הפוסט נכתב על-ידי אייל שקד, הבעלים של תאגיד הגיימינג הגלובאלי 888, ״סופר אנג׳ל״ ומייסד קרן ההשקעות המשפחתית Shaked Ventures המשקיעה בסטארטאפים בין שלב גיוס מוקדם לסבב הגיוס הראשון.
עד לא מזמן, אם היית יזם בסקטור ההיי-טק שמבקש לגייס כספים למיזם שהקמת, מסלול הגיוס שלך היה ידוע מראש, די ליניארי, וללא הפתעות מיוחדות מלבד החשש מסירובים. בשלב הראשון, היית מסתמך על מימון עצמי במידת האפשר, או גיוס קטן ממשפחה וחברים.
בשלב השני, גיוס SEED צנוע של כמה מאות אלפי דולרים שנועד להוכיח בעיקר רצינות, פוטנציאל והתכנות. אם העסק התקדם והוכיח את עצמו, היית מנסה את מזלך אצל קרנות הון סיכון אשר מתמחות בתחום אליו אתה פונה, ומקווה לטוב.
בתקופה האחרונה חל שינוי מסוים במנגנון המניע את תעשיית הסטארטאפים בארץ. חלק גדול מהקרנות הישראליות שהיו פעילות בעשור הקודם סיימו את פעילותן, כמו ג׳מיני שהודיעה למשקיעים שלא תגייס קרן נוספת אחרי 21 שנות פעילות. רבות מהן לא הצליחו לגייס קרן המשך. אלו שכן גייסו כספים לקרן נוספת, לא הגיעו לסכומים אשר איתם היו רגילים לפעול בעבר. מכאן הגענו למצב הקרנות בישראל כפי שהוא היום.
קרנות רבות התחילו ״לפזול״ לכיוון השקעות קטנות יותר בשלבים מוקדמים יותר ( Early Stage Investment) מעיין תעודת ביטוח שתאפשר להן להשקיע סכומים גדולים יותר בעתיד אם וכאשר החברה תתקדם.
מצב אחר שנוצר הוא שקרנות הון סיכון למעשה מחקו את המילה "סיכון" מהשלט על הדלת ומממקדות את ההשקעות שלהן בחברות מבוססות מאוד בשלבים מתקדמים בהם הסיכון כבר כמעט ונעלם.
כתוצאה, סטארטאפים אשר מצויין בשלב הרגיש שבין מימון ראשוני להשקעה משמעותית, עכשיו פגיעים אפילו יותר. הוואקום שנוצר בין ההשקעה הראשונית שבמקרים רבים כבר התקבלה, להשקעה הגדולה שעוד נמצאת במורד הדרך, מעלה סימן שאלה משמעותי לגבי המשך קיומם של רבים מהמיזמים בארץ.
המירוץ ל״חברת מילארד הדולר הבאה"
לאחר ההצלחה הפנומנאלית של WAZE שנמכרה לגוגל, מחפשים מנהלי הקרנות רק חברות אשר לדעתם, יש להן פוטנציאל להגיע לאקזיט בסכום של מיליארד דולר ומעלה. בדרך הם פוסלים יזמים וחברות רבות אשר לדעתם לא מסוגלים לממש פוטנציאל זה.
אני דוגל בעמדה של אין כלל דרך לשפוט ולקבל החלטה בשלבים כה מוקדמים של סטארטאפ. הנימוק שעדיין אין מספיק Traction כדי לחזות האם החברה עלתה על דרך המלך או לא יכולה להביא לפספוס משמעותי מצד הקרנות שאולי לא עומדת מולם חברה בשווי מיליארד דולר, אבל גם חצי מיליארד זו לא תוצאה רעה בכלל.
יוצאים מהלימבו
לוואקום הזה שנוצר, נכנסים גופים שונים: אנג'לים ש"עולים כיתה" ומוכנים להשקיע סכומים גדולים יותר, כאשר הם מתמקדים ומתמחים בנישות מסויימות שבהם הם מרגישים שיש להם ידע, יכולות ובכלל ערך מוסף למיזם. למעשה ייתכן שהבעיה יצרה פתרון אפילו טוב יותר מזה שהיה קיים לפני מספר שנים, שכן ההתמקצעות וההתמחות הזו מטיבה עם האנג׳לים והסטארטאפים כאחד כשהתקשורת והעשייה הנן ממוקדות ומותאמות אישית. בנוסף, קרנות מסוג Micro VC הפציעו לאחרונה ומספקות גם הן פיתרון לא רע. הן מתנהלות באופן מהיר וחד יותר מהקרנות המסורתיות וגופי השקעות פרטיים מחו"ל.
לסיכום, בסטארטאפ ניישן כמו בסטארטאפ ניישן בעיה היא לא בעיה, אלא אתגר. האנג׳לים וקרנות המיקרו מאפשרים ליזם אשר כבר הקים חברה, פיתח מוצר ולמעשה יצא לשוק, לגייס סכום ביניים, לפני ה- A round ולאפשר לו להגיע לסיבוב הגיוס הגדול מקרנות ההון סיכון בעמדה טובה הרבה יותר.
קרדיט תמונה: Tel-Aviv Skyline / Shutterstock