הפוסט נכתב על ידי גילי צגלה, מייסד ומנכ״ל נובהווינד, מומחה לשיווק ופיתוח עסקי בגרמניה ואירופה.
לאחר למעלה מחודשיים של הכנות, נערך שבוע שעבר בתל אביב כנס Start in Germany, המהווה חלק מפלטפורמת Europe Days. מטרת הפלטפורמה הינה לחבר בין יזמים ישראלים לבין 'סצינת הטכנולוגיה' במדינות האירופאיות השונות. בכנס ניתן ל-130 היזמים/ות שהשתתפו בו, מידע מועיל אודות כניסה לשוק הגרמני, על 82 מיליוני המשתמשים/ות שלו. בנוסף, נעשה חיבור בינם לבין 18 דוברים מומחים, מרביתם מגרמניה, שחלקו מידע בתחומים שונים הנוגעים לכניסה לשוק הגרמני.
בין נציגי הזירה הטכנולוגית הגרמנית נכחו דוברים של hub:raum, האקסלרטור של דויטשה טלקום; ProSiebenSat.1 Media, מחברות הטלויזיה והמדיה הגדולות באירופה; Berlin Partner הרשות לקידום עסקים בברלין; הנספחת הכלכלית של ישראל בברלין; קרן ההשקעות של Robert Bosch; האקסלרטור European Pioneers ואחרים. בסיום האירוע נדונו לעומק (על בירה ונקניקיות, כמיטב המסורת הגרמנית) גם תחומים כגון IoT, eHealth, Mobile, Media ועוד.
עשר התובנות
1. גרמניה היא הרבה יותר מברלין
יש בה ערים אחרות (והרבה). לסטארטאפים כדאי לשקול על פי תחום העיסוק שלהם את עיר הבסיס שלהם. לחברות מדיה, לדוגמה, כדאי לחשוב על המבורג שהיא מרכז המדיה בגרמניה. כדאי גם לבחור עיר הנמצאת בסמיכות ללקוחות פוטנציאלים. לכל עיר חבילות סיוע שונות ליזמים אשר כוללות מגוון שירותים שנועדו לסייע לסטארטאפים להתבסס בעיר – שווה לבדוק.
אם אתם עדיין מתעקשים על ברלין, אז מדובר בעיר בינלאומית שאפשר להסתדר בה עם אנגלית בלבד. בנוסף, היא גם אחת הערים הזולות בגרמניה מבחינת עלות מחיה, שכר דירה וכו׳. עיר מדהימה בקיץ אבל קחו בחשבון שהחורף – מקפיא.
2. גרמניה כבסיס להמשך התרחבות באירופה
במינימום, מי שמכוון לגרמניה, כדאי שישקול פניה גם לשווקים באוסטריה ושווצריה הסמוכות – תוספת של עוד כ-10 מיליון דוברי גרמנית (עדיין יידרשו התאמות יעודיות לכל ארץ). ואם זה לא מספיק, אפשר להמשיך למדינות נוספות.
3. אל תסמוך על ה״סמוך״
חברות גרמניות הם גופים מסודרים, הפועלים על פי תהליכים מוסדרים. יש להגיע מוכנים לפגישות, להיענות לדרישות השונות של תהליכי המכירה/שת״פ/השקעה. חיפפתם = עפתם.
4. קמפיין שיווק אחד
להבדיל מארה״ב לדוגמה, את גרמניה אפשר לכסות עם קמפיין שיווקי אחד למוצר/שירות שלכם.
5. טלויזיה היא המדיה ל-b2c
בשיווק להמונים, הטלוויזיה היא המדיה החזקה ביותר בגרמניה.
6. עזרה ממשלתית ניתנת בחינם
בגרמניה, כמו גם בישראל, קיימים גופים רבים אשר תפקידם לסייע, ללא תשלום, לחברות המעוניינות לפעול בגרמניה. דוגמאות הם נספחיות משרד הכלכלה בברלין ובמינכן, לשכת הסחר ישראל גרמניה, Germany Trade & Invest וגופים סיוע של העיריות השונות כגון Berlin Partner.
7. שפה זה הכי
בשביל לעבוד ללא מגבלות כדאי שתלמדו לשוחח גרמנית, או לחלופין, שתוודאו שבצוות יש דוברי גרמנית.
8. בירה
לכל עיר ואיזור יש את הבירה שלה – והרבה.
9. גיוסי הון
זמין פחות מאשר בארץ, עם הערכות שווי נמוכות יותר. יש מספר כלים נוחים לגיוס סיד של בין 250,000 ל-500,000 יורו
10. אקזיטים
יש גם בגרמניה. בעיקר של חברות מקומיות אשר מרחיבות פעילות לתחום חדש ורוצות לקוחות או חברות בינלאומיות שמתרחבות לגרמניה/אירופה.
השארנו את הטופ של הטופ לסוף… בכנס הכריז האקסלרטור (תוכנית האצה) EuropeanPioneers מברלין, על מענק של 250 אלף אירו במזומן – כמענק ללא התחייבות – לכל סטארטאפ ישראלי שייבחר לקחת חלק בתוכנית; סך תקציב המענקים של הקרן עומד על 6 מיליון אירו. האקסלרטור, הממומן על ידי האיחוד האירופאי, מחפש חברות הזנק הפעילות בתחומי ערים חכמות, ConnectedTV, גיימינג וחינוך.
במסגרת אירוע הגמר של תחרות הערים החכמות שנערכה במקום על ידי Berlin Partner, הרשות לקידום עסקים בברלין, זכו 3 סטארטאפים: myurbanvehicle, Hopon ו parking-polly (מתוך כ- 50 סטארטאפים ישראלים שהגישו מועמדות). הזוכים הוזמנו להציג את פתרונותיהם בתחום ה"ערים החכמות", בפני אלפי המבקרים ומעצבי דעת הקהל בתעשייה העולמית, במסגרת תערוכת הערים החכמות הגדולה בעולם, Metropolitan Solutions 2015, שתיערך בברלין במאי 2015. חבילת הפרס בשווי 2,000 אירו, כוללת טיסות, שהייה, שטח תצוגה חינמי וארגון מפגשים עם גורמי תעשייה בכירים שיכולים לקדם אותם בחדירה עתידית לשוק האירופאי.
קרדיט תמונה: germany via shutterstock