הפוסט נכתב על ידי גבי וייסמן, רו"ח, מנכ"ל מיטב דש בנפיטס.
לא, זה לא שמס הכנסה יצא במבצע להפחתת מס לפי בקשתכם. מטרתנו לשפוך אור על הדילמה איתה אמורים להתמודד בכירים בחברות ההייטק, ובעיקר בחברות הסטארטאפ, בבואם להחליט האם להיות מועסקים בחברה כעובדים "רגילים" לכל דבר ועניין, כלומר – באמצעות תלוש שכר, או להיות מועסקים בה באמצעות חברה בבעלותם המלאה ("חברת ארנק").
הרעיון העומד מאחורי הקמת חברת ארנק הינו פשוט למדי. ניקח לדוגמא מועמד למשרת מנכ"ל בחברה כלשהיא. במקום שהוא יקבל משכורת מהחברה בה הוא מועסק ובגינה ישלם מס הכנסה בהתאם לשיעור המס השולי שלו (לבעלי משכורות גבוהות שיעור המס יכול להגיע עד ל-50% מהשכר) ובנוסף להתחייב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות (בשיעור של כ-12% מהשכר, בכפוף לתקרות שנקבעו בחוק), הוא יכול להקים חברה שתהיה בבעלותו המלאה, והיא זו שתתן, באמצעותו כמובן, שירותי ניהול לחברה אותה הוא ינהל. במצב כזה, החברה לא תשלם לו משכורת אלא תשלם "דמי ניהול" לחברת הארנק. ומה הרוויח בזה? חברת הארנק משלמת על דמי הניהול שקיבלה מס חברות בשיעור 26.5% בלבד, ללא דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, וכאשר המנכ"ל ימשוך את הכסף מחברת הארנק לבעלותו, הוא יכול לעשות זאת באמצעות משיכת דיבידנד או באמצעות משיכת משכורת מחברת הארנק.
חשוב להקדים ולציין כי במידה ואותו מנכ"ל מושך מחברת הארנק את כל ההכנסה, הרי שאין כמעט שום יתרון מס, אם בכלל, לפעילות באמצעות חברת הארנק. הסיבה לכך היא כי סך המס הכולל שהוא ישלם עד למפגש עם הכסף יהיה דומה מאוד למס שהיה משלם לו היה מקבל את כל שכרו ישירות מהחברה אותה הוא מנהל. היתרון המשמעותי בפעילות דרך חברת ארנק הינו כאשר לפחות חלק ממשכורתו יישאר בחברת הארנק, ואז תשלום המס נדחה לעתיד ("דחיית מס שקולה לחיסכון במס") ועד אז, הכספים יכולים לשמש בחברת הארנק לביצוע השקעות וכיו"ב.
אז מה הקשר לאופציות?
מרבית חברות ההייטק מקצות אופציות לעובדיהם, ובכללם כמובן לאותו מנכ"ל מלמעלה, בהתאם למסלול מס שנקבע בפקודת מס הכנסה הידוע כ"מסלול רווח הון". בהתאם להוראות מסלול זה, במועד מכירת האופציות/מניות, הכנסתו של העובד תתחייב במס בשיעור 25% בלבד, וללא חיוב בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. אולם, מסלול מס זה רלבנטי לאופציות המוקצות לעובדים בלבד ולא בגין אופציות המוקצות לנותני שירותים אחרים. לגבי נותני השירות ככלל, כאשר מגיעה להם הכנסה ממימוש אופציות, הם יחויבו בגינה במס בהתאם לשיעור המס השולי שלהם או בהתאם לשיעור מס חברות, לפי העניין.
כלומר, לו יועסק אותו מנכ"ל באמצעות חברת ארנק, הרי שהוא אינו עובד שכיר בחברה ולכן, לכאורה, לא יוכל ליהנות משעור המס המופחת בגין האופציות שיקבל. מדוע לכאורה? כיוון שכמו בסוגיות מס רבות אחרות, גם כאן לשון החוק סובלת פרשנויות שונות. כאמור, מסלול המס המופחת רלבנטי רק לגבי אופציות המוקצות לעובדים. עם זאת, הגדרת המונח "עובד" לעניין זה בפקודת מס הכנסה כוללת גם נושאי משרה. כיוון שאין מחלוקת על עובדת היותו של אותו מנכ"ל נושא משרה בחברה אותה הוא מנהל, הרי שהוא זכאי לקבל את האופציות באמצעות מסלול רווח הון וליהנות מהטבות המס הגם שאינו עובד שכיר בחברה.
בנקודה זו, רשויות המס מנסות להתערב ולדחות את הפרשנות הנ"ל. מי מכם שמעלעל במדורים הכלכליים בנושאים הקשורים לענייני מס, בוודאי נתקל מפעם לפעם בידיעות הקשורות למאבק שמנהלות רשויות המס בחברות הארנק. לשיטתם, העסקתם של אותם מנכ"לים באמצעות חברות ארנק הינה לצורך חיסכון מס בלבד, אין בה שום תכלית עסקית, ולכן יש לחייב את משכורתם במס שולי ובדמי ביטוח לאומי ומס בריאות כמו כל עובד אחר, למרות שהיא משולמת כדמי ניהול לחברת הארנק ולא אליהם ישירות. לא זה המקום להרחיב בעניין זה, רק אציין כי בעניין זה נשפכו כבר תילי תילים של כתבות, רשויות המס הקימו שוב ושוב וועדות לבחינת הנושא, ודיונים רבים נערכו בהקשר זה, לרבות בבתי המשפט, אשר קבעו כי כעקרון, זכותו של כל אדם להתאגד באמצעות חברה כרצונו ורשויות המס לא יכולות למנוע זאת. עם זאת, לפני מספר חודשים התפרסם פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (בעניין חברת קרן תל אביב) לגבי מקרה דומה בו חברה שילמה שירותי ניהול לחברת ארנק שבבעלותו של המנכ"ל.
המילה האחרונה עדיין לא נאמרה
באותו מקרה, קבע בית המשפט כי ההסכם בין החברה למנכ"ל לא היה הסכם אמיתי למתן שירותי ניהול אלא פיקציה בלבד, ולכן קבע כי על החברה היה לנכות מס מדמי הניהול בשיעור המס השולי של המנכ"ל ולא בשיעור מס החברות בלבד. במקביל, מצא לנכון בית המשפט לציין כי פסיקה זו רלבנטית רק לגבי המקרה הספציפי של קרן תל אביב משום שהוא היה קיצוני "לטובת" רשויות המס והיה ברור כי המנכ"ל הקים את חברת הארנק רק בכדי לחסוך מס, והוכח כי היחסים בין המנכ"ל לבין קרן תל אביב היו יחסי עובד־מעביד. אין ספק שבעניין זה טרם נאמרה המילה האחרונה.
בהקשר לאופציות, טוענות רשויות המס כי גם אם ניתן לקבל את העמדה לפיה זכותו של כל אדם להתאגד באמצעות חברת ארנק כרצונו, הרי שלשיטתם אם החליט המנכ"ל להתאגד באמצעות חברת ארנק ולקבל את התגמול באמצעותה, כל רכיבי התגמול בגין תפקידו כמנכ"ל החברה אמורים להיות משולמים אל אותה חברת ארנק, לרבות האופציות המוקצות לו. ואז, אמנם יתכן שהמנכ"ל יחסוך (או לפחות ידחה) מס בגין המשכורות השוטפת המשולמת לו כדמי ניהול במקום כשכר, אולם הוא עלול להפסיד מס רב לו יחייבו במס שולי את הכנסתו מהאופציות, במקום במס בשיעור 25% בלבד כפי שאמור להיות במסגרת מסלול רווח הון.
כאמור לעיל, על אף עמדתם של רשויות המס, נראה כי לשון החוק מאפשרת הקצאת אופציות במסלול רווח הון למנכ"לים ולבכירים אחרים, גם אם הם מאוגדים בחברות ארנק ואינם נחשבים לעובדים שכירים, וזאת משום שהמונח "עובד" לעניין זה כולל גם נושאי משרה, ואין ספק שהמנכ"ל מהווה נושא משרה בחברה, גם כאשר הוא מאוגד באמצעות חברת הארנק.
בשורה התחתונה, נראה כי אותו בכיר, השוקל האם להיות מועסק כשכיר או להיות מועסק באמצעות חברת ארנק, עליו להוסיף למערכת השיקולים לא רק את המס שעשוי להיחסך מידי חודש בגין המשכורת, אלא גם את המס אותו הוא מסכן במידה ותתקבל עמדת רשויות המס בעניין האופציות.
קרדיט תמונה: doing tax via shutterstock