partners.

בהתייחסו לגיוס מסר אורן יגב: "אנחנו נרגשים ש-DTCP שותפים איתנו בחזון לגבי הפוטנציאל של FreeD. ההשקעה הזו תאפשר לנו להתקדם מהר יותר מתמיד, בדרך להפוך את העתיד של הוידאו למציאות". לדברי יוגב: "ההשקעה המשמעותית הזו תאפשר לנו לקחת את הטכנולוגיה לצעד הבא שלה: אימוץ מאסיבי שלה על ידי הקהל. השילוב בין ציוד VR והתוכן הייחודי שלנו יאפשר לצופים לחוות ממש את שידורי הספורט, בדרך יותר מלהיבה אפילו מלהיות באצטדיון".

וידאו: הדגמה של טכנולוגיית ה-FreeD בתחרות ההטבעות באולסטארס 2016

5 הסטארטאפים הישראליים הכי מסקרנים בכנס הסייבר הגדול בעולם

$
0
0
israel
israel

צילום: גיקטיים

כנס אבטחת המידע הגדול ביותר בעולם מתקיים בימים אלו בסן פרנסיסקו זו השנה ה-25 ברציפות. השנה משתתפים בו לא פחות מ-40 אלף איש, הוא כולל קרוב ל-700 דוברים ו-9,000 מציגים ומתפרש על פני מספר רב של אולמות וחדרים במרכז הכנסים מוסקוני שבלב סן פרנסיסקו. את הכנס מפיקה מהיום הראשון חברת RSA, המשמשת כחטיבת אבטחת המידע של פדרציית החברות EMC.

השנה נמשך הכנס חמישה ימים רצופים והוא צפוי להסתיים ב-4 במרץ. בין החברות, איך לא, גם נוכחות מרשימה של חברות ישראליות. בסוף השבוע האחרון יצא מטוס גדוש ביוצאי 8200 ויחידות אחרות, שאחראים היום על לא מעט חברות אבטחת מידע שמציגות בכנס, והעבירו 18 שעות טיסה לחוף המערבי בארה״ב. השנה הקימו מכון היצוא, מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה והכלכלה, ומטה הסייבר הלאומי ביתן ישראלי, בו לוקחות חלק 40 חברות ישראליות, עליה של כ-40% במספר החברות המשתתפות ביחס לאשתקד.

אז למרות שהאוסקר כבר מאחורינו, נאלץ להשאיל מהטקס הנוצץ את הקלישאה שאומרת שכל המועמדים טובים ועצם העובדה שהם זכו להופיע בתערוכת הסייבר הגדולה בעולם מעידה על כך. ובכל זאת, 5 חברות משכו את תשומת ליבנו יותר מהאחרות ואנחנו חושבים שכדאי מאוד שתכירו אותן.

1. Cymmetria

cymmetria

נוסדה: 2014

מספר עובדים: 30

משרדים: תל אביב

גיוסי הון: 10.6 מיליון דולר בשני סבבי גיוס.

במשפט אחד: ״שלום לך האקר יקר, קח, כל המידע כאן לרשותך, אבל הוא כולו פקטיבי״.

החברה משתייכת למספר הולך וגובר של חברות אבטחת מידע, שמפתחות טכנולוגיית הטעייה (Deception), שמטרתה להטעות את התוקפים, לגרום להם לתקוף מטרות סרק ולקבל מידע מזויף. המערכת של החברה למעשה יוצרת בפני התוקף אשליה שהוא הצליח לחדור למערכות של הארגון, כשלמעשה הוא פועל בסביבה וירטואלית שאינה יכולה לפגוע בשרתים של החברה. המערכת של החברה יכולה לפעול הן על השרתים של החברה והן על תשתיות הענן שלה. על פי מחקר של גרטנר, תוך כשנתיים, כ-10 אחוזים מכלל הארגונים והחברות ישתמשו בשירותי הטעייה דוגמת זו שמפתחת Cymmetria, כך שמדובר בשוק בעל פוטנציאל עצום.

לאתר החברה

2. Minerva

minerva

נוסדה: 2014

מספר עובדים: 13

משרדים: פתח תקווה

גיוסי הון: משלימים סבב גיוס ראשון, הסכום עדיין לא נחשף.

במשפט אחד: ״תמשיכי ללכת נוזקה, אין פה כלום, את לא במקום הנכון עדיין״.

הונאה זה שם המשחק, ואפשר לקחת את זה להמון מקומות שונים. מינרווה שמה לה למטרה להונות נוזקות ולגרום להן להאמין שעדיין לא הגיעו למקום הנכון ולכן אין צורך שיהפכו לפעילות. המערכת שפיתחה החברה מייצרת מצב שבו הנוזקה חושבת שהיא נמצאת בסביבה עויינת עבורה ולא ביעדה. בכך מונעת מינרווה את ההתקפות עוד לפני שהן בכלל מתקיימות ומבלי שנגרם נזק לארגון.

לאתר החברה

3. SCADAfence

scadafence

נוסדה: 2014

מספר עובדים: 15

משרדים: באר שבע

גיוסי הון: השלימו סיד בהובלת JVP.

במשפט אחד: ״המידע האישי שלכם אמנם מרתק, אבל בוא נתמקד רגע בנזק שבפריצה למפעלים״.

אחד מתסריטי האימה שמביא איתו הטרור העולמי היא התקפת סייבר רחבה שתשבית תשתיות. תפקוד לקוי או חלקי של תעשיות ייצור מתקדמות יכול לגרום לנזק שיפגע בעשרות אלפי בני אדם ויותר. אפילו השבתה חלקית יכולה לגרום לנזק משמעותי וזה בלי לדבר על פריצה למפעלים שעוסקים בכימיקלים, מה שעשוי להוביל לאסון של ממש. הפיתוח של SCADAfence מגן על רציפות תהליך הייצור מפני השבתות. החברה עוזרת בהגנה על מידע רגיש וסודי מפני תקיפות סייבר ולטענתה יכולה גם למנוע תקיפות כופר, כאלו שיכולות להציב את הארגון במצב מטריד למדי מול התוקפים.

לאתר החברה

4. Avanan

avanan

נוסדה: 2014

מספר עובדים: 20

משרדים: תל אביב וניו יורק

גיוסי הון: מיליון וחצי דולר במסגרת סבב A.

במשפט אחד: ״סופרמרקט של תוכנות אבטחה, רק תבחרו במה בא לכם להשתמש״

בונוס: זכתה ב-Geektime Conference 2015 במקום הראשון.

מרבית החברות בעולם עברו או עוברות להשתמש בשרותי ענן במקום לנהל חוות שרתים באופן עצמאי כפי שנהגו לעשות בעבר. הסטארטאפ הישראלי עב-ענן (Avanan) מאפשר ללקוחותיו להפעיל את טכנולוגיות האבטחה של היצרנים המובילים בעולם על שרותי הענן שלהם. כך, בלחיצת כפתור הם יכולים לחפש אחר נוזקות (Malware) באמצעות כל טכנולוגית אנטי וירוס או טכנולוגיות Sandboxing מתקדמות, או לחפש מידע רגיש שיעלה לענן או משותף מחוץ לארגון באמצעות טכנולוגיות Data Leakage Prevention של היצרנים המובילים בעולם. כיום תומכת הפלטפורמה בפתרונות של מעל 50 יצרני אבטחה מובילים, בהם AVG, Avira ו-Symantec. ההתקנה עצמה לא דורשת שרתים פיזים, וגם לא שינוי בהגדרות או בחוויה של משתמשי הקצה.

לאתר החברה

5. SecuredTouch

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

קרדיט תמונה: mobile smartphone via CC0 by Luis Llerena

נוסדה: 2014

מספר עובדים: 5

משרדים: פאלו אלטו, קליפורניה, ארה״ב

גיוסי הון: השלימו סבב סיד

במשפט אחד: ״תניח את הסמארטפון הזה בצד, החזקת אותו מוזר -> אתה לא הבעלים החוקי שלו״

״זוכרים את הקוד המעצבן שאיפשר את הגישה לסמארטפון? בשנים האחרונות הוא הוחלף בקורא ביומטרי הרבה יותר ידידותי ומהיר. בעבר היינו צריכים לבחור בין קלות ונוחות השימוש או אבטחה חזקה, היום כבר לא צריך להתפשר״. את הדברים האלה ציין בפני בריאיון שערכתי רוב סדובסקי (Rob Sadowski), מנהל חטיבת הפתרונות הטכנולוגים של RSA.

עכשיו בואו נלך צעד אחד קדימה ונחשוב על עולם נטול סיסמאות ועם זאת – מאובטח הרבה יותר. הפתרון של SecuredTouch הישראלית מייצר למעשה חותמת ייחודית לכל אדם על בסיס למעלה מ-100 פרמטרים שונים, ביניהם הדרך שבה אתם מחזיקים את הסמארטפון, עוצמת הלחיצה, המיקום שלכם, ועוד אינספור קריטריונים שונים הייחודים רק לכם. החברה פיתחה למעשה פלטפורמה לאימות משתמשים באפליקציות ובאתרי מובייל על בסיס ניתוח האינטרקציה הפיזית בין המשתמש למכשיר.

לאתר החברה

הכותב הינו אורח חברת EMC בכנס RSA 2016 בסן פרנסיסקו

''הבנקאות במשבר, כל בנק מקים לעצמו היום חברת פינטק''

$
0
0
רפאל אוזן. מקור: BillGuard
רפאל אוזן. מקור: BillGuard

רפאל אוזן. מקור: BillGuard

מאת: צופית הרלינג, פורבס ישראל

זה לא סוד שהישראלים בולטים בתעשיית הסייבר ואבטחת המידע העולמית, ההולכת וצוברת תאוצה ככל שמהפכת הדיגיטציה מתקדמת. רפאל אוזן (28) מצליח לבלוט בין הבולטים, כשהוא מוביל את אחת החברות המדוברות בשנים האחרונות, BillGuard, שממוקמת על התפר שבין תחום הסייבר ותחום הפינטק הצומח (טכנולוגיות פיננסיות).בגיל 13 החל אוזן לקדד באופן מקצועי, ושלוש שנים לאחר מכן עלה לארץ מצרפת. הוא התגייס ליחידת המודיעין היוקרתית 8200 , ובמהלך שירותו הוכרז על ידי נשיא המדינה כמדען הצעיר המוביל. מיד לאחר שהחזיר את המדים, הגשים את חלום היזמות שלו וייסד ב־2010 יחד עם ירון סמיד את BillGuard, "האנטי וירוס לחשבונות" הראשון בעולם.

לאחרונה נמכרה החברה ל-Prosper Marketplace האמריקאית. מעבר להגדלת צוות העובדים, אומר אוזן, כעת יתאפשר לחברה לקדם יכולות חדשות, עם תקציבי פיתוח, שיווק ובניית מוצר שעומדים על מאות מיליוני דולרים. "יש לנו דאטה עצום", הוא מסביר. "עבור כל משתמש יש לנו פרטי חשבון הבנק, כרטיסי אשראי, לוקיישן, המשכורת שלו – איך הוא מתנהג. יש הרבה דברים שאפשר לעשות עם זה. מה שמעניין זה שרוב המשתמשים שלנו הם בני 35־25 , הדור החדש שהופך להיות כוח כלכלי. זה עולם חדש, והכלים הקיימים כבר לא טובים עבורם".

כלומר הבנקים?

"הבנקאות כבר נמצאת במשבר רציני. כל בנק מקים לעצמו היום חברת פינטק, ובודק מה הוא הולך לעשות כדי להחליף את המודלים הישנים. יש מקום לשינוי מאוד משמעותי בעולם הצרכנות הפיננסית. פעם בנק היה הכל – היה בניין שיושב במרכז העיר, כי שם היו שמים את הכסף. במקום זאת, היום הפקטור המשמעותי הוא נוחות – הרגולציות משתנות כדי להתאים את הבנקים לפעול בצורה יותר יעילה, בדיוק מה שקורה עם אובר או Airbnb . אז כן, זה הולך להשתנות משמעותית".

כמו כן, מסביר אוזן, "הדור החדש שנכנס, אותם בני דור המילניום שהולכים להפוך לפעילים יותר בשנים האלו, באים עם ציפיות אחרות – הכל מהיר, נמצא בכיס שלהם. הם רוצים להבין, לשלוט, יש להם הרבה יותר כוח, אבל לבנקאות קשה להתאים את עצמה לזה, כי יש המון רגולציות".

נוסף ל-BillGuard, אוזן הוא מייסד שותף של פרויקט Israel Tech Challenge, המאפשר לכישרונות הייטק להצטרף לאקוסיסטם הטכנולוגי בארץ. "המטרה שלו היא לאפשר לישראל לשמש כמקפצה לטאלנטים בתחום הטכנולוגיה", הוא מסביר. "כל החיים התעסקתי במחשבים, ראיתי שישראל היא סטארט-אפ בפני עצמו, ולכן עליתי לארץ מצרפת בפרויקט נעל"ה. כשהייתי בצבא, שמעתי על משהו שמאוד הפתיע אותי – שאין מספיק טאלנטים כדי לעסוק במה שאנחנו רוצים, ובמקביל פגשתי הרבה אנשים שמתעניינים בישראלים", מספר אוזן.

הכתבה התפרסמה במקור בפורבס ישראל

לקריאה נוספת:

שומר מסך: המנכ"ל הישראלי המצליח של חברת הסייבר טאניום מעביר לבנו את שרביט הניהול

מהפכת האינטרנט, השלב הבא: מדוע אנחנו לא גולשים יותר ברשת?

גיוס: MedyMatch הישראלית מגייסת 2 מיליון דולר, כדי לזהות שבץ בזמן

$
0
0
מקור: MedyMatch

MEDYMATCHעולם הביומד הישראלי לא נח לרגע; שעות בודדות אחרי שכתבנו על כך שחברת medCPU הישראלית גייסה כ-35 מיליון דולר, כעת נודע כי חברת MedyMatch הישראלית גם היא השלימה סבב גיוס ראשון בסך 2 מיליון דולר. המערכת שפיתחה החברה מספקת ייעוץ נוסף לרופא בחדר מיון וביכולתה להציל חיים על ידי כך שהיא מזהה שבץ בטרם התפרצותו.

בסבב הסיד הנוכחי השתתפו משקיעים פרטיים ומוסדיים, בהם Genesis Capital Advisors ו-Exigent Alternative Capital. ההון שגויס יסייע לחברה להמשיך בפיתוח ושיווק הטכנולגיה שלה, שנכון לעכשיו נמצאת בשלב בטא וזמינה במספר בתי חולים ברחבי העולם.

זוג עיניים נוסף

סביר להניח שאם דימום במוח הוא בגודל בינוני ומעלה, הוא לא יחמוק בפענוח הצילום על ידי הרופאים המנוסים. הבעיה היא שגם בכוחו של דימום קטן לגרום ללא מעט נזק, ולפעמים העין האנושית פשוט לא מספיקה כדי להבחין באלו, וממצא שכזה שלא יפוענח ולא יקבל טיפול בזמן עשוי לגרום לשיתוק ואף למוות.

המערכת שפיתחה MedyMatch נועדה לשפר את יכולת קבלת ההחלטות של הרופאים במקרים דחופים. נכון לעכשיו הטכנולוגיה יודעת להתמודד עם טיפול בשבץ מוחי, והיא מסייעת לרדיולוג בכך שהיא יודעת לזהות גם דימומים קטנים, שעין אנושית לא תמיד מבחינה בהם. כדי לעשות זאת, המערכת משווה במהלך בדיקת ה-CT בין צילומי המטופל לבין מיליוני צילומים תקינים ולא תקינים הקיימים במאגר שלה. כך, בתוך כמה דקות יכולה המערכת לזהות גם את הדימום הקטן ביותר במוח, לאתר את מיקומו, ולסייע לרופא בהחלטה כיצד יש לטפל בו. אל המערכת מבוססת הענן שפיתחה החברה יכולים רופאים להעלות צילומי מוח תקינים יותר ופחות, כדי לסייע ולהגדיל את המאגר כמה שיותר.

המטרה: להציל חיי אדם

בעזרת בינה מלאכותית וניתוח נתונים מורכבים בזמן אמת, מאפשרת הטכנולוגיה שפיתחה MedyMatch להציל אלפי חיים מדי שנה, וגם לחסוך מיליארדי דולרים בארצות הברית לבדה על הוצאות של חברות ביטוחי הבריאות. כמו כן, ביכולתה של המערכת להציג דימוי תלת מימדי של המוח כדי לאפשר לרופא לבחון בצורה נוחה יותר את האיזורים הדורשים טיפול.

MedyMatch נוסדה בשנת 2013 על ידי מייקל רוזנברג, רוברט מהלר, נתנאל פרי וד"ר קובי כהן והיא פועלת ממשרדיה בתל אביב. לאחרונה פתחה החברה משרד נוסף בבוסטון, שיתמקד בהגדלת הנוכחות והיכולות של החברה בצפון אמריקה, תוך כדי הגדלת שיתופי הפעולה והניסויים הקליניים של הטכנולוגיה. בחודש שעבר גייסה לשורותיה את מנכ"ל Phillips Imaging Systems לשעבר ג'ין סרנס בתור מנכ״ל החברה.

פלטפורמת מימון ההמונים הישראלית OurCrowd מגייסת 10 מיליון דולר

$
0
0
מקור: OurCrowd, עמוד הפייסבוק
חלקיק מהפורטפוליו של OurCrowd

חלקיק מהפורטפוליו של OurCrowd

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, העוסקת בגיוס כספים עבור סטארטאפים בישראל וברחבי העולם, הודיעה היום (ה׳) על שותפות אסטרטגית ראשונה עם UOB – United Overseas Bank במטרה לפתח את שוק מימון ההמונים העצמי בדרום מזרח אסיה. לצד השותפות וכדי לסייע למיזם להתרחב, משקיע ה-UOB בפלטפורמה כ-10 מיליון דולר ביחד עם The Sassoon group.

אם קיקסטארטר הייתה קרן הון סיכון

OurCrowd הוקמה ב-2013 על ידי ג'ון מדבד, היזם הסדרתי ולשעבר מייסד ומנכ"ל ורינגו ושותף מנהל בקרן ההון סיכון Israel Seed Partners. הפלטפורמה מתבססת על חוק שעבר בבית המחוקקים האמריקאי באפריל 2013, ולפיו חברות יכולות לגייס כספים ממספר גדול של משקיעים, בסכומים המתחילים ב-100 דולר בלבד, בתמורה כמובן למניות או לאופציות בחברה. הפלטפורמה עושה שימוש בחכמת ההמונים (CrowdFunding) אותה אתם מכירים מאתרים כמו Kickstarter או Indiegogo בכדי להפוך את הסטארטאפ המושקע לטוב יותר.

בעוד שצוות הליבה של OurCrowd נמצא בישראל, הגוף לא מגביל את השקעותיו רק לסטארטאפ ניישן ומשקיע גם במיזמים בארה״ב, בריטניה, הודו ואוסטרליה. לדברי לאה שטרן, מנהלת השיווק של גוף ההשקעות, כל חברה יכולה להיבחן ׳לתוכנית׳, שכן הגוף לא מתמקד בנישה מסוימת.

באמצעות שיתוף הפעולה עם UOB, חברות בדרום מזרח אסיה יקבלו כעת גישה למקור אחר של מימון באמצעות פלפטורמת מימון ההמונים של OurCrowd. באמצעות מימון זה, סטארטאפים צעירים יכולים לחפש אחר השקעות קטנות יחסית ממספר רב של משקיעים, זאת בתמורה להון עצמי או מניות בחברה. כך יזמים יכולים לקבל את המימון הנדרש להם כדי להפוך את הרעיון שלהם מחלום למציאות.

הצוות. מקור: OurCrowd

הצוות. מקור: OurCrowd

93 חברות פורטפוליו

מאז השקתה בשנת 2013, OurCrowd השתתפה בסבבי גיוס משותפים עם קרנות מוכרות כגון סקויה, Accel Partners, Index, מיקרוסופט, GE, אינטל ומשקיעי אנג׳ל פרטיים בהם אריק שמידט. היא עצמה השלימה סבב גיוס בסך 25 מיליון דולר באפריל 2014, וסבב נוסף בהיקף של 5.5 מיליון דולר בפברואר 2013.

הפלטפורמה השקיעה למעלה מ-200 מיליון דולר ב-93 חברות הפורטפוליו שלה, ומתהדרת במספר אקזיטים; חברת ReWalk הונפקה בנאסד״ק,Nextpeer נרכשה על ידי Rakuten/Viber, ו-Billguard שנרכשה בחודש ספטמבר על ידי Prosper.

מייסד ומנכ״ל OurCrowd ג׳ון מדבד התייחס לגיוס האחרון ואמר: ״השותפות של OurCrowd עם UOB מהווה צעד ענק קדימה עבורנו ועבור האקוסיסטם הטכנולוגי בדרום מזרח אסיה. יחד, אנחנו נעצים עשרות יזמים חדשים, ונתאים להם משקיעים גלובאליים ורשת מנטורים. היופי במימון המונים בשיטת שלנו היא שכעת משקיע בדרום מזרח אסיה יוכל לגשת למיזמים בישראל, בסיליקון ואלי ועוד, בעוד שיזם סינגפורי יכול לזכות בקלות בגיבוי גלובאלי״.

אקזיט: Inneractive הישראלית נרכשת על ידי RNTS הגרמנית ב-72 מיליון דולר

$
0
0
צילום: גיקטיים
inneractive2

מקור: Inneractive

בוקר חמישי שמח לחברת Inneractive הישראלית אשר חתמה על הסכם מחייב לרכישתה על ידי RNTS Media NV, חברת האם של Fyber GmbH הגרמנית. Inneractive מפתחת טכנולוגיות לפרסום מודעות וידאו ו-Native במובייל, ומציעה בורסת פרסום בזמן אמת.

השתיים חתמו על הסכם לרכישת 100% מהון המניות של החברה הישראלית בסך 46 מיליון דולר שישולמו במזומן ובאופן מיידי. כמו כן, קובע ההסכם יעדי הכנסות ל-3 השנים הקרובות, כך שסכום התשלום הפוטנציאלי הכולל עבור העסקה יעמוד על 72 מיליון דולר. העסקה תושלם במלואה במהלך הרבעון השני של 2016.

בורסת פרסום

המוצר של Inneractive מציע למפתחי אפליקציות מערכת פרסום ייעודית, בעזרתה יוכלו למצוא את המודל העסקי שיאפשר להם להרוויח כמה שיותר מפרסום באפליקציה שלהם. באמצעות הטמעת SDK, יכולים המפתחים לערוך מכרזים בין מפרסמים ותגמולים שונים, וכך למעשה לבחור את הרווחיים ביותר עבורם ולהציג אותם למשתמשי האפליקציה.

כך למעשה, יכולים מותגים, יצרני מכשירים, ספקים סלולריים וכמובן המפתחים להשיק את שירות המודעות האישי שלהם, המופעל על ידי החברה הישראלית. היא זו שמבצעת את "העבודה השחורה" מאחורי הקלעים הכוללת אינטגרציה עם רשתות הפרסום, ואף מציעה מערכת סליקה משלה. החברה תומכת במגוון הפלטפורמות הסלולריות הקיימות כיום בשוק, הכוללות את iOS, אנדרואיד וחלונות.

הפלטפורמה של Inneractive משלימה את זו של Fyber, המגיעה ללמעלה מ-500 מיליון משתמשים ייחודיים בחודש. שיתוף הפעולה בין שתי החברות יחד הוא בעל פוטנציאל עצום, ומהווה מהלך אסטרטגי ומשמעותי ביותר בעולם הפרסום הדיגיטלי.

מהקמתה של Inneractive בשנת 2007 על ידי זיו אלול ועופר יהודאי גייסה החברה כ-11.5 מיליון דולר ממשקיעים שונים, בהם קרן Evergreen והמשקיעים מודי כידון, משה תאומים, מבעלי משרד הפרסום גיתם ואודי הילמן. כיום הפלטפורמה שפיתחה החברה מגיעה ל-630 מיליון משתמשים יחודיים בחודש ב-180 מדינות. בשנת 2015 הציגה החברה רווחיות משמעותית וצמיחה בהכנסות הברוטו שלה ב-110% לכ-43 מיליון דולר. במשרדיה בישראל (בהם ביקרנו לאחרונה) הממוקמים בפתח תקווה מועסקים כ-80 עובדים והיא מחזיקה משרדים נוספים בסן פרנסיסקו, ניו יורק ולונדון.

מנכ"ל Inneractive זיו אלול התייחס לרכישה ואמר: ״זהו הישג גדול עבורנו ואני מאוד גאה ומודה לצוות העובדים המסור ולמשקיעים שלנו. אנחנו עובדים עם Fyber ועם צוות ההנהלה החזק שלה במשך זמן רב ואנחנו שמחים להצטרף למשפחת RNTS ונלהבים מהפוטנציאל של העתיד המשותף, שיתוף הפעולה והסינרגיות האפשריות בין חברות הקבוצה״.

וידאו – Inneractive at a Glance

גיוס תלת-מימדי: XJet מגייסת 25 מיליון דולר מאוטודסק וקרן Catalyst

$
0
0
Screenshot_2
מקור: Xjet

מקור: Xjet

חברות ההדפסה בתלת ממד מרכזות תשומת לב רבה בשנים האחרונות. אולם בצד מגמת המיזעור וההנגשה של המחיר, בולט אלמנט נוסף והוא חומרי ההדפסה או הפילמנט. אם בעבר היינו רגילים לחומרים דוגמת פלסטיק, הרי שעתה אנחנו רואים פתרונות וחומרים חדשים שפותחים אפשרויות רבות בפני המשתמשים. חברת XJet הישראלית פיתחה טכנולוגיה ייחודית המשתמשת בננו-חלקיקים בתרחיף נוזלי, לצורך בניה של אובייקטים תלת ממדיים ממתכת. היום (ה') מודיעה החברה על גיוס של 25 מיליון דולר מ-Spark Investment Fund, זרוע ההשקעות של ענקית התוכנה האמריקאית Autodesk וקרן Catalyst CEL.

התזת דיו, שכולל חלקיקי מתכת

XJet (אקסג'ט), שעסקה בעבר בהדפסת מתכות עבור תחום הפאנלים הסולאריים, מתמקדת בשנתיים האחרונות בפיתוח ובייצור של מדפסת ייחודית המשתמשת בטכנולוגית ׳התזת דיו׳ (Ink Jet) להדפסת מוצרים בתלת מימד ממתכת, כמו גם את הנוזל המיוחד, הכולל בתוכו ננו-חלקיקי מתכת המשמש להדפסה. בזכות הטמפרטורות הגבוהות נעלם החומר, כשרק חלקיקי המתכת נשארים ומתגבשים. המדפסת של XJet מאפשרת הדפסה ברזולוציה של עד 2 מיקרון לחלקים זעירים במיוחד. השוק העיקרי של הטכנולוגיה הוא חברות בתחום התעופה, הרכב והרפואה.

XJet הוקמה ב-2007 על ידי חנן גוטהייט, יזם סדרתי, ממייסדי אובג'ט (שהתמזגה מאוחר יותר עם סטרטסיס) והמנכ"ל הראשון שלה. החברה פועלת מפארק המדע ברחובות ומועסקים בה 66 עובדים. בין 2007 ל-2011 גייסה החברה 60 מיליון דולר בשני סבבים, לטובת טכנולוגיית הדפסת תאים סולאריים, כשבין המשקיעים היו קרן ג׳מיני, Landa Ventures, אפלייד מטריאלס, Good Energies ומשקיעים סיניים נוספים. ב-2014 גייסה החברה עוד 22 מיליון דולר מקרן אלומות וממחזיקי מניות קיימים, כדי לבצע את המעבר מהתחום הסולארי לתחום הדפסת מתכת בתלת ממד.

סבב הגיוס הנוכחי בגובה 25 מיליון דולר הובל על ידי קרן Catalyst CEL, קרן פרייבט אקוויטי ישראלית-סינית, חברת Autodesk, ענקית תוכנות העיצוב והתלת מימד האמריקאית ומשקיעים קיימים מסבב הגיוס הקודם. סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה מסתכם בסכום מרשים של 107 מיליון דולר.

לדברי גוטהייט, הגיוס מהווה הבעת אמון נוספת בדרכה של החברה להובלת שוק ההדפסה בתלת ממד במתכת, שוק שצומח בקצב של 50% בשנה ומחולל מהפכה ביכולת לייצר סדרות קצרות של חלקי מתכת מורכבים בתחומי ייצור נרחבים. בהתייחסו לגיוס הוא הוסיף: ״ההצטרפות של קרן הון סיכון מובילה (Catalyst) ושל חברה מובילה גלובאלית בתחום העיצוב וההדפסה בתלת ממד (Autodesk), מעניק לחברה הכרה בטכנולוגיה פורצת הדרך שלה בייצור בתלת ממד."

וידאו: כך פועלת טכנולוגיית ההדפסה של XJet


אאוטבריין רוכשת את חברת Revee ומשיקה פתרון חדש שיכניס לאתרי תוכן עוד כסף

$
0
0
outbrain
outbrain1

מקור: אאוטבריין

Outbrain, פלטפורמת המלצת התכנים הישראלית, הודיעה היום (ה׳) על רכישת Revee, חברת טכנולוגיה, המאפשרת לאתרים לעקוב בזמן אמת אחר הביצועים והרווחים של תוכן מסוים. באמצעות הטכנולוגיה של החברה הנרכשת, השיקה אאוטבריין את Automatic Yield, פתרון המאפשר לאתרי תוכן להפיק הכנסות מקסימליות מקהלים שונים, באמצעות קבלת תובנות בזמן אמת ביחס לכל תוכן.

מנוע של רווחים

המודל העסקי של אתרי תוכן רבים מתבסס ברובו על פרסומות. אתרי התוכן עושים כיום שימוש במגוון ערוצים פרסום ממוקדים, ורמת ההכנסה אותה מייצר עמוד או סרטון יכולה להשתנות באופן משמעותי במהלך היום. בבדיקה שביצעה Outbrain נמצא כי פיסת תוכן אחת עשויה להראות תנודתיות של 262% תוך מספר שעות. באמצעות ניתוח נכון, הבנת הערך של אותו עמוד או סרטון בזמן אמת, והפניית קהל היעד הרלוונטי לתוכן זה, Outbrain מציעה למפרסמים דרך אחרת להפיק רווחים בצורה אופטימילית.

הפיתוח החדש – Outbrain Automatic Yield מאפשר לאתרים למדוד את התשואה של תוכן בזמן אמת. שיתוף הפעולה בין שתי החברות ואיחוד הטכנולוגיות שהן פיתחו, פותר את אחת הבעיות המרכזיות של לא מעט אתרים – כיצד לחבר בין בניית התוכן ובין הפקת רווחים, זאת באמצעות טכנולוגיה אחת המובטחת להיות פשוטה לשימוש ומגשרת בין השניים. Outbrain Automatic Yield יוצע גם מחוץ לארה״ב, ועתיד להיות מושק בקרוב בישראל, בבריטניה, צרפת ועוד.

Outbrain הוקמה ב-2006 ופועלת ממטה החברה בניו-יורק וממשרדים נוספים בעולם, כאשר מרכז הפיתוח שלה ממוקם בישראל. מהקמתה ועד היום גייסה כ-100 מיליון דולר, ובין משקיעיה המוכרים נמנות הקרנות לייטספיד, כרמל ונצ׳רס וג׳מיני.

"עם עליית המדיה החברתית והשימוש הגובר בחוסמי פרסומות, עסקי הליבה של האתרים נמצאים בלחץ מתמיד" ציין ירון גלאי, מנכ"ל Outbrain. "באמצעות רכישה זו, תוכל Outbrain לספק לאתרי התוכן את הטכנולוגיה והמידע הנדרשים, על מנת לעקוב בזמן אמת אחר הערך אותו מייצר התוכן, למקסם רווחים ולהגדיל קהלים".

פלטפורמת המשקיעים iAngels מגייסת 14 מיליון דולר להשקעות בסטארטאפים ישראליים

$
0
0
מור אסיא ושלי הוד מויאל, היזמות שמאחורי iAngels. מקור: iAngels
מור אסיא ושלי הוד מויאל, היזמות שמאחורי iAngels. מקור: iAngels

מור אסיא ושלי הוד מויאל, היזמות שמאחורי iAngels. מקור: iAngels

בדיוק שנה לאחר גיוס ההון הקודם, מודיעה פלטפורמת ההשקעות iAngels של היזמות הישראליות מור אסיא ושלי הוד מויאל על גיוס 14 מיליון דולר וצירוף משקיע חדש.

2 אקזיטים בשנה האחרונה

iAngels היא פלטפורמת השקעה שמאפשרת למשקיעים פרטיים להשקיע במשותף עם משקיעים בולטים ומוכרים בתחום, וליהנות כך מגישה לסטארטאפים בשלבים מוקדמים מאוד. משקיעים שירצו להשקיע בסטארטאפים יצטרכו להציג הון של מעל ל-12 מיליון שקל או לחילופין להוכיח כי השקיעו מספר פעמים בשנה הקודמת. מאז הקמתה ב-2014 השקיעה הפלטפורמה ב-40 חברות סטארטאפ שגייסו בהצלחה את ההון הדרוש להן בעזרת הפלטפורמה. בין היתר היא רשמה השקעות ב-TravelersBox, BIScience, Drippler, Hello Heart ו-WebyClip.

בשנה האחרונה נמכרה חברת הסטארטאפ הישראלית Big Blue Parrot, בה השקיעה iAngels לחברת פלייטיקה וחברת MyRoll נמכרה ל-AVG; חברת פורטפוליו נוספת, Travelersbox גייסה כ-14.5 מיליון דולר; ו-iAngels עצמה צמחה מ-5 עובדים ל-16, כשהתכנון הוא שעד סוף השנה יהיו בה כ-30 עובדים.

סבב גיוס ההון הנוכחי הובל על ידי אלכס וויסליץ, שותף כללי ב-Thorney Investment Group; בכך הצטרף וויסליץ למשקיעים הקיימים ביניהם חברת Millhouse Capital של אברמוביץ', מארק לסרי, המיליארדר שהקים ב-1995 את קרן הגידור Avenue Capital; בועז ויינשטיין, מנהל קרן גידור מלונדון; המשקיעים הישראליים גיגי לוי, דייויד אסיה, דניאל רקנטי, שגם כן לוקחים חלק במיזם ועוד.

בתגובה לגיוס, מסרה מור אסיא: "בעקבות ההצלחה שלנו בישראל, הרשת הבינלאומית שלנו של משקיעים פרטיים ממשיכה לצמוח, ומעניקה למשקיעים גישה בלעדית לסטארטאפים חדשניים בעזרת המודל הייחודי שפיתחנו שכולל שותפויות מאומתות, ניתוח נתונים ובדיקת נאותות". אסיא הוסיפה: "ההון שגייסנו יאפשר לנו להמשיך להקדיש חלק נכבד מהמשאבים כדי למצוא את העסקאות המבטיחות ביותר ולהמשיך לפתח את הפלטפורמה למען קהילת המשקיעים שלנו". וויסליץ מסר בתגובה לגיוס: "iAngels העבירה לנו באופן קבוע תובנות באיכות גבוהה והזדמנויות להשקעה בעזרת הידע הפנימי שיש לה לה בסצנת ההייטק הישראלית, ואנחנו נרגשים להיכנס לאיזורים חדשים איתם ולהוסיף גיוון בינלאומי להשקעות שלנו".

הפלטפורמה של iAngels אינה היחידה שמאפשרת למשקיעים "קטנים" לקחת חלק בסצנת הון הסיכון. כרגע, פעילות גם פלטפורמות גיוס כמו OurCrowd שהוקמה ב-2013 על ידי היזם הסדרתי, ג'ון מדבד, והודיעה היום על גיוס של 10 מיליון דולר; ומיזם ExitValley, שהושק לאחרונה.

הצצה למתחם Hatch בסן פרנסיסקו ולחברת ClipCall הישראלית שתמצא לכם טכנאי בקליק

$
0
0
תמונה: דניאל שקד, מנכ״ל ומייסד ClipCall. צילום: גיקטיים
תמונה: דניאל שקד, מנכ״ל ומייסד ClipCall. צילום: גיקטיים

תמונה: דניאל שקד, מנכ״ל ומייסד ClipCall. צילום: גיקטיים

תשכחו מפאלו אלטו, סן חוזה ומאונטן ויוו, השם הכי חם בסצנת הסטארטאפים בסן פרנסיסקו היא SoMa, שכונה הממוקמת בלב העיר והפכה בשנים האחרונות ליעד פופולארי במיוחד ליזמים. מקור השם בקיצור המייצג את South of Market ומיקומה אידיאלי עבור יזמים שיכולים לחיות בעיר ולעבוד במרחק נסיעה באופניים או הליכה, שמחליפים נסיעה ארוכה אל מחוץ לעיר.

בלב SoMa, שלא במפתיע, ניתן למצוא גם לא מעט חללי עבודה המציעים את שירותיהם ליזמים בראשית דרכם. על המחיר אפשר להתווכח, היזמים פה טוענים שהוא רק הולך ועולה כל הזמן ובכלל, התחושה בעיר היא שהמילה האחרונה עדיין לא נאמרה וכשהאוכלוסיה המקומית מתחלפת באנשי היי-טק עם משכורות שמנות, המרקם של השכונה והעיר משתנים ללא היכר וזה לא תמיד לטובה.

המקום בו נולדה מירקט

כך זה נראה מבפנים, Hatch בסן פרנסיסקו. עשרות יזמים מפוזרים בחלל אחד ענק. צילום: גיקטיים

כך זה נראה מבפנים, Hatch, סן פרנסיסקו. עשרות יזמים מפוזרים בחלל אחד ענק. צילום: גיקטיים

אחד מחללי העבודה ב-SoMa הוא Hatch (לִבקוֹעַ). מדובר באופן ספייס רחב במיוחד שמארח היום 70 סטארטאפים שיושבים יחד, ומפוזרים על פני 700 שולחנות. החלל עצמו הוא קומה ענקית ללא כל הפרדה והאוכלוסיה כיאה לסן פרנסיסקו מגוונת וכוללת את כל הגוונים, הצבעים והמבטאים – קיבוץ גלויות אמריקה סטייל.

המודל פה מבוסס על הזמנת שולחן. יזם שרוצה להצטרף ל-Hatch יכול להגיש בקשה ותמורת 600 דולרים לאדם, יקבל כסא, שולחן, אינטרנט, מטבחון מפנק וגישה לחדרי ישיבות. המודל מאפשר לחברה לגדול באופן הדרגתי ולהשתלט על עוד ועוד שולחנות עד שתהפוך להיות גדולה מידי (12 שולחנות הם המקסימום) ואז תאלץ לפרוש כנפיים ולעזוב את הקן.

במתחם הזה יושבת גם חברה ישראלית אחת בשם ClipCall שמחזיקה את מרבית עובדיה ברעננה, אבל הבינה שכדי להגיע למשתמשים אמריקאים לא מספיק לדבר אנגלית אלא צריך לשלוט באמריקאית שוטפת. בכלל, בשיחות שניהלתי עם יזמים ישראלים שבחרו להקים את המשרדים שלהם בסן פרנסיסקו המוטיב הזה שב ועולה – אם אתה רוצה להגיע למשתמשים ממדינה מסויימת אתה חייב להכיר אותם מקרוב והדרך היחידה לעשות זאת תהיה לחיות ביניהם.

השולחן של ClipCall בסן פרנסיסקו. שני עובדים בארה״ב ועוד 8 בישראל

השולחן של ClipCall בסן פרנסיסקו. שני עובדים בארה״ב ושמונה נוספים בישראל

כמה פעמים אינסטלטור דפק לכם ברז?

אם תשאלו את דניאל שקד, מייסד ומנכ״ל ClipCall, שהעתיק את חייו ואת חיי משפחתו לסן פרנסיסקו, השיפוצנקים לא באמת אשמים, להפך – הם הקורבנות בסיפור הזה. ״כשאדם פותח עסק קטן הוא מדמיין איך הוא יגדל ויצליח, אבל המציאות הרבה פעמים שונה. רוב העסקים נסגרים בשנים הראשונות ממיליון סיבות שלא באמת נוגעות לעבודה עצמה אלא לכל מה שמסביב. הזמן שאינסטלטור או מוביל שהקימו עסק קטן מעבירים בתיקון תקלות הוא שולי, מנגד, הם שורפים את מרבית הזמן שלהם על ניהול חשבונות, לקוחות, פרסום, נסיעות, מיסים, ספקים ומה לא. הם פשוט קורסים תחת העומס ואין להם את הכלים להתנהל חכם ומסודר״, מסביר שקד.

ב-2007 הקים שקד את החברה הראשונה שלו אחרי שהחליט לפרוש מצבא קבע ולהצטרף להייטק. לחברה קראו No Problem והרעיון שלה היה מהפכני לאותה העת. שקד הציע לאתרי תוכן להטמיע ווידג׳ט קטן באתר שלהם שסרק את הטקסט והבין בדיוק במה עוסקת הכתבה. אם קראתם מאמר שעוסק בהסכם גירושים למשל, היתה קופצת לכם הודעה קטנה ששואלת אם אתם מחפשים עורך דין בתחום. אלא שכאן מתחיל החלק המעניין – במידה ובאמת חיפשתם איש מקצוע מסויים בהתאם למה שקראתם, הייתם מזינים את הפרטים שלכם והמערכת היתה מתקשרת למספר בעלי עסקים ומציעה להם לפנות אליכם. No Problem מצידה היתה מעבירה את פרטי הקשר שלכם רק לאדם שהיה מוכן לשלם לה את הסכום הכי גבוה עבור התיווך הזה שיזמה. מנגד, בעל העסק היה זוכה ללידים מאוד איכותיים ומדוייקים. הפעילות העסקית של No Problem בישראל נמכרה ב-2011 לדפי זהב, אלא ששקד כבר צבר המון ניסיון וידע הנוגע לבעלי עסקים קטנים ובינוניים.

חלל העבודה של Hatch בסן פרנסיסקו. קהילה של יזמים צעירים

חלל העבודה של Hatch בסן פרנסיסקו. קהילה של יזמים צעירים

צריכים להחליף שקע? צלמו קטע וידאו קצר וחשמלי בדרך אליכם

הפתרון של ClipCall פשוט: יש לכם נזילה, החלטתם לצבוע את הסלון מחדש או החלטתם לבנות פרגולה במרפסת? מעולה, צלמו קטע וידאו קצר ותסבירו מה בדיוק אתם רוצים. מיד לאחר שתעשו את זה ותוך התחשבות במספר קריטריונים שונים כמו המיקום שלכם, אופי הבעיה וכ״ו, תוצג הפניה שלכם למספר אנשי מקצוע רלוונטים. מאותו רגע הכל מנוהל באפליקציה. השיחות, ההודעות, התמונות, הצעת המחיר והתשלום, הכל נעשה ישירות דרך ClipCall שדואגת לייצר סדר לאיש המקצוע מצד אחד ולאפשר לכם לפנות לאנשי מקצוע באופן ישיר ולפעמים אפילו לחסוך את התשלום על ביקור הבית שהרי הם קיבלו קטע וידאו שמציג באופן מדוייק את הבעיה.

למה דווקא בסן פרנסיסקו, מה רע ברעננה?

״בארץ יש הרבה אנשים טכנולוגים מעולים אבל בכל הנוגע לעיצוב וחווית משתמש אנחנו עדיין רחוקים שנות אור מארה״ב. מלבד זאת, הדרך שלי ללמוד את הלקוחות שלי ואת המנטליות שלהם הכריחה אותי להגיע לפה. למדתי המון על מה חשוב לצרכן האמריקאי וחשוב יותר – מה החולשות והבעיות של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים פה״, מסביר שקד.

סיד בגובה 2 מיליון דולר

הדרך לסן פרנסיסקו נסללה ל-ClipCall באמצעות תוכנית ההאצה וההשקעות של שולי גלילי, לירון פטרושקה וגיל בן ארצי – Upwest. ״החלטתי שהדרך הכי טובה לבנות את זה נכון תהיה באמצעות תוכנית האצה. בספטמבר האחרון התקבלנו ל-Upwest ולמשך 4 חודשים עזבתי את המשפחה והעתקתי את חיי לסיליקון ואלי. הכרתי פה המון אנשים ויצרתי המון שיתופי פעולה וקשרים. אנשים מפייסבוק, גוגל, לינקדין ו-Yelp נתנו לי פידבקים על המוצר והשפה העיצובית. את הפידבקים העברנו חזרה לצוות הישראלי שלנו והוא התחיל לשנות ולעדכן בהתאם למה שלמדנו על הקהל שאנחנו פונים אליו. במהלך התקופה הזו גייסתי 2 מיליון דולר משני אנג׳לים שהיו מהמשקיעים הראשונים באובר ו-We Work, יחד עם לול ונצ׳רס ו-Upwest״. מספר שקד.

Hatch בסן פרנסיקו, צילום: גיקטיים

Hatch בסן פרנסיקו, צילום: גיקטיים

במה שונה סצנת הסטארטאפים בסן פרנסיסקו מזו הישראלית?

״נתחיל בסבבי הגיוס: סיד של 2 מיליון דולר כאן הוא סטנדרט. סבבי A נעים בין 15 ל-20 מיליון דולר לעומת סביב ה-5 מיליון דולר בארץ. אם בארץ הרבה יזמים נאלצים להתפשר על איכות בשל בעיות תקציב ויעדיפו במקרים מסויימים לפנות לפייבר כדי לעצב לוגו, פה התפיסה קצת אחרת ואתה משקיע יותר כסף ומתפשר הרבה פחות. בכלל, החשיבה בארץ היא בקטן ופה בענק״.

״אחד החסרונות כאן ביחס לארץ היא ללא ספק התחרות. כשיש כל כך הרבה חברות שמרוכזות במקום אחד התחרות על גיוס העובדים מטורפת ואתה צריך להיות מאוד אטרקטיבי כדי שיעדיפו דווקא אותך״.

״שוני נוסף נעוץ במנטליות של האמריקאים. אתה יכול לפנות כאן למתחרים הכי גדולים שלך והם יפנו זמן וישוחחו איתך. בארץ כולם מפחדים ולחוצים ממהלכים כאלה ופה זה פשוט לא קיים, אנשים שמחים לשוחח על הכל, גם אם אתם מתחרים אחד בשני״. מסביר שקד.

איפה המוצר שלכם עומד היום?

״אנחנו נערכים להשקה בימים הקרובים וכרגע זמינים בבטא. האפליקציה זמינה להורדה לאייפון ולאנדרואיד בתוך ארה״ב בלבד בשלב זה אבל אנחנו לא מקדמים אותה עדיין״.

וידאו: הפתרון של ClipCall הישראלית

עשרה טיפים שיעזרו לכם לנהל שיחות מוצלחות יותר [הרצאת השבוע]

$
0
0
מקור: Pexels
מקור: צילום מסך

מקור: צילום מסך

צפיה בהרצאות ברשת הפכה לדבר שבשגרה בשנים האחרונות. אתרים כמו יוטיוב הפכו את המלאכה לפשוטה מאי פעם ואתרים רבים מעלים הרצאות והדרכות מעניינות לרווחת הגולשים. במקביל, לפעמים נדמה שאנחנו מוצפים בעודף מידע, ומנת יתר של הרצאות דווקא בימים שאין לכם יותר מידי זמן, עשויה להיות לא יעילה. את השילוב היעיל בין זמן, עניין ותועלת מבצעים יפה מאוד ב-TED ובמקומות אחרים.

אנחנו בגיקטיים עוברים על מגוון רחב של הרצאות והדרכות ברשת ומאחר וכך החלטנו להציע לכם הרצאה מעניינת שאיתרנו מידי שבוע. לפעמים היא תהיה הרצאה קצרה מ-TED, לפעמים ממקומות אחרים, ולפעמים היא תהיה הרצאה ארוכה יותר. מה שבטוח – זאת תהיה הרצאה מעניינת.

אם יש לכם כמה דקות פנויות במהלך סוף השבוע, אתם מוזמנים להצטרף אלינו להרצאה וללמוד משהו חדש ומעניין.

תרבות שיח

נדמה שבתקופה בה אנו חיים קצת שכחנו את תרבות הדיבור פנים מול פנים; בארה״ב אחד מכל שלושה בני נוער שולח כ-100 הודעות טקסט מידי יום, וכמעט מרביתם מעדיפים להתכתב עם חבריהם מאשר לשוחח איתם טלפונית או פנים מול פנים. אין מה לעשות, שיחה דורשת איזון בין הקשבה לדיבור, ונראה שאיפשהו איבדנו את האיזון הזה. סלסט הדלי (Celeste Headlee), כתבת ושדרנית רדיו במקצועה שמדברת לא מעט למחייתה, משתפת בהרצאה זו 10 טיפים שיעזרו לכם ללמוד להקשיב ולדבר בצורה טובה יותר.

לצפייה בהרצאה: Celeste Headlee: 10 ways to have a better conversation

במסגרת פינת הרצאות השבוע הופיעו לאחרונה:

  • עם קצת עזרה, יתכן וגם המוח יוכל לתקן את עצמו – חלומה של מנתחת המוח ג׳וסלין בלוך, בדומה למנתחי מוח אחרים, הוא למצוא את הדרך לתקן את המוח – שכן איבר זה בניגוד לאיברים אחרים בגוף בעל מעט מאוד יכולת לתקן את עצמו. אך כעת לדברי בלוך אנו מאוד קרובים למציאת פתרון; לטענתה יתכן ותאי קורטין כפולים חיוביים – הם המפתח לתיקון נוירולוגי. אותם תאים, בדומה לתאי גזע, מותאמים מאוד כשהם ממוצים מהמוח, מתרבים ולאחר מכן מוזרקים באיזור פגום באותו איזור במוח, וכך יכולים לעזור לתקן ולבנות אותו מחדש. כך, עם מעט עזרה, המוח אולי יהיה מסוגל לעזור לעצמו להחלים.
  • החוקר שמפענח טקסטים עתיקים שמעולם לא נקראו – המדען גרגורי הייוורת׳ מנסה לשפוך אור על ההיסטוריה האבודה על ידי פענוח טקסטים שלא נקראו במשך אלפי שנים
  • מי כתב את השירים האלה: מחשב או בן אדם? – איך תגיבו אם יתברר ששיר שקראתם והתרגשתם ממנו בעצם נכתב על ידי מחשב? בהרצאה זו הסופר אוסקר שוורץ מציג את ׳מבחן טיורינג לשירה׳, שהצליח להפיל בפח 65% מהאנשים
  • כריס אנדרסון, מייסד 3D Robotics, מספר על הדרך לאימפריה שבנה – בהרצאה זו אנדרסון משתף במסעו האקראי והמקרי למדי בדרך להצלחה. לדבריו, המפתח לבניית חברה מוצלחת היא פשוט לא לחכות, אלא ׳לזרום׳ ולהמשיך שוב ושוב, שכן כל מה שלמד על תהליך הייצור למד דרך העשייה עצמה. נכון – אולי מדובר בקלישאות שכל אחד יכול להגיד, אבל כנראה שזה באמת עובד לפעמים.
  • מהדורת החדשות עוברת למציאות וירטואלית – העיתונאית נוני דה-לה פניה ניסתה במהלך הקריירה שלה לייצר סיפורים שיגרמו לשינוי ואולי אף יעודדו אנשים להיות יותר אכפתיים. היא הצליחה במשימתה רק לאחר שהחלה להציג חדשות בעזרת מציאות מדומה, והבחינה בתגובות אמיתיות ומרגשות הרבה יותר של אנשים.

לאן הלך הכסף? הסטארטאפים שגייסו ונרכשו בפברואר 2016

$
0
0
money

moneyלא הספקתם לעקוב אחרי כל מה שקרה החודש? בסיכום חודשי מיוחד, גיקטיים אסף עבורכם את כל ההשקעות, הרכישות והגיוסים של חודש פברואר.

אומת הסטארטאפים צומחת ומצטיינת ברעיונות טכנולוגיים רבים, אך לא תמיד כולם מצליחים לקחת את הרעיון ולהפוך אותו למציאות בלי השקעה. בטור החודשי הזה נציג סיכום של חברות הסטארטאפ הישראליות שגייסו החודש השקעות מקרנות, אנג'לים ואפילו מהמדינה.

<<< הגיוסים של חודש ינואר

יש לכם סטארטאפ ואתם רוצים לספר לנו עליו? אתם מוזמנים לשלוח מייל אל info AT geektime.co.il

Kaymera מגייסת 10 מיליון דולר, כדי לאבטח את התקשורת הסלולרית שלנו

למרות הפופולאריות והנוחות שבה, התקשורת הסלולרית מביאה איתה לא מעט איומים וסכנות כמו האזנות סתר ויירוט תקשורת נתונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Kaymera (קאימרה), שמפתחת טכנולוגיות להגנה על התקשורת הסלולרית שלנו, הודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון בגובה 10 מיליון דולר.

הטכנולוגייה שפיתחה Kaymera מתבססת על ארבעה יסודות: ערוצי תקשורת מוצפנים ומאובטחים – אבטחה והגנה מפני האזנות ויירוטים של שיחות, מסרונים, מסרים מיידיים, אימיילים וכל תקשורת נתונים באשר היא, תוך שימוש בשיטות הצפנה מסחריות מתקדמות; מערכת הפעלה מאובטחת – מבוססת סביבת האנדרואיד המוכרת, כשכל המידע השמור במערכת מוצפן ומוגן. המערכת כוללת כלים לזיהוי ומניעת חדירה של תוכנות זדוניות ומעל לכל מנגנונים יחודיים המונעים דליפת מידע, גישה לא מורשית למידע והגנה ייחודית למתקפה וירטואלית או פיזית; סביבת ניהול – מאפשרת למנהל האבטחה הארגוני לשלוט במערכת ובמכשירי הקצה במגוון פרמטרים – מהגדרת משתמשים, ניהול אפליקציות והרשאות הגישה שלהן, שליטה מרחוק על מכשירים למקרי מצוקה או גניבה וניטור מתמיד על רמת האיום והאבטחה של המכשירים ושל המערכת כולה; שקיפות ופונקציונאליות מלאה תוך הגנה מקסימאלית – המערכת של החברה מבוססת מכשירי מדף, המשודרגים במערכת ההפעלה מאובטחת, המתוכננת לספק הגנה מקסימאלית, מבלי להשפיע על השימושיות וההתנהגות היומיומית של המכשירים.

קרן Pontifax משלימה גיוס 175 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית Pontifax, המתמקדת בהשקעות בתחום הבריאות, הודיעה על השלמת סבב גיוס בסך 175 מיליון דולר לקרן הרביעית שלה. את הסבב הנוכחי גייסה הקרן באמצעות המשקיעים מורי ארקין, עמי שגיא, בית ההשקעות אלטשולר שחם, מנורה, הראל, בנק הפועלים ועוד. הקרן, שנוסדה בשנת 2004 על ידי צמד המייסדים רן נוסבאום ותומר קריב, נחשבת למשקיעה הפעילה ביותר בתחום מדעי החיים.

הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות המציגות חדשנות, גם בחברות שהמוצרים שלהן עדיין לא בשלים ונמצאים בתחילת דרכם, וגם כאלה שכבר מוכנות לצאת בניסויים קליניים עם הטכנולוגיות שפיתחו. כיום Pontifax מנהלת השקעות בשווי של למעלה מ-350 מיליון דולר, ובפורטפוליו שלה נמצאות קרוב ל-50 חברות, כאשר על רבות מהן כתבנו כאן בגיקטיים כאשר נרכשו או השלימו סבבי גיוס מכובדים. מהקמתה לפני 11 שנה השלימה ארבעה סבבי גיוס.

Snyk מגייסת 3 מיליון דולר, כדי לאבטח את הקוד הפתוח שבו אתם משתמשים

חברת הסטארטאפ הישראלית Snyk, שמפתחת טכנולוגיה להגנה על ספריות חיצוניות מבוססות קוד פתוח, הודיעה על גיוס של 3 מיליון דולר. בשיחה עם גיקטיים מסביר אסף חפץ, שותף-מייסד ב-Snyk, כי בניגוד לעבר, אז עיקר השימוש בקוד פתוח היה בעיקר ב-5 קומפוננטות דוגמת Apache, כיום נעשה שימוש במרקטפלייסים, כשיותר מ-200 אלף חבילות זמינות לשימוש למפתחים השונים.

הפתרון של החברה מאפשר למפתח לבחון את החבילה שבה הוא רוצה להשתמש – עוד לפני השימוש – ומצביע על חולשות בקוד שלה, אם אלו קיימות; במקביל, Snyk סורק את הקוד גם לפני העלאה לפרודקשן, כלומר, לפני שהוא נחשף לקהל המשתמשים. במידה ונמצאת בעיה, Snyk מטמיע את טלאי האבטחה הרלוונטי שיתקן אותה. כדי לגלות את החולשות, נעזרת החברה הן במאגרים פתוחים והן בסריקות שלה, שמציפות קודים בעייתיים מרחבי הרשת. חפץ מסביר שבעתיד הכלי ש-Snyk מפתחת יעבוד כבר בסביבת הפרודקשן, כך שהמפתחים לא יצטרכו לעשות Redeploy לקוד המתוקן.

קואפרטיב האופנה CO.CO מגייס חצי מיליון דולר

המיזם הישראלי CO.CO, אשר מציע לכל אחת ואחד להצטרף ולהיות שותף בחברת ההזנק, הודיע על גיוס של 505 אלף דולר מקרן 2B-Community של יואל חשין. תמורת הסכום הקרן תרכוש 35.5% מהמיזם. במבט ראשוני באתר המיזם הוא נראה כמו חנות אופנה מקוונת לכל דבר, אך בפועל מסתתר מודל די מעניין.

CO.CO מאפשר לכל מי שמעוניין בכך לקחת חלק ולהיחשב ׳כמשקיע׳ לכל דבר, על ידי השקעה של סכום יחסית קטן (בין 1,000 ל-10,000 ש״ח), סכום שיוחזר במלואו בצורת בגדים ומוצרים, והנחה קבועה על כל הפריטים באתר. בנוסף, בעתיד, וכשהחוק יאפשר זאת, כל השותפים יהנו מחלוקת רווחים לפי חלקן.

ב-CO.CO מתחייבים למספר דברים; ראשית, החברה תהיה שייכת שווה בשווה לצוות המייסד ולכל יתר השותפים מהציבור; הועד המנהל יהיה מורכב מנציגי היזמים ומחויב לשקיפות והגינות; המשכורות שישולמו בחברה יהיו שוות במידה, והשכר הגבוה לא יעלה על פי 10 מהשכר הנמוך בחברה ו-10% מהרווחים המחולקים ייתרמו לטובת פעילות חברתית על פי בחירת השותפות.

Skybox Security הישראלית מגייסת 96 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ הישראלית Skybox Security, המפתחת תוכנות וכלים להערכת סיכונים ואיומים במערכות מחשוב ארגוניות, הודיעה על השלמת סבב גיוס ענק בהיקף 96 מיליון דולרים. הסכום גויס מ-Providence Strategic Growth, חטיבת ההשקעות בחברות צומחות של Providence Equity. ההון שגויס ישמש את החברה לטובת המשך צמיחתה ולהרחבת כוח האדם שלה למטה החברה בעמק הסיליקון בארה״ב ולמרכז הפיתוח שלה הממוקם בהרצליה.

Skybox מציעה פתרונות אבטחה משולבים המספקים לארגונים תמונת מצב מלאה על סיכוני האבטחה בארגון, כולל נקודות כשל ותורפה בהן חשוף הארגון לאיומיי סייבר וחוסר תאימות בתצורות Firewall ואבטחת רשת. החברה מסייעת למנהלי אבטחת המידע וה-IT בארגונים לשים ידם על מידע רב ערך ותובנות אופרטיביות מכלל פתרונות הרשת ואבטחת המידע הקיימים בארגון, זאת לטובת קבלת החלטות נכונה ויעילה יותר בהתמודדות עם מתקפות סייבר וניהול סיכונים. פתרון הדגל של החברה Skybox Security Suite, מתממשק ליותר מ-90 מוצרי תקשורת ואבטחת מידע ארגוניים נפוצים בשימוש, ומנתח באופן מקיף את כל המידע המגיע מפתרונות אלו במטרה לייצר מודיעין ותובנות רלוונטיות.

חברת זיהוי הפנים הישראלית Anyvision נמכרת ל-Top End

חברת Anyvision הישראלית, שמפתחת טכנולוגיות לזיהוי פנים, נרכשה על ידי חברת Top End Minerals האוסטרלית תמורת כ-6 מיליון דולר. החברה הישראלית מפתחת טכנולוגיה לזיהוי פנים שיעילה גם כאשר יש צורך לזהות אנשים רבים בתוך קהל גדול. על פי החברה, הטכנולוגיה שלה מסוגלת לזהות אנשים גם אם הם עלו או ירדו במשקל, השתמשו באיפור או הרכיבו זקנים, משקפיים וכובעים.

השוק העיקרי לטכנולוגיה של החברה הוא כמובן תחום האבטחה ובטחון הפנים, אולם בנוסף פונה החברה גם למניעת רמאויות בתחום הפיננסים, פתולוגיה, חקלאות – על ידי זיהוי מצב היבול, ואפילו לתחום הביתי ולמשתמשים הפרטיים, שרוצים להימנע מהקלדות סיסמה: הפיתוח של החברה מאפשר להם לפתוח דלתות בצורה אוטומטית, רק על ידי זיהוי פני הנוכחים. המודל העסקי של החברה מתבסס על מכירה של המערכת ואז תשלום קבוע על שירות.

Thumzap הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

מסתבר שהמוח הישראלי חשב גם על זה; הסטארטאפ הישראלי Thumzap פיתח אפליקציה שמאפשרת לבני נוער לבקש מהוריהם שירכשו עבורם פריטים (או במילים פשוטות יותר – ׳אמא/אבא תקנה/תקני לי׳), גם בלי להסתובב איתם בפומבי בקניון, בלחיצת כפתור. החודש הודיע הסטארטאפ על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר מהקרן האמריקאית Sierra Wasatch, והאנג׳לים הישראלים אילון תירוש, יובל טל ורון צוקרמן.

בני נוער מבלים גם ככה המון זמן מול המחשב או הסמארטפון בין אם במשחקים ובין אם ברשתות החברתיות או בשופינג ווירטואלי. יחד עם זאת – הם עדיין זקוקים להורים שלהם כדי שישלמו עבור הקייס המהמם לאייפון שהם מצאו באיביי, או 50 מטבעות זהב בקנדי קראש. עם Tumzap, בני הנוער יכולים לשוטט במגוון אתרים, לבחור את הפריטים שמצאו חן בעיניהם, ולשלוח להוריהם בקשה שירכשו עבורם את הפריט. בצד השני, ההורים יקבלו התראה לסמארטפון שלהם, ועליהם יהיה להחליט כיצד להתקדם משם – האם לשמח את הילד ולרכוש עבורו את הפרט, או לסרב בנימוס.

הסטארטאפ שהקים אבא מרעננה וגייס מיליון וחצי דולר ממפתחי קנדי קראש

כל הורה מכיר את כסאות הבוסטר לרכב – אותם כסאות שנועדו להגביה את הילדים, כך שחגורת הבטיחות תגן עליהם. הבעיה העיקרית איתם: הם גדולים ומגושמים, לרוב מכוערים ובעיקר תופסים הרבה מקום. לג'ון סומרוי, אב לארבעה מרעננה, היה רעיון מבריק כיצד לשדרג את הבוסטרים האלו דרסטית. עתה נודע שהיזמים שמאחורי 'קנדי קראש' השקיעו מיליון וחצי דולר בסטארטאפ שהקים סומרוי.

בניגוד לכסאות בוסטרים רגילים, מושב ה-mifold של החברה אינו מגביה את הילד. במקום זאת, הוא מנמיך את חגורת הבטיחות לגובה של הילד. mifold שעשוי מפלסטיק ואלומיניום מוקשחים מתקפל לגודל של טאבלט ממוצע, כך שניתן בקלות להכניס אותו לתיק בית-ספר. הורים רבים נוהגים לפעמים לוותר על בוסטר, כאשר למשל הורים אחרים אוספים את ילדיהם לחוגים או למפגשים, או כאשר הסבים והסבתות אוספים אותם. הבוסטר הקומפקטי של mifold הוא פתרון מצוין לבעיה השכיחה הזו. עוד יתרון לגודל של mifold הוא שניתן גם להשתמש בשלושה מושבים כאלו אחד ליד השני, זאת בניגוד לבוסטרים רגילים, שבגלל הרוחב שלהם, לא נכנסים גם למכוניות משפחתיות גדולות. כמובן שסומרוי דאג שהמושב יעמוד בתקני הבטיחות האירופאיים והאמריקאיים כאחד. יתרון נוסף הוא שבזכות היותו נייד, ניתן לקחת אותו גם כאשר נוסעים במונית וגם כאשר שוכרים רכב בחו"ל, וכך חוסכים לא מעט ביטקוין.

Simplex הישראלית מגייסת 7 מיליון דולר כדי לפשט את המסחר בביטקוין

חברת הסטארטאפ הישראלית Simplex, המאפשרת לסחור בביטקוין באמצעות כרטיס אשראי, הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס A בהיקף של 7 מיליו דולר. סבב הגיוס הנוכחי הושלם באמצעות חברות כריית הביטקוין Bitmain, Cumberland Mining ו-Founders Group לצד קבוצת אנג׳לים ששמותיהם לא פורסמו. הסבב הנוכחי מתווסף ל-1.4 מיליון דולר נוספים שגייסה החברה בעבר, מה שמעמיד סך גיוסיה מאז הקמתה בשנת 2014 על 8.4 מיליון דולר.

המוצר של החברה מעוניין להפוך את תחום הביטקוין לקצת יותר ״מיינסטרימי״, ולאפשר מכירה או קניה של ביטקוין בצורה הרבה יותר פשוטה ומהירה, בדיוק כמו שהתרגלנו לבצע כל עסקת מסחר מקוונת אחרת.

החברה מציעה API פשוט ובטוח שנועד להחליף את הדרך המסורבלת והפרימיטיבית דרכה ניתן היה עד עכשיו לסחור במטבע. לטענתה, היא מציעה אלטרנטיבה לשיטות הנפוצות באמצעותן רוכשים ביטקוין בעולם – העברות בנקאיות – שיטה שיכולה לקחת עד 3 ימים וכרוכה באישור הבנקים והליכים בירורקטיים מייגעים. כמו כן, החברה מבטיחה כי ביכולתה ׳לשים את האצבע׳ על עסקאות חשודות, ומבטיחה כי גם במקרים בהם תבוטל עסקה שתתגלה כחשודה, הם עדיין יקחו על עצמם את האחריות ויחליפו עבור הלקוח שלהם את הכסף (כפי שנוהגות לאשרות חברות האשראי במידה ובוצעו חיובים לא על ידינו).

Regentis הישראלית מגייסת 15 מיליון דולר

Regentis Biomaterials הישראלית, אשר פיתחה שתל מתכלה לטיפול בסחוס פגוע, הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס בגובה 15 מיליון דולר בהובלת קבוצת הפרמצבטיקה הסינית Haisco. עוד השתתפו בגיוס המשקיעים הקיימים בהם מדיקה פרטנרס, SCP Vitalife Partners וקרן ההשקעות של הטכניון. המוצר המוביל של החברה הוא שתל ה-GerlinC אשר מעודד היווצרות רקמת סחוס חדשה, תוך כדי שמוריד משמעותית את רמת הכאב שמלווה פציעה בסחוס. היתרון של המוצר הוא פשטות השימוש שלו בקרב המנתחים, והוא מתבצע בנוסף להליך הניתוחי המקובל כיום לטיפול בבעיה.

Regentis פיתחה ג׳ל נוזלי פולימרי העשוי משילוב של חומרים טבעיים ומלאכותיים, המתנהג כמו סחוס טבעי ומאפשר לסחוס החדש להתחדש בסביבה טובה יותר. הפולימר שפותח מתנהג כמו קרחון; החומר מוזרק לגוף כג׳ל, ומתקשה ונספג באופן מלא בתוך שישה חודשים. הטיפולים שהיא מציעה מיועדים בעיקרם לאוכלוסייה המתבגרת, לפציעות ספורט ולפציעות בעקבות תאונות. רק נציין כי השוק העולמי לטיפול בבעיות סחוס נאמד בכ-5 מיליארד דולר בשנה.

WOO הישראלית מגייסת 2.35 מיליון דולר כדי למצוא לכם את עבודת החלומות

WOO (לשעבר Highr) שמאפשר להייטקיסט לדעת מהו שוויו האמיתי בשוק באופן אנונימי, מרחיב את פעילותו לארה"ב ומודיע על השלמת סבב גיוס סיד בהיקף של 2.35 מיליון דולר. בסבב השתתפו המשקיעים האנק ויגי'ל ופריטץ ליינמן מקרן Acequia האמריקאית, לורד דיוויד אליאנס (אשר ייסד את אחת מחברות הטקסטיל החשובות בעולם, N Brown PLC וחברת Coats PLC) ומשה ליכטמן, שותף בקרן IGP.

הפלטפורמה של WOO מספקת לעובדים בהיי-טק מעין סוכן חכם, שפועל בשקט בשקט, בצורה אנונימית, ומחפש בצורה אקטיבית אחר משרה עבור המשתמש שרוצה לשדרג את עצמו מבחינת שכר ותנאים, תפקיד מאתגר יותר, תפקיד ניהולי, סוג חברה שונה או אולי מאחר ומייחל בכלל לרילוקיישן.

מסתבר שבכל רגע נתון כ-80 אחוזים מהעובדים היו מעוניינים במשרה אחרת במקום זו בה אוחזים כעת. כמה מתוכם עושים עם זה משהו וממשיכים לשלב של חיפוש משרה אחרת? רק כרבע. WOO מפתחת פלטפורמה שמאפשרת לעובדים בתחום ההיי-טק לפרסם בצורה אנונימית את משרת החלומות שלהם וכאשר חברה מסויימת מציעה את אותה המשרה, הם מקבלים התראה על כך. אם הקונספט מצלצל לכם מוכר, זה בגלל שלאחרונה עברה החברה מיתוג מחדש, ושינתה את שמה מ-Highr, עליה כבר סיפרנו לכם בעבר.

Via Surgical מגייסת 6 מיליון דולר; מפתחת טיפול חדשני לניתוחי בקע

כעשרה אחוזים מהאנשים יסבלו במהלך חייהם מסוג כזה או אחר של בקע מפשעתי (שנקרא גם הרניה או קילה). חברת הסטאראטפ הישראלית Via Surgical, שמפתחת טיפול חדשני למחלה, הודיעה כי גייסה 6 מיליון דולרים לשם כך מקרן Benslie Investment Group.

החברה מפתחת טיפול בשם FasTouch, שעוזר לקבע את הבקע במעין 'תפירה' של המקום, זאת במקום הברגות או סיכות שנהוגות כיום. כתוצאה מכך יש פחות חומרים זרים לגוף מה שעוזר לזרז את תהליך הטיפול וההחלמה. בין המתחרים של החברה ניתן למנות את החברות SorbaFix, Absorbatack ו-SecureStrap של Ethicon. בניגוד לפתרונות קונבציונליים, FasTouch מאפשר 'תפירה' מהירה של הבקע בצורה חצי-אוטומטית ומחומרים ידידותיים יותר לגוף.

ורטקס משיקה קרן רביעית בהיקף של 150 מיליון דולר

קרן ההון סיכון ורטקס (Vertex Ventures) הודיעה החודש על השלמת הגיוס לקרן הרביעית שלה בהיקף של 150 מיליון דולר. הקרן החדשה תתמקד בהשקעות בחברות צעירות בתחומים מגוונים ותנוהל על ידי השותפים דוד הלר, יורם אורון, עמנואל תימור, רן גרטנברג וינאי אורון. בין המשקיעים הבולטים בקרן החדשה של ורטקס ניתן למנות כמה מהקבוצות הפיננסיות הגדולות באסיה וכן גופים אסטרטגים מובילים מיפן, סין, סינגפור וצפון אמריקה ובהם: VVH, SBI FujiFilm, Murata ועוד.

ורטקס הוקמה בשנת 1997 וניהלה מיום הקמתה קרנות בהיקף של 750 מיליון דולר. שלוש הקרנות הקודמות של ורטקס היו שותפות לכמה מהאקזיטים הבולטים בישראל. בשנתיים האחרונות הציגה הקרן שלושה אקזיטים בהיקף מצרפי של יותר מ-4 מיליארד דולר: CyberArk, SolarEdge, ו-Waze. הללו מצטרפים לסיפורי הצלחה בולטים נוספים: dbMotion, Percello Voltaire, Actimize, Identify, PowerDsine, Visiontech, Telegate, Morecom, Tradeum ואחרות.

Hexadite מגייסת 8 מיליון דולר, כדי לחקור ולנהל תקיפות סייבר בצורה אוטומטית

אחת הבעיות הגדולות ביותר שמטרידות ארגונים בכל מה שקשור לסייבר, היא לאו דווקא האיתור של אירועי סייבר, אלא ההתמודדות עם שטפון ההתראות והניסיון לחקור את התקיפות אחר כך. החודש הודיע הסטארטאפ הישראלי Hexadite, שמפתח טכנולוגיה לחקירה ולטיפול אוטומטיים באירועי סייבר, על השלמת סבב גיוס בגובה 8 מיליון דולר.

Hexadite (הקסדייט) פיתחה טכנולוגיה שמציעה פתרון אוטומטי לטיפול בהתראות סייבר תוך מספר דקות, במקום שבועות. הפתרון האוטומטי לתגובה לאירועי סייבר, Hexadite AIRS, שעל פי החברה הוא הראשון מסוגו, מגדיל את היכולת של המשתמשים לחקור התקפות מרגע הזיהוי על-מנת לטפל בהן ביסודיות. יתרון זה מסייע בהגדלת הפרודוקטיביות של הארגונים, מפחית את עלויות החקירה והטיפול לאחר זיהוי המתקפות, ומחזק את יכולות ההגנה הכלליות של ארגונים. החברה מגנה כיום על יותר מחצי מיליון מכשירי קצה של לקוחות מתחומי הפיננסים, קמעונאות, טכנולוגיה, תעשיה, ביטוח, תקשורת, מדעי החיים והבריאות והיא מעסיקה במשרדיה שבתל אביב כ-20 עובדים.

Riskified מגייסת 25 מיליון דולר; מונעת הונאות אשראי בעסקאות אונליין

הסטארטאפ הישראלי Riskified שמאפשר לחברות לאשר עסקאות אונליין בבטחון, הודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר בהובלת קרן Qumra Capital.

Riskified (ריסקיפייד) פיתחה מערכת טכנולוגית שבודקת את הרקע של הרוכש ובמידה והיא מאשרת את זהותו, מתבצע החיוב, כשהחברה גובה עמלה רק מעסקאות שאושרו. העסקאות הללו מבוטחות על ידי החברה, כך שאם בכל זאת מתגלה מקרה הונאה, החברה היא זו שתספוג את ההפסדים של בעל העסק. המערכת של החברה מתבססת על טכנולוגיה שמנתחת התנהגות של צרכנים ברשת ואלגוריתמים מבוססי למידה חישובית (machine learning), אשר מתעדכנים בזמן אמת, ומאפשרים לה להבדיל בצורה מדויקת ומיידית בין ניסיונות הונאה להזמנות לגיטימיות.

Cynet הישראלית מגייסת 7 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי Cynet, אשר מציע פתרונות אבטחה לאיומים מתקדמים והתקפות ממוקדות, הודיע על השלמת סבב גיוס של 7 מיליון דולר מקרן Lazarus האמריקאית. Cynet מעוניינת להציג גישה ׳רעננה׳ יותר של אבטחה, גישה שבאה לידי ביטוי בגילוי מהיר של התקיפה ומתן תגובה אפקטיבי לתקיפות סייבר מתוחכמות ככל שיהיו.

מוצר הדגל של החברה מכונה Cynet 360, והוא מספק זיהוי ופתרון מקיף עבור איומים כולל תוכנות זדוניות והתקפות יום אפס, לא משנה מה מקור האיום (קבצים, נקודות קצרה, רשת או ברמת המשתמש). סבב הגיוס הנוכחי יאפשר לחברה לחזק את בסיסה, להמשיך ולפתח את טכנולוגיות הזיהוי והתגובה שלהם, תוך כדי הרחבת הנוכחות של המוצר שלה ברחבי העולם. כמו כן, נודע כי במידה ותבחר לעשות זאת – החברה ׳זכאית׳ לקבל מימון נוסף מהמשקיעה הנוכחית – קרן Lazarus.

Covercy מגייסת מיליון וחצי דולר

כל מי שהעביר פעם כספים לחו"ל בהעברה בנקאית נחרד לגלות כמה נשאר נטו מהכסף לאחר שהבנקים גובים עמלות שונות ומשונות הן מהשולח והן מהמקבל ומשתמשים בשערי חליפין גבוהים למדי. Covercy הוא סטארטאפ ישראלי שמבצע העברות בין 2 צדדים בדרך שקופה וזולה יותר מההעברות הבנקאיות הרגילות. החודש גייסה החברה כמיליון וחצי דולר מקרן SGVC האמריקאית שהשקיעה כבר במספר חברות ישראליות דוגמת kifi, interlude, younow, duda ו-Any.DO.

השירות שמציעה Covercy מציע 2 יתרונות בולטים למשתמשים: הראשון הוא השקיפות. אתם נכנסים לאתר, מקלידים את הסכום שאתם רוצים להעביר ורואים בדיוק כמה כסף יגיע לצד השני במטבע המקומי, מבלי שהוא יצטרך לפתוח חשבון באתר. היתרון השני הוא עלות השירות שנמוכה משמעותית מהעמלות שגובים הבנקים. בדקנו במחשבון של החברה, מצב שבו אנו רוצים להעביר 10,000 ש"ח לחשבון באירופה. אם נעשה שימוש במערכת Swift הבנקאית, הנמען יקבל 2,325 אירו, בעוד אם נשתמש במערכת של החברה הוא יקבל 2,355 אירו.

YouAppi הישראלית מגייסת 13.1 מיליון דולר

חברת YouAppi הישראלית, המפתחת פלטפורמה להפצת אפליקציות מובייל וניטור תוכן, הודיעה החודש על השלמת סבב גיוס שני בסך 13.1 מיליון דולר. הפתרון של החברה מאפשר לנתח את דפוסי צריכת התוכן של למעלה מ-1.5 מיליארד משתמשי מובייל, ולהמיר את הנתונים כדי לייצר רווח. בסבב הגיוס הנוכחי השתתפו המשקיעים Hawk Ventures, Global Brain, Click Ventures, Digital Future, Emery Capital, AltAir Capital, לצד המשקיעים הקיימים – Glilot Capital Partners, 2B Angels ו- Flint Capital.

מטרתה של YouAppi היא לשלב למידה חישובית עם אלגוריתמים קנייניים של חיזוי, ובכך לאפשר לאפליקציות מובילות לאתר את הלקוחות הנכונים להן במחיר ההמרה הנכון, ותוך התבססות על ניתוחי אנליטיקס של אירועי post-install. פלטפורמת OneRun של החברה מבצעת ניתוח רב-משתנים בזמן אמת כדי ללמוד את מדדי ה-KPI של כל אפליקציה. YouApp מניעה כיום רכש הלקוחות באמצעות 15,000 קמפיינים עבור 450 מפרסמים.

חברת הסייבר הישראלי Siemplify יוצאת מ-Stealth ומגייסת 4 מיליון דולר

הסטארטאפ הישראלי Siemplify, אשר מציע ניתוח איומים בזמן אמת ובאופן מהיר, הודיע החודש על השלמת סבב גיוס בסך 4 מיליון דולר. בסבב הגיוס השתתפו קרן 83North Venture, דיוויד סטרוהם – שותף ב-Greylock Partners, אלכס דאלי – מייסד ולשעבר מנכ״ל חברת ArcSight, טום קילרוי, סגן נשיא בכיר באינטל ומוטי גוטמן מנכ״ל מטריקס. לצד ההודעה על הגיוס, הודיעה החברה על השקת הפתרון שלה באופן מסחרי עם דגש על השוק האמריקאי.

המערכת שפיתחה Siemplify מנתחת את כל המידע שנאסף על ידי המערכות השונות בארגון, מכניסה אותו להקשר הנכון והופכת אותו למידע מודיעיני איכותי המאפשר ל-SOC הארגוני להתמקד באירועים הרלוונטיים ולטפל בהם בצורה מיטבית. על ידי שימוש באלגוריתמים המבוססים על תהליכים של חקירה מודיעינית, Siemplify מאפשרת לזהות באופן כמעט מיידי את אירועי האבטחה המשמעותיים בארגון ומספקת לצוות ה-SOC מיצג ויזואלי מעמיק המאפשר לחקור לטפל באופן מהיר וממוקד באירוע. כל זאת על בסיס תשתיות אבטחת המידע וה- SIEM הקיימות בארגון ותוך השתלבות מלאה בתהליך ה-Incident Response הארגוני. חשוב לציין שהמוצר של החברה לא בא להחליף מערכות קיימות, אלא לספק שכבת הגנה נוספת.

Team8 מגייסת עוד 23 מיליון דולר

אחד המיזמים המסקרנים ביותר שקיימים כיום בישראל בתחום הסייבר הוא ללא ספק Team8 (טימייט) שהוקם על ידי בכירים לשעבר ב-8200, ושעל הקמתו דיווחנו לפני כשנה בדיוק. החודש מודיעה הפלטפורמה, שמקימה חברות סייבר ומממנת אותן בשלבים הראשוניים, על גיוס הון נוסף בגובה 23 מיליון דולר שגוייסו ממספר שותפים אסטרטגיים חדשים.

הגיוס הנוכחי מגיע משורה של משקיעים אסטרטגיים, שייקחו חלק בתהליכי המחקר וההקמה של חברות סייבר חדשות בהם AT&T, חברת השירותים Accenture, שתשתף פעולה עם החברה בפיתוח מוצרי אבטחת הסייבר בקרב לקוחותיה התאגידיים; Nokia ומעבדות המחקר Bell Labs ; והענקית הסינגפורית Temasek, שערך פורטפוליו החברות שלה עולה על 200 מיליארד דולר, והחברה היפנית Mitsui, ישתפו פעולה, כדי להרחיב את הפריסה של Team8 לשווקים האסייתיים. המשקיעות האסטרטגיות החדשות יצטרפו למשקיעים הקיימים של החברה שכוללים את Cisco, Alcatel Lucent, Innovation Endeavors של יו״ר גוגל אריק שמידט, ‏Bessemer Venture Partners, ו-‏Marker LLC. שיתוף הפעולה החדש הזה יוצר את מה שמכנים בחברה "שותפות הסייבר החזקה בעולם".

בשיחה עם גיקטיים, חושף נדב צפריר, מנכ"ל Team8, מה עומד מאחורי צירוף המשקיעים האסטרטגיים החדשים והקמת סינדיקט הסייבר והתוכניות העתידיות של Team8. לדבריו, השותפים החדשים מביאים איתם פרספקטיבות שונות ומגוונות, והם לחלוטין לא יהיו רק משקיעים. לדבריו, "השותפים החדשים שלנו ייקחו חלק פעיל בכלל תהליך בניית החברות, הכולל מחקר משותף, שותפות בעיצוב הפתרונות המפותחים ע״י חברות הפורטפוליו של Team8 והפצתן במשותף בשווקים שונים בעולם". צפריר מדגיש כי השותפות החדשה תיהנה מיכולות חדשות הן גאוגרפית, עם פריסה בארצות הברית, אירופה ואסיה והן טכנולוגית  – טלקו, תקשורת, מערכות מידע ועוד.

באטרי וונצ'רס מגייסת קרן חדשה בהיקף 950 מיליון דולר

באטרי וונצ'רס (Battery Ventures), אחת מקרנות ההון סיכון המובילות בעולם, הודיעה החודש על סגירת 2 קרנות חדשות בהיקף כולל של 950 מיליון דולרים. גיוס הקרן החדשה, המורכבת מקרן עיקרית בהיקף של 650 מיליון דולרים וקרן צדדית של 300 מיליון דולרים, מציב את באטרי בעשירייה הראשונה של קרנות ההון סיכון (Venture Capital Fund) בעולם מבחינת כמות ההון שמחזיקה הקרן תחת ניהולה.

את החשיבות של ישראל בעיני באטרי קשה לפספס. הקרן מחזיקה בנוכחות ישראלית מאז שנת 2005, ומפעילה בישראל את המשרד היחיד שלה מחוץ לארצות הברית. מתוך עשרה שותפים מנהלים בקרן, שניים יושבים בישראל.

בראיון בלעדי לגיקטיים, מסבירים סקוט טובין ואיציק פרנפס, שותפים בכירים בקרן, כיצד נראית קרן הון סיכון גלובלית מבפנים, כיצד שותף אחד יכול להשקיע בסטאטראפים מחד ובחברת ביטוח מאידך ומה צפוי לקרות כאן כשהבועה תתפוצץ. (הראיון המלא בלינק).

סטארטאפ הסייבר ReSec מגייס 5 מיליון דולר

על פי מחקר שנערך לאחרונה, כ-80 אחוזים מהחברות סבלו מסוגים שונים של פרצות אבטחה ומדליפה של נתונים; במילים אחרות, לא מעט מהפתרונות שנמצאים כיום בשוק הסייבר, פשוט לא עושים את העבודה. הסטארטאפ הישראלי ReSec, שמפתח פתרון כנגד איומי APT (איום מתמשך וממוקד) וZero-Day בארגונים, הודיע החודש על גיוס של 5 מיליון דולר, תוך כדי הבטחה לגלות בזמן אמת איומים וניסיונות תקיפה.

החברה מפתחת מערכת שמספקת הגנה מפני התקפות סייבר באופן רב שכבתי, מבלי להסתמך על זיהוי מבוסס חתימות או התנהגות. בין היתר מגינה המערכת מאיומים מתקדמים דוגמת Advanced Persistent Threats, התקפות Zero Day, והתקפות ממוקדות. מדובר במערכת מודולרית הניתנת להתאמה פשוטה ומדויקת לצרכי המשתמש. המערכת כוללת רכיבי אבטחה מתקדמים המאפשרים שליטה על המידע הזורם לארגון ואת זיהויים המוקדם של האיומים. היתרון הבולט של המערכת הוא בשקיפות שלה למשתמש הסופי והיעילות האבטחתית שהיא מאפשרת למנהל מדיניות אבטחת המידע בארגון. המערכות של החברה כבר מותקנות אצל מספר לקוחות ארגוניים בולטים – הן מסחריים והן בתחומי התשתית. ובין היתר היא הגיעה לגמר תכנית ההאצה של ענקית האבטחה הבינלאומית Kaspersky.

PolyPid מגייסת 22 מיליון דולר, מפתחת תרופות שמשתחררות לאט

חברת PolyPid, שעוסקת בתחום התרופתי ומתמקדת בפיתוח מוצרים נגד זיהום לאחר ניתוח, הודיעה החודש על השלמת גיוס בסך 22 מיליון דולר. בין היתר מתכננת החברה להקים מתקן ייצור עצמאי. החברה עוסקת בתחום התרופתי ומפתחת, מייצרת ומביאה לשלב מסחרי מוצרים המבוססים על פלטפורמה יחודית לשחרור מקומי של תרופות, שהיא פיתחה ונקראית PLEX או Polymer-Lipid Encapsulation matriX.

הטכנולוגיה של החברה משפרת את ביצועי התרופות הטיפוליות והתוצאות הקליניות, משפרת את פוטנציאל ההערכה הכלכלית של תרופות, וכמו כן מאריכה את מחזור החיים בתרופות חדשות. הדבר מושג באמצעות מאגרי תרופות המוגנים על ידי PLEX, שמאפשרים שחרור ממושך של תרופות, כולל תרופות ביולוגיות, על פני תקופות שבין ימים למספר חודשים. היישום של הטכנולוגיה מאפשר טיפול תרופתי אופטימלי באמצעות קביעה מראש של קצב ומשך השחרור.

enSilo משלימה גיוס של 21 מיליון דולר

סקר של מכון המחקר גרטנר מצא שכ-44 אחוזים מלקוחות הפתרונות להגנת נקודות קצה (EPP) מדווחים כי הם נפרצו. כלומר, משהו לא עובד. את 'המשהו' הזה רוצה לתקן חברת הסטארטאפ הישראלית enSilo (אינסיילו). החודש הודיעה גם היא כי השלימה סבב גיוס בגובה 21 מיליון דולר.

בניגוד לגישות המסורתיות של רוב חברות אבטחת המידע, הגישה של enSilo לטיפול בהתקפות מתמקדת בקצה שרשרת התקיפה, כלומר בשלב בו המידע כבר חשוף בפני התוקף. הפלטפורמה מנתחת בקשות לתקשורת ברמת מערכת ההפעלה, תוך כדי שהיא אוכפת מדיניות הגנה מגניבת מידע כבר בזמן בקשת התקשורת הראשונית. כאשר הפלטפורמה של אינסיילו מזהה ניסיון להוצאת מידע על ידי גורם עוין מחוץ לאירגון, היא שולחת התראה לארגון וחוסמת התקשרויות זדוניות החוצה. ההתמקדות בתקשורת יוצאת, מאפשרת מתן התראה בודדת עבור כל איום פעיל, ובכך מונעת את הצרה המוכרת של ריבוי התראות (False Positives) שמגיעות לצוותי אבטחת המידע. הפלטפורמה שפיתחה החברה יודעת להבחין בצורה מדויקת בין קשרים לגיטמיים לזדוניים, כבר ביצירת החיבור הראשוני, וכך מאפשרת לעובדים להמשיך ולהתנהג בשגרה, גם אם נקודת הקצה שלהם כבר ׳נגועה׳.

AppCard מגייסת 20 מיליון דולר, מציגה מועדון צרכנות משודרג

הסטארטאפ AppCard של היזם הישראלי יאיר גולדפינגר, האנג'ל הסדרתי ואחד ממייסדי ICQ ועמיחי אורן, לשעבר מנהל התפעול הישראלי של הסטארטאפ הישראלי Jajah, הודיע על השלמת סבב גיוס B בסך 20 מיליון דולר. המוצר של החברה מנסה לחבר בין הצרכנים לבתי עסק באמצעות ניהול תוכנית מועדון חברים פשוטה, נוחה ומרוכזת. את סבב הגיוס הנוכחי הובילו אלכסנדר ריטווגר (Alexander Rittweger), מייסד Loyalty Partner וקרן PLDT, ביחד עם המשקיעים הקיימים – Founders Fund, Innovation Endeavors של אריק שמידט וג׳רי יאנג.

הפתרון מאפשר לקמעונאים מכל התחומים לפנות ישירות אל הקונים שלהם באופן אישי. הטכנולוגיה שפיתחו משלבת איסוף נתונים חכם ביחד עם בינה מלאכותית כדי לייצר מהלכים שיווקים ומותאמים אישית באופן אוטומטי.

הפלטפורמה משתלבת בקלות עם נקודת המכירה של כל עסק כדי לאפשר את איסוף הנתונים, בצורה שלטענת החברה אף פלטפורמת נאמנות אחרת לא יכולה לעשות. כך, מוכרים יוכלו לדעת בדיוק מה הלקוחות הקבועים קונים, בדיוק כמה כסף הם מוצאים, ובאיזו תדירות הם חוזרים לחנות. ביחד עם אותם נתונים, ניתן להפעיל קמפיינים פרסומיים באופן אוטומטי, המבוססים על מידע אמיתי ומותאם אישית לכל לקוח ולקוח.

SkyFi הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר כדי לחבר את כל העולם לאינטרנט

הסטארטאפ הישראלי SkyFi פיתח טכנולוגיה המשפרת באופן משמעותי את ביצועי הלווינים, מפחיתה את עלותם ומאפשרת גישה לאינטרנט בכל רגע נתון. כעת, הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס בסך 3 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון JVP ובהשתתפות ליברטי ישראל. ההון שגויס ישמש לפיתוח המוצר עד להדגמה ממשית בחלל וכניסה ראשונית לשוק.

באמצעות שיגור 60 לווינים המבוססים על הטכנולוגיה שפיתחה החברה ויקיפו את כדור הארץ, ניתן יהיה לאפשר לאוכלוסיית העולם גישה לרשת האינטרנט מכל נקודה על הגלובוס ובכל רגע נתון. הטכנולוגיה שפיתחה SkyFi מבוססת על רפלקטור (צלחת האנטנה) נפרש וסאב-רפלקטור גמיש, המאפשר דיוק רב הנדרש לתקשורת מהירה. כמו כן, טכנולוגיה זו מאפשרת לצייד עשרות ננו לווינים המשוגרים לחלל במערכת תקשורת הכוללת רפלקטור נפרש בקוטר של כ-60 ס"מ. אנטנה זו, המקופלת בלווין בעת השיגור, נפרשת לאחר התמקמות הלווין במקומו, ומאפשרת הפחתה משמעותית בעלויות השיגור לצד שיפור משמעותי של עד פי 500 במהירות התקשורת.

גיוס: StoreSmarts הישראלית מגייסת מיליון דולר, הופכת חנויות לחכמות יותר

הסטארטאפ הישראלי StoreSmarts (לשעבר Analoc) הוקם בשנת 2013 במטרה להעניק לקמעונאים המנהלים חנויות פיזיות כלים למדידה וניתוח התנהגות לקוחותיהם, ועל בסיס זה לעזור להם לייעל ולשפר את תפעול העסק, באופן דומה לכלי אנליטיקה הקיימים בעולם הקמעונאות הוירטואלי (e-Commcerce). החודש נודע כי החברה גייסה מיליון דולר מהמשקיעים לב לבייב, מייסד Vkontakte (הפייסבוק הרוסי) ומקרן Maverick הישראלית.

לטענת החברה, מה שמייחד את הפתרון שלה הוא שילוב הפשטות של ההתקנה, והעובדה שאין תלות בתשתית הקיימת בחנות. את ההתקנה שאורכת בין 10-15 דקות יכולים לבצע גם הצוות בחנות, כשכל השאר מתבצע על ידי המערכת באופן אוטומטי.

DBmaestro הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

חברת DBmaestro, הנחשבת לספקית מובילה של פתרונות DevOps עבור מסדי נתונים, הודיעה על השלמת סבב גיוס ראשון (A) בהיקף של 3 מיליון דולר. את ההון גייסה החברה ממספר קרנות הון סיכון מוכרות, בהן StageOne Ventures, lool Ventures ו-iAngles. המימון יסייע לחברה להגדיל את היקף המכירות ואת מאמצי השיווק ברחבי העולם, במטרה למקם אותה כפתרון מסד נתונים אוטומטי מוביל. הסבב הנוכחי הגיע לאחר שעברה על החברה שנה מוצלחת ביותר (2015), עם הכנסות משולשות מדמי מנויים וחתימת חוזים עם מותגים מוכרים כגון –  Bank of the West, Allianz ו-VISA.

חברת התוכנה DBmaestro מתמחה בטכנולוגית ניהול השינויים המתרחשים בבסיסי נתונים. מוצר הדגל של החברה – Team Work, מלווה את מחזור חיי הפיתוח של מערכות מידע, מייעל את ניהול צוות הפיתוח, אוכף מדיניות פיתוח בארגון ומלווה את שלבי ההטמעה של המוצר בסביבות הייצור. בעזרת המוצרים של החברה ארגונים יכולים להקל על צוות ה-DevOps שלהם, על ידי ביצוע אוטומציה של הפריסה, שיפור וחיזוק אבטחת המוצר וכן הפחתת הסיכונים אליו חשוף. בעזרת פתרון האוטומציה שפיתחה החברה ארגונים יכולים לחסוך זמן, כסף (זמן = כסף) ועמידה בזמנים ובאתגרים, חסכון שיכול להגיע לעד 95% פחות זמן לתהליך ה-Deployment.

Saturas מגייסת מיליון דולר

כשמדברים על מערכות השקייה חכמות, נהוג בדרך כלל לחשוב על מערכות השקיה שהן חסכוניות במים; אולם הטכנולוגיה כיום מאפשרת לנו להשיג הרבה יותר מזה, ומערכות השקיה חכמות כמו שמפתחת חברת הסטארטאפ הישראלית Saturas גם דואגות להשקיה אופטימלית של הגידולים, כך שהם יזכו בדיוק לכמות המים הדרושה להם, לא פחות מדי, לא יותר מדי. החודש הודיעה Saturas על גיוס של מיליון דולר.

חברת Saturas (סאטורס) מפתחת חיישן זעיר למדידת פוטנציאל המים בגזע, שיכול לסייע לשימוש אופטימאלי במים להשקיה ולקבלת יבול איכותי במטעים ובכרמים. השימוש בחיישן מונע את השקיית היתר ואת בזבוז המים, ומונע גם עקת מים בגלל השקית חסר ופגיעה בעצים ובפירות. החיישן הזעיר מוטמע בגזע העץ ובאמצעות מערכת תקשורת אינטרנטית, מספק מידע מדויק להשקיה מותאמת לצרכים. חוץ מהטכנולוגיה, היו צריכים בחברה להתגבר על אתגר נוסף: בדיוק כמו בהשתלות אצל בני אדם, גם בעץ קיימת לעיתים תגובה של דחייה של גוף זר כמו חיישן.

מהרגע שהוא מותקן, מתחיל החיישן לשדר את הנתונים שהוא משיג לטאבלט או לסמארטפון של המגדל, שיכול להתאים את ההשקיה למצב בפועל ולא להסתמך על אומדנים או הערכות. אגב, בזכות השונות הנמוכה יחסית בין העצים, ניתן להתקין חיישן אחד בלבד על כל 10 דונם של מטעים.

דיפ אופטיקס מגייסת 4 מיליון דולר כדי לפתח משקפיים שמשתנים לפי המרשם

משקפיים עם עדשות מולטיפוקל מאפשרים ראיה למרחקים קרובים, בינוניים ורחוקים, ללא צורך החליף את המשקפיים או להסירם. הסטארטאפ הישראלי Deep Optics (דיפ אופטיקס) מפתח עדשות מיוחדות שנעזרות בחיישנים מיוחדים ומעבד כדי לייצר פוקוס דינמי שמשתנה בזמן אמת על פי הצרכים של המשתמש. החודש הודיעה החברה על גיוס של 4 מיליון דולר לשם כך.

המוצר המרכזי אותו מפתחת Deep Optics היא עדשה ייחודית, שמשתנה למעשה בזמן אמת על פי צורכי העין של המשתמש. אמנם הרעיון של עדשות liquid crystal אינו חדש ואפילו כבר מייושם במספר מכשירים כמו מערכות פוקוס של מצלמות סלולריות, אבל עד היום לא הייתה טכנולוגיה שאפשרה ייצור של עדשות שהן גדולות ואיכותיות מספיק לשימוש במשקפיים. בשנים האחרונות פיתחה Deep Optics מספר דורות של העדשה, כשהדור האחרון כולל עדשה בגודל הדומה לעדשת היעד ובאיכות גבוהה במיוחד. התוצאה היא משקפיים שיכולים לשנות את המרשם שלהם באופן אוטומטי, לפי הצורך באותו רגע.

כרטיס כניסה לגרמניה: כנס Start in Germany יתקיים ב-12 באפריל [3 כרטיסים חינם]

$
0
0
תמונה: berlin, flickr, cc-by, Fraser Mummery

 

germany

כנס EuropeDays Start in Germany השני, ייערך ב-12 באפריל 2016 בתל אביב (גלריה דובנוב, מרכז מאירהוף). הכנס מיועד ליזמים וסטארטאפים טכנולוגיים המעוניינים להבין כיצד ניתן להנות מסכום של 200 מיליון יורו המיועד להשקעה בטכנולוגיה באירופה ואיך ל׳התחבר׳ ל-82 מיליון המשתמשים בשוק הגרמני. מטרתו, לספק מידע מעשי אודות ההזדמנויות הפתוחות בפני היזמים הישראלים ולהפגיש אותם עם אנשי מפתח בשוק הגרמני.

חיבור ישיר לאנשי מפתח בסצנה הגרמנית

לדברי מייסד הכנס, גילי צגלה, מנכ״ל Novawind, יזם ומשקיע המתמחה בשווקים אירופאים, האירוע נולד כחלק מצורך הולך וגובר של יזמים ישראלים במידע, כלים וקשרים לקראת הצעדים הראשונים לפעילותם בגרמניה ובאירופה.״הכנס הוא חלק מפלטפורמת Europe Days שמיועדת לחבר בין יזמים ישראלים לבין 'סצינת הטכנולוגיה' במדינות האירופאיות השונות״, אומר צגלה. הסטארטאפים שיגיעו לאירוע יהנו מתובנות וטיפים בנושאים דוגמת הזדמנויות מימון בגרמניה, לוקליזציה, אקסלרטורים, כיצד לעבוד נכון מול תאגידים גרמניים, פעילות תקשורתית ויח"צ בגרמניה, איזה תמיכה ממשלתית ניתן לקבל, מה קורה בזירה הטכנולוגית בגרמניה ובברלין בפרט, איזה אירועים בגרמניה אסור לפספס. חלקו השני של הכנס יוקדש לנטוורקינג מונחה על בירה, שבמהלכו יוכלו היזמים לשבת עם מומחים בתחומים שונים, ל׳צלילת עומק׳ בתחומי העניין שלהם. בין הנושאים שיכוסו: Food, Retail, אינטרנט תעשייתי, IoT, e-Health, אנרגיה ומדיה.

בכנס, ניתן יהיה לפגוש אנשים מזירת הטכנולוגית הגרמנית, כולל נציגים של קרן ההשקעות של Bosch, High-Tech Gründerfonds – מובילה עולמית בתחומי IoT, אינטרנט תעשייתי, רכב ועוד, Pro7Sat1 – אחת מחברות הטלויזיה והמדיה הגדולות באירופה, RWE – מחברות האנרגיה הגדולות בגרמניה, Metro AG – חברת הקמעונאות הגדולה באירופה, לופטהאנזה, נציגי עיריית קלן, ואחרים.

מארגנת הכנס היא חברת Novawind ובין נותני החסות לכנס: עיריית קלן, DWF, לופטהאנזה
ו-Techstarts Metro Accelerator. השותפים: שגרירות גרמניה בישראל, לשכת המסחר ישראל גרמניה, גיקטיים, דוניצה תקשורת, Gruenderszene ו-Beta Tec.

לפרטים ולהרשמה

(לסטארטאפים ויזמים מוצע מחיר מיוחד של 99 שקלים במקום 400 ש״ח (לפני מע״מ)).

יש לנו 3 כרטיסים לחלק לכם

גיקטיים קיבל 3 כרטיסים לחלק לכם ועל מנת לעשות את זה קצת יותר מעניין, נשמח לשמוע מכם על יעד אחד שביקרתם בו או הייתם רוצים לבקר בו בגרמניה. כך ניצור רשימת טיפים מומלצים ליעדים מעניינים. בין כל המגיבים נבחר 3 שיזכו בכרטיס כניסה לאירוע.

שימו לב: יש להגיב במערכת התגובות המובנת באתר (דיסקס) ולא באמצעות תגובות פייסבוק של תבדקנה. התחרות תפתח היום ותסתיים ביום חמישי הקרוב, ה-10.3 בשעה 12:00 בצהריים.

 

גיוס: CrazyLister הישראלית מגייסת 600 אלף דולר כדי לשדרג את דפי המוצר באיביי

$
0
0
crazylister
צמד היזמים, ויקטור לויטין ומקסים גודין כשזכו בתעודות ההצטיינות מטעם איביי בשנים 2012. מקור: Crazylister

צמד היזמים, ויקטור לויטין ומקסים גודין כשזכו בתעודות ההצטיינות מטעם איביי בשנים 2012. מקור: Crazylister

CrazyLister הישראלית, אשר מאפשרת לכל מוכר באיביי לבנות דף מכירה מקצועי, ללא צורך בידע בתכנות או בעיצוב, השלימה סבב גיוס ראשון (Seed) בסך 600,000 דולר מקרן Altair. מאז שכתבנו על החברה בפעם האחרונה (יולי 2015) היא מדווחת על הכפלה בקצב גיוס הלקוחות המשלמים באמצעות מודל עסקי חדש המבוסס על 14 יום התנסות חינם, במקום מודל הפרימיום שהנהיגה. ההון שגוייס נועד לאפשר לחברה לגייס לשורותיה עובדים חדשים. ״נשאר לנו לגייס מעצב מוכשר – ואז יש לנו את כל הצוות שנדרש כדי ׳להתפוצץ׳ ב-12 החודשים הקרובים״, סיפר לגיקטיים  ויקטור לויטין, מייסד שותף.

חנות מעוצבת ללא ידע מוקדם

באיביי רשומים מיליוני מוכרים, אך רק בודדים מחזיקים בידע והמשאבים הנדרשים על מנת לבנות דפי מוצר מקצועיים. כתוצאה מכך נוצרים דפי מוצר בסיסיים וחובבניים, אשר פוגעים בסיכויי המכירה, שכן אלו נראים כאילו נלקחו היישר מתחילת ימיה של רשת האינטרנט וכוללים אפס חדשנות ואינטראקטיביות. בסופו של דבר, מי שנפגע מהמצב הם גם כל אחד ואחת מאיתנו, אשר נוהגים לעשות שימוש באופן תדיר יותר או פחות בפלטפורמה. CrazyLister הישראלית מציגה תוכנה מבוססת ענן שרצה בדפדפן, אשר פותרת את הבעיה של אותם דפי מוצר ׳חובבניים׳, שכן מאפשרת לכל מוכר באיביי לבנות דף מכירה אסתטי ומקצועי יותר.

החברה נוסדה בשנת 2013 על ידי צמד היזמים ויקטור לויטין ומקסים גודין. לאחרונה עבר הצוות שמונה כ-9 עובדים למשרדים חדשים בתל אביב. בתחילת דרכם היו צמד היזמים מוכרים באיביי בעצמם, ואף זכו בתעודת הצטיינות על קצב המכירות הגבוה שלהם בישראל. כיום המוצר של CrazyLister משמש למעלה מ-27,000 מוכרים ב-100 מדינות, שכבר יצרו למעלה מ-2 מיליון עמודי מוצר מקצועיים בעזרת הפלטפורמה שפיתחו.

״אנחנו לא נחים לרגע וכבר מתכוננים לתחילת סיבוב ההשקעה הבא שישמש אותנו כדי לשכפל את נוסחאת ההצלחה שמצאנו באיביי לערוצים נוספים. המסחר האלקטרוני קורה היום בכל מקום – משווקים כמו איביי ועליבאבא ועד גוגל, פייסבוק וטוויטר. המשותף לכולם הוא שבאינטרנט מה שמוכר הוא העיצוב – ואנחנו חרטנו על דגלינו להיות הפתרון הקל והמהיר בעולם ליצירת עיצובים ממירים לעולם המסחר המקוון״.

וידאו – CrazyLister Intro


מדוע העסקת יותר נשים בהיי-טק תתרום בעיקר לכם? [אורחת]

$
0
0
woman startup PD

woman startup PD

מאת סיון שמרי דהן, שותפה בקרן הצמיחה קומרה קפיטל.

כשנשאלת השאלה למה אין הרבה נשים בסטארט-אפים, המשיבים הם הרבה פעמים גברים, סטארטאפיסטים, יזמים, משקיעים שאמורים כנראה להיכנס לנעליו של מל גיבסון בסרט "מה נשים רוצות" ולדעת מה עובר לנו בראש. אז הנה, אנסה לענות.

השאלה למה אין הרבה נשים בסטארט-אפים, אינה עומדת לבדה והיא מורכבת מהרבה שאלות אחרות. למשל: למה אין הרבה נשים בהנהלות של חברות? לפי הרשות לניירות ערך (רנ״ע), נשים הן 13% מנושאי משרות בכירות בחברות. לא שזה משנה, כי גברים במשרות בכירות מרוויחים 52% יותר מאשר הנשים בעמדות דומות–לכאורה, סיבה טובה לא לשאוף להגיע לתפקיד בכיר, שבו את "זוכה" לשעות עבודה מרובות, אחריות ולחץ אבל לא את השכר וההטבות שאמורים להגיע איתם.

לא הגיע הזמן שתביאי ילד לעולם?

למה אין הרבה נשים בהייטק? שעות העבודה הארוכות, למשל. נכון, גם גברים נדרשים לשעות עבודה ארוכות, זו המהות של סטארטאפים בתחילת דרכם או בתקופות של השקה, הוצאת גירסה או הנפקה. אבל מנשים מצפים גם לתפעל את הבית, להביא ילדים ולגדל אותם. גם אם הן לא רואות את עצמן בתפקידי המגדר האלה, הסביבה תחזור ותזכיר להן אותם שוב ושוב, גם אם לא בכוונת זדון. לא פעם ולא פעמיים אני נתקלת בנשים קרייריסטיות המספרות לי כיצד הסובבים אותם, בתמימות, באמת בתמימות, שואלים אותן אם לא הגיע הזמן להביא ילד או ילד שני, או אם הן לא ממהרת לחזור הביתה כי כבר מאוחר ובטח הילדים לבד, או מי מכין ארוחת ערב אם בן הזוג בעבודה. גם שיטת החבר מביא חבר, והמועדון ה(עדיין) גברי ברובו של יחידות עלית בצבא, שמייצר את התשתית ההייטקיסטית בישראל, לא תורם לגיוון נשי בסביבת העבודה של חברות הייטק.

למה אין הרבה נשים עצמאיות (לעומת שכירות)? לפי מחקר של מכון אדוה רוב העצמאים הנם גברים (כ-209 אלף גברים לעומת 90 אלף נשים). הנתונים האלה מעידים על בטחון עצמי ביכולות הכלכליות ובחוסן הכלכלי, הגבוה יותר אצל גברים. מעבר לכך כשבוחנים את מספר היזמות של סטארטאפים לעומת יזמים גברים המספרים צונחים לכ-8%. משמעות הנתון הזה היא אחת: יש מעט נשים המובילות עסקים עצמאיים ועוד הרבה פחות מכך בעולמות הטכנולוגיה.

יותר נשים? הרווח כולו שלכן ושלכם

דווקא בעולם הסטארט-אפים יש מקום, בוודאי, לבחינה של אקסיומות ולערעור על סדרים ישנים ויש גם סיבות מצויינות להתאמץ ולשנות. בחברות בהן מועסק אחוז גבוה של נשים נשמעות דעות שונות ומאתגרות, הדיונים פוריים יותר והיצירתיות גבוהה יותר.

על פי נתונים שפורסמו על ידי חברת המחקר מקינזי בינואר האחרון, חברות בהן יש מגוון מגדרי יצליחו כלכלית ב-15% יותר מממוצע הסקטור אליו הן שייכות. אך למרות שהמודעות להעסקת מספר רב יותר של נשים בהייטק עלתה בצורה ניכרת בקרב מנהלים בכירים ומשקיעים, המציאות בשטח עדיין רחוקה מלהיות מספקת. על פי נתוני האוצר הנוכחיים רבות מהנשים בהייטק מועסקות במשרות אדמיניסטרציה בהן השכר נמוך מבתפקידי הליבה של ההייטק, בו נשים תופסות רק 26% מהמשרות.

כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל וכבר היום אנחנו רואים את המהפכה המגדרית קורית לנגד ענינו בחלק מחברות הסטארטאפ. הסטארטאפ המוביל Fiverr למשל, שם לעצמו יעד לפעול לגיוון ולמתן הזדמנות שווה ואמיתית ללא הבדלי מגדר וכיום כמעט 50% מהנהלת החברה והאירגון כולו מאוישת על ידי נשים. כך גם חברת Payoneer שמקדישה תשומת לב רבה לאיזון בין מספר הנשים לגברים בחברה ומועסקות בה היום קרוב ל-50% נשים מכלל העובדים וכך גם ייצוגם בהנהלה הבכירה. מה משותף לשתי החברות המצליחות הללו? נשים חזקות בהנהלת החברה המקדמות באופן פעיל אג'נדה לקידום נשים, ומנכ"לים שמחוייבים לשינוי ומאמינים במתן הזדמנות לאנשים מוכשרים.

אני יודעת, היזמות היא קשה, גם גברים נאבקים בתעשייה הסופר-תחרותית הזאת, רבים נושרים בדרך, רק הטובים באמת – ורק חלק מהם – מגיעים ליעד. אבל תוסיפו לזה את הקשיים שנערמים בפני נשים, ותבינו כמה זה מדהים לראות שלמרות הכל, המצב משתפר, גם אם בצעדים מהוססים. לא מעט נשים בוחרות בלימודי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), וגופי הייטק מסייעים בקידומם בקרב ילדות ונערות. כמחצית המאותרים ל-8200 הן מאותרות, וכמחצית חיילי הקבע של היחידה הן חיילות, בהשוואה ל-33% נשים בכוח הסדיר של צה"ל. יש לנו מודליות לחיקוי גם אצלנו: עדי סופר תאני – מנכ"ל פייסבוק ישראל, סתוית נבון – מנכ"ל SAP ישראל, מקסין פסברג – מנכ"ל אינטל ישראל, דנה שוגרמן, מנהלת אסטרטגיית מכירות במיקרוסופט העולמית, ועוד. כבר עכשיו אנחנו רואות (ורואים) יותר ויותר נשים יזמיות שמצליחות לגייס מימון ומובילות סטארטאפים מבטיחים, וכן יותר נשים משקיעות בקרנות ההון סיכון. אז ביום האישה הנוכחי אפשר כבר לומר כי אנחנו בדרך לשם, יש מודעות ויש רצון לשינוי, אם רק נביא מנהלים ומשקיעים לתת הזדמנות שווה ואמיתית לנשים כלגברים אולי נזכה לראות את ענף ההיי טק בישראל מוביל את מהפכת השיוויון המגדרי.

גיוס: TriggerHood מגייסת 2.5 מיליון דולר כדי שתקבלו נוטיפיקציות רק כשמתאים לכם

$
0
0
triggerhood
המייסדים -מימין לשמאל: טל גרינבאום, ניב אברמוביץ

המייסדים -מימין לשמאל: טל גרינבאום, ניב אברמוביץ

מספיק שפעם אחת תישלח למכשיר הטלפון שלכם הודעת פוש בתזמון לא נכון, כזו שלמשל תעיר אתכם מחלום מתוק במיוחד, כדי שתחליטו לפעול בפזיזות ולהסיר באותו הרגע את האפליקציה ׳הארורה׳ מהמכשיר. אז כדי שזה לא יקרה – הסטארטאפ הישראלי TriggerHood מציע פלטפורמה המיועדת למפתחי אפליקציות שרוצים להכיר קצת יותר טוב את המשתמשים שלהם, ובין היתר לאפשר להם לדעת מתי אפשר להפריע למשתמש, ומתי ממש לא כדאי לעשות זאת.

כדי להמשיך ולפתח את המוצר, היום (ג׳) הודיעה החברה כי השלימה סבב גיוס בגובה 2.5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון Krypton ובהשתתפות אדי שלו, מייסד קרן ההון סיכון ג׳נסיס, קבוצת Web-Pick של נדב ברנדשטטר וגיל גדות מחברת Fundtech.

האצבע קלה על כפתור ה-Unistall

הרעיון למוצר עלה מצורך המורכב משני גורמים שזיהו צמד היזמים; היום משלמים הרבה מאוד כסף בשביל User acquisition במובייל, אך בפועל רק 5% מהמשתמשים נשארים אקטיביים. פותחו אמנם לא מעט מוצרים המנסים לספק פתרונות לבעיה זו, אך המשותף לכל אלו הוא שהם מספקים מידע בזמן אמת וכאמור רק 5% מהמשתמשים הם אקטיביים, ועליהם בעצם מתבזבז כל התקציב. כמו כן, היום הסמארטפון הוא האקססורי הבלתי נפרד שלנו, והוא מלווה אותנו לכל מקום שאליו אנחנו הולכים. ״אנחנו חושבים שכל מפתח אפליקציה שבאמת רוצה להכיר את הלקוחות שלו, כבר לא יכול להסתפק בלדעת רק מה הוא (המשתמש) עושה בדיוק באפליקציה שהוא פיתח, אלא הוא גם רוצה לדעת מה הוא עושה עם יתר האפליקציות במכשיר שלו״, הסביר לגיקטיים ניב אברמוביץ׳, מייסד ומנכ״ל החברה.

מאחורי הפיתוח של TriggerHood נעשה שימוש באלגוריתם חכם שמתבסס על מחקרים פסיכולוגיים בתחום יצירת ההרגלים. באמצעותו, מפתחי אפליקציות יכולים להתמקד במשתמשים הלא פעילים כדי למצוא את הזמן המתאים ביותר לפנות למשתמש באמצעות הודעת ׳פוש׳, בהתאם להאם וכמה זמן פנוי יש לו, ואיזה תוכן בדיוק עשוי לעניין אותו. הפתרון מאפשר למפתחים לראות כיצד האפליקציה שלהם מתנהלת בהשוואה ליישומים אחרים המותקנים בסמארטפון של המשתמשים שלהם. כמו כן הפלטפורמה מציעה פתרון אוטומטי לחלוטין בצורה של ׳הגדר ושכח׳, שישלח למשתמש הודעת פוש בזמן האידיאלי ביותר, וידע להימנע משליחת נוטיפיקציה במועדים בהם המשתמש עשוי להתעצבן מכך.

והפרטיות – איפה?

השאלה היא, האם כדי להכיר טוב יותר את המשתמש, לא נגרמת כאן חדירה עמוקה לפרטיות? החברה טוענת שלא, שכן הם שמים דגש מאוד גבוה על נושא הפרטיות והכל אנונימי לגמרי. לדבריהם, כל המידע נשאר בקרב בעל האפליקציה, והם רק ׳השליח׳, אלו שאוספים את הנתונים באופן אנונימי ומציגים בפני בעל האפליקציה את הנתונים ומשמעותם, ואומרים למפתח מתי מומלץ לו לפנות אל המשתמש.

TriggerHood הוקמה בשנת 2015 על ידי ניב אברמוביץ' וטל גרינבאום, ובמשרדי החברה שממוקמים ברמת החייל מועסקים סה״כ כ-10 עובדים. אברמוביץ׳ סיפר לגיקטיים כי הגיוס הנוכחי ישמש את החברה להתרחבות הצוות (רוצים להכפיל את מספר העובדים), ויתמקד בהגברת מאמצי השיווק והגעה לשווקים נוספים (כרגע יש להם בעיקר לקוחות מארה״ב) ופיתוח המוצר.

אקזיט: אינטל רוכשת את Replay תמורת 170 מיליון דולר

$
0
0
מקור: צילום מסך
הטבעה ב-360 מעלות. מקור: Replay

הטבעה ב-360 מעלות. מקור: Replay

לפני פחות משבוע הודיע הסטארטאפ הישראלי Replay על גיוס של 13.5 מיליון דולר ועתה מסתבר שהיה זה הגיוס האחרון שלפני האקזיט. ענקית השבבים הבינלאומית אינטל הודיעה כי רכשה את החברה. סכום העסקה לא נמסר אך מוערך ב-170 מיליון דולר.

יותר מ-20 מצלמות 5K באצטדיון

FreeD, מוצר הדגל של החברה, נעזר ביותר מ-20 מצלמות 5K שמפוזרות ברחבי האצטדיון ומצלמות בכל רגע את המתרחש במגרש. המערכות של החברה מסוגלות בכל רגע נתון 'לתפור' את המתרחש לסצנה אחת ולאפשר לצופה או לבמאי שמשדר את האירוע לנוע במרחב ב-360 מעלות, באפקט שכאילו נלקח מ"המטריקס". לצורך כך פיתחה החברה טכנולוגיה שיוצרת פיקסלים תלת-מימדיים או ווקסלים (Voxells). מרגע שנבחרה הזווית ימשיך ההילוך החוזר מאותה זווית. חוץ מהעניין שמוסיפה הטכנולוגיה, היא גם מאפשרת לשופטים במגרש או 'שופטי הכורסה' שבבית לראות האם אכן נעשתה עבירה או האם הכדור חצה את קו השער. הטכנולוגיה כבר נמצאת בשימוש בקרב מספר חברות הפקה כמו TNT האמריקאית והיא זכתה לתשומת לב של הקהל הרחב באירוע השיא של ליגת ה-NFL, משחק הסופרבול שנערך לפני כחודש.

Replay Technologies הוקמה בשנת 2011 על ידי אורן יוגב, שמשמש כמנכ״ל החברה, מתאו שפירא, שמשמש כמנהל הטכנולוגיות הראשי ואביב שפירא, מנהל התפעול של החברה. משרדי החברה ממוקמים בארצות הברית והפיתוח נעשה ברמת החייל. מיום הקמתה גייסה החברה 27 מיליון דולר על ידי מספר משקיעים ביניהם Deutsche Telekom Capital Partners, זרוע ההשקעות של דויטשה טלקום, Samsung Ventures, זרוע ההשקעות של סמסונג ו-Guggenheim Partners. מכיוון שהערכת השווי של החברה עמדה על פחות מ-100 מיליון דולר, מדובר בהחזר השקעה נאה למשקיעים הקיימים ולמייסדים.

באינטל להוטים על החברה והטכנולוגיה שלה כבר מספר חודשים. בתערוכת CES האחרונה שנערכה בלאס ווגאס, בחר מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ', להציג את החברה כחלק מנאום הפתיחה שלו, זאת בזכות השימוש בטכנולוגיות ובמעבדים של אינטל דוגמת מחשבי HPC או high performance computer, שמסוגלים ׳לרנדר׳ במהירות גבוהה את המידע הרב שלוכדות המצלמות. ב-2014 נבחרה החברה על ידי FastCompany לאחת מ-10 החברות החדשניות ביותר בספורט. לטעמנו, שימוש נוסף ומלהיב בטכנולוגיה של החברה יהיה הצפייה בשידורי ספורט בעזרת משקפי מציאות מדומה כמו של Oculus, סמסונג או HTC, מה שיאפשר לצופים ממש להרגיש בתוך האצטדיון.

אינטל כבר רכשה 2 סטארטאפים ישראליים שעסקו בתחום ההדמייה: Innovision מיקנעם שנרכשה ב-2011 ו-Omek Interactive שנרכשה ב-2013 תמורת כ-40 מיליון דולר; על בסיס הטכנולוגיה של החברות הללו פיתחה אינטל את מצלמת העומק RealSense, אחד ממוצרי הדגל של החברה כיום.

בתגובה לגיוס מסר מנכ"ל אורן יוגב, מנכ"ל Replay Technologies: "אנו מאוד נרגשים מהעסקה הזו, ואנו מאמינים כי היא תורמת לשני הצדדים. ההתאמה האסטרטגית בין שתי החברות שלנו היא שילוב רב עוצמה. הצוות של Replay נלהב מההצטרפות לאינטל, וכעת נוכל להאיץ את התוכניות שלנו, להמשיך לפתח את הטכנולוגיה ולהציע שירותים מתקדמים ללקוחות שלנו, ולספק הזדמנויות מצוינות עבור העובדים שלנו".

וידאו: הדגמה של טכנולוגיית ה-FreeD בתחרות ההטבעות באולסטארס 2016

בליגה של הגדולים: HoneyBook רוכשת את AppMyDay הישראלית

$
0
0
מקור: גיקטיים
מקור: AppMyDay

מקור: AppMyDay

פלטפורמת ניהול האירועים הישראלית HoneyBook (האניבוק) עולה לליגה של הגדולים. לאחר שתוך חצי שנה השלימה גיוס של יותר מ-30 מיליון דולר ב-2 סבבים שונים, נודע לגיקטיים כי החברה רכשה את חברת הסטארטאפ הישראלית AppMyDay שפיתחה אפליקציית צילום תמונות לאירועים. סכום הרכישה לא פורסם אך הוא מוערך במספר מיליוני דולרים.

2 החברות פונות לעולם האירועים

AppMyDay פיתחה מעין רשת חברתית אד-הוק שמאפשרת לאורחים באירוע מסויים להעלות תמונות עוד לפני האירוע, בזמן האירוע ואחריו ולהגיב לתמונות של אחרים; מארגני האירוע נהנים מעוד כמה עשרות צלמים שמתעדים אותו מהזווית שלהם ומשתפים אותן גם על גבי מסך ענק באירוע. האפליקציה היתה בשימוש באלפי אירועים, כשבסך הכל שותפו בה יותר ממיליון תמונות על ידי 300 אלף משתמשים. AppMyDay הוקמה ב-2012 על ידי גיא אלדר, עומר שוהם ורן ענתבי והיא גייסה 900 אלף דולר בסבב סיד ב-2014. סכום הרכישה המדויק לא פורסם, אך הוא מוערך במספר מיליוני דולרים, מה שמהווה החזר השקעה ממוצע עבור הקרנות שהשקיעו ב-AppMyDay, ביניהן Firstime Venture Capital ו-Star Farm Ventures. כל התמונות שצולמו במסגרת AppMyDay יהיו זמינות להורדה במשך החצי השנה הקרובה, אולם לא יהיה ניתן לפתוח אירועים חדשים.

החברה הרוכשת, HoneyBook, מציעה לבעלי מקצוע הקשורים לעולם האירועים פלטפורמה אחת שתנהל עבורם את כל התהליכים הבירוקרטיים והמתישים שכוללת העבודה: החל מהצעות מחיר, דרך חוזים, סליקה, הוצאת חשבוניות וכלה בניהול התקשורת בין בעל המקצוע והלקוחות. בין השאר החברה פונה למארגני אירועים, צלמים, די.ג'יי, מעצבי שיער, בעלי אולמות אירועים, אמני שזירת פרחים ועוד. על פי החברה, מדובר באנשים במקצועות "קריאיטיביים", והניירת והבירוקרטיה פוגעות בשטף העבודה שלהם. HoneyBook הוקמה ב-2013 על ידי עוז ונעמה אלון, דרור שמעוני, שמשמש כמנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה ושאדיה סיגלה, יזמת אמריקאית.

ממתחרים לשותפים

מייסדי HoneyBook. מקור: HoneyBook

מייסדי HoneyBook. מקור: HoneyBook

בשיחה עם גיקטיים חושפים גיא אלדר, שותף-מייסד ומנכ"ל AppMyDay ועוז אלון, שותף-מייסד ומנכ"ל HoneyBook קצת מאחורי הקלעים של המגעים שהסתיימו ברכישה. שתי החברות, שהיו במובן מסוים מתחרות, החלו לפעול פחות או יותר באותה תקופה. למרות זאת נפגשו 2 היזמים והיו גלויים מאוד אחד עם השני. עוז אלון מ-HoneyBook מסביר: "גיא הזמין אותי אליו למשרדים שלהם בדרום תל אביב, ופשוט התחלנו להראות אחד לשני מה אנחנו עושים… בגלל שהיינו בתחילת הדרך לא חשבנו שזה יכול לפגוע". קצת לאחר מכן התקבלה HoneyBook למאיץ הישראלי-אמריקאי UpWest Labs שפועל מסן-פרנסיסקו וכל המייסדים עברו לארצות הברית.

אלדר: "אחרי שגייסנו Seed, התחלנו לחשוב על פעילות בשוק האמריקאי והתייעצנו עם עוז על כל מיני נושאים כמו למי כדאי לפנות שם". אלון אף ביקש ממנהלת הקהילות של HoneyBook שתעזור לצוות של אלדר, והיא אכן ליוותה אותם גם במיילים וגם כאשר הם הגיעו לסן פרנסיסקו.

אף אחד לא מדבר על הלחץ של המנכ"לים

"הגעתי לסן פרנסיסקו כדי לגייס עוד לקוחות אמריקאיים" נזכר אלדר. "קפצנו ל-HoneyBook להגיד תודה לצוות והתחלנו לדבר… אני עמדתי בפני החלטה לגבי AppMyDay: האם לנסות לגייס עוד כסף בתנאים מסוימים או לנסות לייצר שותפות עם מישהו, שייתן למוצר שלנו עוד נוכחות בארצות הברית".

אלון: "אני זוכר ששנינו התלוננו אחד לשני. גיא סיפר על הקשיים שבגיוס סבב A, ואני התלוננתי על הקשיים של אחרי סבב A. אני חושב שתמיד אחרי שמגייסים את הכסף אתה שואל את עצמך לאן 'הכנסתי את עצמי ומה אני עושה עכשיו ואיך מגיעים ליעד הבא'. יש כאבי גדילה חדשים לגמרי. כל פעם מפלס הלחץ עולה משמעותית. זה משהו שאתה מרגיש בכל פעם שאתה מגייס כסף".

השניים, שהיו גלויים מאוד אחד עם השני, דיברו על העובדה שמנכ"לים אף פעם לא חושפים את הקשיים והבעיות שלהם, ותמיד מקרינים החוצה מצג של 'הכל בסדר' וכמה הכל הולך טוב. אולם דווקא החשיפה הזו עשתה להם טוב.

אלון: "כשמנכ"לים מצליחים לשבת ביחד ולהגיד אחד לשני 'אני לחוץ רצח', מה שכן קורה זה שלמנכ"ל יש חבר שיכול לתמוך בו".

שמנו הכל על השולחן

משרדי HoneyBook בסן פרנסיסקו. צילום: גיקטיים

משרדי HoneyBook בסן פרנסיסקו. צילום: גיקטיים

אבל לא רק תמיכה הגיעה מהשיחות האלו. המנכ"לים, ששמו הכל על השולחן, החלו להבין שאולי יש כאן הזדמנות ל-2 הצדדים להרוויח.

אלדר: "אני זוכר שבאחת השיחות התלבטנו באיזה מצב אתה אמור להיכנס לסבב A, ואם אנחנו במקום הזה או לא. גם מבחינת המתמטיקה והמספרים וגם מבחינת לאן אנחנו הולכים. ניסינו להשליך את הדרך ש-HoneyBook עשתה בארצות הברית ולהבין האם אנחנו בכיוון הנכון". 

אלון: "בסופו של דבר זה גם עניין של תזמון: HoneyBook רצתה להיכנס לתחום המובייל ולהרחיב את הצוות"

אלדר: "פיתחנו טכנולוגיה שמהווה תשתית ייעודית לאפליקציות בתעשיית האירועים. ב-3 השנים האחרונות הבנו לעומק והתמחינו במפגש בין מובייל ותעשיית האירועים״.

"אני נמצא בצומת דרכים". מתוך המייל המקורי שהוביל לרכישה. מקור: גיקטיים

"אני נמצא בצומת דרכים". מתוך המייל המקורי שהוביל לרכישה. מקור: גיקטיים

אלון: "כשגיא שלח לי מייל עם כל מיני התלבטויות על האם לגייס כסף, החל להתגבש אצלי הרעיון של רכישת AppMyDay". לאחר התייעצויות שקיים אלון עם שותפיו הוא פנה שוב לאלדר: "שמנו את הכל על השולחן, אמרנו מה זה שווה מבחינתנו. הסברתי לי שאם זה לא מה שמסתדר להם – זה בסדר, ונשמח לעזור להם לגייס יותר ממקומות אחרים". עתה, כאמור, לאחר אישור הרכישה בדירקטוריון, מצטרפים כל עובדי AppMyDay ל-HoneyBook ויהפכו למעשה לחטיבת המובייל של החברה, כשלדברי אלדר המשקיעות בחברה היו מאוד תומכות לאורך כל התהליך. אלון מסכם את החוויה: "היה לי חשוב שגיא לא יראה את העסקה כ'אני מוכר', אלא כ'אני מצטרף'. הייתי רוצה שגיא ירגיש שהוא הוביל חברה מהיום הראשון ועד ליום שבו נעסיק אלפי עובדים ויהיו לנו מיליוני לקוחות".

מילה ליזמים שקוראים עכשיו את הסיפור הזה?

אלדר: "מתחרים יכולים להפוך בסופו של דבר לשותפים. תכירו את האקו-סיסטם שלכם. אישית."

אלון: "אם אתם בכל התחום הזה, כדי לייצר משהו בעל משמעות והשפעה, אתם חייבים להאמין מאוד במה שאתם עושים, כדי שזה יחלחל גם ללקוחות שלכם וגם לתרבות הארגונית שלכם. אנחנו מאמינים בשיתוף פעולה וביצירה ואני מאמין שאנחנו גם משמשים דוגמה לזה".

וידאו: הכירו את החברה הנרכשת AppMyDay

כך תהפכו כל הצעת מחיר לאטרקטיבית ומשכנעת הרבה יותר

$
0
0
money PD

money PD

המחיר הוא ככל הנראה הדבר העיקרי – ואולי היחיד – שמעניין אותנו כשאנחנו מקבלים את מה שמוגדר כ"הצעת מחיר". כלומר, אנחנו נמצאים, מול הצעת מחיר, בטריטוריה שהיא לחלוטין כמותית ומדידה: איזה תוצרים אנחנו עומדים לקבל תמורת איזה מחיר. והאם זה כדאי לנו. והאם ישנו מישהו שייתן לנו הצעת מחיר טובה (כלומר נמוכה) יותר. 
אבל כשאנחנו בצד השני – כשאנחנו מעבירים הצעת מחיר ללקוח – אנחנו מקווים להימדד על פי הרבה יותר מהמחיר: אנחנו רוצים להימדד על פי איכויותינו: על פי הערך הייחודי שאנחנו מסוגלים להביא ללקוח, על פי תהליך העבודה, על פי נסיוננו, מיומנותנו, הדברים שרק אנחנו מסוגלים להם.
 בעידן שבו השוואת מחירים היא הדבר הקל והנפוץ ביותר – ותמיד יימצא, כנראה, זול יותר – המטרה בהצעת מחיר היא לבדל את עצמנו מהצעות אחרת, כך שיהיה פשוט יותר להשוות ישירות בין השירות שלנו לזה של אחרים; מאחר והצעת המחיר שלנו תגיע, מלבד לשורה תחתונה בצורת מחיר, גם עם ייחוד ובידול שקשה יהיה להתעלם מהם. שלא נדבר על פילוסופיית "המירוץ לתהום", לפיה אין זוכים אם כולם ינסו לספק את הזול ביותר. ראיון יפה בעניין זה היא של Seth Godin, הנחשב כגורו בעולם השיווק.

צרו בידול

כאמנים, מעצבים, כלכלנים, מתכנתים, מאיירים וכל עסק אחר המשרת לקוחות באופן יצירתי, אנחנו מסוגלים ומוכרחים לבדל את עצמנו. הפרמטרים לבידול רבים. בין היתר: אופן חשיבה מסוים, כישרון מסוים, זמן עבודה מהיר מהרגיל, הקפדה יתרה מהרגיל, אופן כתיבה או ביטוי של שפה או קוד, רעיונות יצירתיים יותר, פתרונות בתהליך העבודה, ייעול התהליך ושימוש בחומרים משלימים, יישום יצירתי, פרספקטיבה, תהליך עבודה נעים יותר, זמינות בשעות מיוחדות, הומור, ועוד.

קחו לדוגמה סיפור מתוך "כוחו של התת-מודע" מאת ג'וזף מרפי: שרברב חייב לקוחה על סך 200 דולר תמורת החלפת גומיה. האיש סיפר כי חייב 0.50 דולר על הגומיה ועוד 199.50 דולר עבור איתור התקלה בזמן הקצר ביותר. המוניטין שרכש לעצמו היה זה של המקצוען הזריז ביותר – והלקוחות הזקוקים לכך שילמו בחפץ-לב על מהירות איתור התקלה ולא על התוצר הסופי.

הסיפור הזה מייצג היטב, שכן המגמה כיום היא לשלם לנו על אופן החשיבה, תהליך הביצוע, ההברקות שבדרך והמקצוענות. ללא הערכים האלה, כולנו נהיה באותה רובריקת מוצרים ב-ali baba.

במקרים בהם ניפגש עם הלקוח לפחות פעם אחת בטרם יינתן (אם יינתן) לנו הפרויקט, אנחנו משערים שהלקוח יזכור את השיחה ויסתמך על המידע שהעברנו בה ועל אישיותנו הכובשת בבואו להכריע. אבל כדאי לזכור שבמקרים רבים, דווקא איש הרכש (מי שאחראי בפועל לאישור הצעתנו) לא נוכח בפגישה, שהלקוח נפגש, מן הסתם, גם עם מתחרים, ושלא תמיד נצליח להציג את ההצעה שלנו בפגישה אחת.
 מטרת הצעת המחיר היא, לפיכך, להביא את מקבל ההחלטות לקבל החלטה חיובית בענייננו, ובמהירות האפשרית. לכן צריכה הצעת המחיר להיבנות באופן שבו יוכל הקורא להבין, להפנים ולהכיל את המידע, אבל חשוב יותר: להבין את הערך הייחודי שלנו כספקי השירות.

איך עושים בדיוק את זה? הנה ארבעה שלבים, המבוססים על עקרונות התנהגות כלכלית שיוכלו לסייע בהרכבת הצעת מחיר יעילה:

שלב 1: חיבור אישי כבר בפסקה הראשונה

בפגישה המקדימה עם הלקוח, חשוב מאוד שנבין איזה שימוש מתכוון הלקוח לעשות בתוצרים או בשירות – כך נוכל להתכוונן טוב יותר להגשמת ייעדיו. ההבנה הזו תסייע לנו לנווט את התוצרים למטרות הספציפיות, ואולי לבוא עם רעיונות נוספים שיסייעו ללקוח בהגשמת מטרתו.
 מצד שני, נוכל גם להבין האם התוצרים שהלקוח מתעניין בהם אכן ישרתו את מטרתו. לא פעם אני נתקלת בלקוח המאמין ששירות מסוים הוא הדרך להשיג מטרה מסוימת – ולאחר שיחה איתו, אני מבינה (ויש לקוות שגם הוא) כי קיימים פתרונות אחרים, אולי יעילים יותר, שישיגו את המטרה. ייתכן שבטווח המיידי לא יתקבל הפרויקט הבודד, אבל בהמשך תגלו כי הלקוח יחזור אליכם שוב ושוב, מכיוון שיזהה בכם אמינות, מקצוענות וכנות.

דוגמה: בהזמנת מצגת ישנם יעדים רבים. הלקוח עשוי לחפוץ במצגת עם גרפיקה ואפקטים חדשניים לכנס חשוב כלשהו, או ברעיונות מקוריים שיבואו לידי ביטוי באיורים מיוחדים או בסגנון מובהק אחר. ייתכן שדווקא הפיץ' המילולי הוא העיקר, והלקוח מעוניין במצגת פשוטה בזמן מהיר, שתאפשר לו לחזור שוב ושוב על הפיץ'. חשוב, בכל מקרה, להבין מהי מטרתו המובהקת של הלקוח על מנת לשרת אותה בהתאם. בהעדר תיאום ציפיות, הלקוח יוכל לקבל מצגת מעוצבת להפליא אך שנשלחה אליו לילה לפני שעלה על הבמה. ואם לאותו לקוח חשוב היה תרגול למשך שבוע עם המצגת, ערך העיצוב יכול להעלם והלקוח ייצא מתוסכל. 

בהצעת המחיר הפסקה הראשונה צריכה להקפיד להראות כי הבנו את מטרותיו ויעדיו הסופיים של הלקוח. פסקה זו "מפגישה בין המוחות" ומדגימה את קיומה של הבנה הדדית בין נותן השירות ללקוח. אנחנו למעשה מאשררים דרכה כי אנחנו מסונכרנים עם הלקוח ומבינים היטב את יעדיו. זוהי אולי הפסקה המשמעותית ביותר עבור הלקוח כאשר הוא בא להכריע בין הצעות.

Startup Stock Photos

 

שלב 2: תיאור תהליך העבודה

השלב הבא בהצעת המחיר הוא פירוט שלבי העבודה שיובילו לתוצר הסופי. הפירוט בא להדגיש את התהליך שבמהלכו נלווה את הלקוח.
 מעבר לפירוט הטכני (כלומר באיזה תהליך בדיוק מדובר) שלב זה בהצעה אמור להדגיש את הערך הייחודי של נותן השירות, שיתורגם לבסוף לשורה תחתונה של מחיר. בשלב זה פרטו את כלל תהליך העבודה שלכם.

לדוגמה: עיצוב לוגו. 
כולנו יכולים הרי להזמין לוגו בחמישה דולרים ב-fiverr, אבל שום דבר לא יבטיח לנו חיבור אישי לאותו לוגו – חיבור שהוא, לא פעם, נשמת-אפו של כל לוגו אפקטיבי. זו הסיבה שלקוחות רבים מרגישים, אינטואיטיבית, כי הלוגו שלהם צריך לנבוע מהשראה שנולדה עם הבנה ממשית של החברה שבה מדובר וערכיה. 
בתהליך שכזה, מעצבי לוגו יעברו עם הלקוח תהליך של חקר החברה, ראיונות עם אנשי מפתח, מחשבה, בניית קונספט, חיבור למשמעות, עבודה גרפית בפועל ומספר מפגשים עד להגעה ללוגו הרצוי. 
זהו הפירוט וכאן בדיוק טמון הערך המוסף ללקוח. תוצר הלוגו – הסמל הגרפי עצמו – ניתן אולי לייצור במהירות ובאינספור וריאציות. אבל הקשב ללקוח, הבנת מהות החברה והנכונות לעבור תהליך ממשי שיוליד תוצר משמעותי יותר הם הערך העיקרי ונושא ההצעה.

בתהליך הפירוט של שלבי העבודה חשוב להמנע ממילים אמורפיות כמו "עיצוב", "פתרון בעיות", או אפילו "ליווי" מכיוון שמילים אלו מתפרשות בצורה שונה בכל צד. חשוב יותר לתת דגש על קונקרטיות התהליך שאתם נוקטים בעבודה.

שלב 3: פירוט התוצרים, לוחות הזמנים והמחיר בצורה מעשית ומשכנעת

לאחר פסקת החיבור האישי והבנת ערכו הייחודי של נותן השירות, מצפה קורא ההצעה להגיע לתכל'ס. לאחר שזיהה כי הוא מעוניין במוצר או בשירות, הוא מבקש להבין כעת מהם המחיר והתוצרים בפועל. גם כאן חשוב להיות מפורטים ומעמיקים.

תוצרים: כאשר מדובר במסירת תוצרים, חשוב לפרט את התוצרים שיתקבלו, את לוחות הזמנים המדויקים, ומה בדיוק כולל המחיר.
 במידה ומדובר ביועצים, כלכלנים ונותני שירות אחרים שאינם מציעים תוצר שאותו ניתן לכמת, מומלץ לתעד או לסכם כל מפגש בכתב, בין אם על ידי נותן השירות או על ידי הלקוח. תיעוד זה, הנעשה לאחר כל פגישה, מזכיר ללקוח את האינפורמציה אותה רכש ואת התפתחותו בכל שלב.

בהצעת המחיר, אגב, כדאי לכלול את סיכומי הפגישות עצמם; גם הם חלק מהתוצרים.
 במידה וניתן, מומלץ לגרום ללקוח לסכם בעצמו כל פגישת ייעוץ, ומכמה סיבות:

1. כך הוא יקדיש מזמנו לחשוב על התהליך.

2. אינספור מחקרים הראו כי פעולת הכתיבה והתיעוד מפעילה אצל אנשים חלקים במוח האחראים להפנמת המידע, וכתוצאה מכך מגיחים רעיונות חדשים.

3. מהסיכום בכתב יוכל נותן השירות להבין טוב יותר מיהו בדיוק הלקוח, ולהתאים את עצמו ביתר קלות להמשך העבודה מולו.



המחיר: 

בתהליך קריאת הצעת המחיר – שהוא למעשה עיקרו של תהליך קבלת ההחלטה של הלקוח – חשוב להשאיר את הלקוח ממוקד בעיקר: הערך המרכזי של נותן השירות.
 לכן מומלץ, לפני הכל, להדגיש מה המחיר כולל, ולא את מה שאינו כולל.
 ברגע שבו נפרט פריטים שהצעת המחיר לא כוללת, ינותבו מחשבותיו של מקבל ההחלטות לעלויות הנוספות. אי הוודאות תשמש תפנית מחשבתית בתהליך קבלת ההחלטה, ותהווה פתח לחשיבה על המחיר בכלל. ניתוב הלקוח לחשיבה על אי הוודאות שבהוצאות – גם אם קטנות – תעכב את תהליך קבלת ההחלטה.

המלצתי לפיכך היא לכתוב, בנימה אישית, כי במקרים שבהם יידרשו שליחויות, חומרים נוספים, העתקים וכדומה, נותן השירות יעשה כל אשר ניתן על מנת לצמצם עלויות – בין אם דרך שימוש בשירותים קיימים שברשות הלקוח, או דרך איתור הצעות זולות למתן שירותים אלו. במקרים מסוימים ניתן לקיים דיון על תהליכים או השלמות נוספות. 
מטרתה של פסקה כזו היא לגבות את הערך המרכזי של נותן השירות, כך שהמהות, השירות והתהליך יישארו במרכז, וכל השאר יהפוך נלווה בלבד.

startup PD

שלב 4: פסק זמן ובקרה

לאחר שסיימתם לכתוב את הצעת המחיר, מומלץ להניח אותה בצד לכמה שעות או ליום, ואז לחזור אליה ולדייק היכן שצריך – ובעיקר בערכים שאותם אתם מביאים לשולחן כנותני שירות. 
לגבי המחיר – חשוב שהמחיר שהצעתם יהיה הגיוני עבורכם, כך שאם וכאשר יבקש הלקוח הפונציאלי לדון במחיר, תוכלו להסביר בהיגיון ובפירוט את הסיבה למחיר, מבלי להיקלע למשא ומתן ממושך. 
ניתן גם להוסיף עמוד נפרד אודותיכם. הסיבה לעמוד הנפרד היא הפאוזה בקריאת הצעת המחיר. הוא מהווה מאין נספח מחזק אודותיכם, אבל במקביל לא גורע מאלמנט קריאת הצעת המחיר הממוקדת לקבלת החלטות מהירה.
בהצלחה.

Viewing all 5527 articles
Browse latest View live