מה חושבות המתכנתות הישראליות על המקצוע בישראל?

תיקחו נשים, תשלבו אותן במקצוע שנחשב לגברי ותושיבו את כולן לשיחה על תקרת זכוכית, יתרונות וחסרונות ואיך מצליחים גם להיות אימהות. אם אתן שוקלות להיות מתכנתות, אתן תצאו מעודדות.

הגיל שאפשר להתחיל

ברי ונטורה לב, Senior Android Developer בחברת Rounds הוקסמה מהמחשב מהרגע שבו נכנס לביתה. "נרשמתי לחוג מחשבים בבית הספר וכשהגיע הזמן לבחור מה ללמוד באוניברסיטה בחרתי במחשבים ופיזיקה" היא מספרת. לאה פולצ'ק, מפתחת אלגוריתמים ומומחית בעיבוד תמונה, למדה לתכנת בשפת בייסיק בגיל 8 מאימה ורות ספרר, Tech Lead and Scrum Master Android Team ב-AT&T Israel נפלה בשבי בגיל 11. לעומתן, דינה גולדשטיין, מובילת צוות תשתיות תוכנה ב-BrightSource Energy  ולודה פוקס, מפתחת iOS בחברת Autodesk הגיעו לתחום בשלב האוניברסיטה.

דברו אליי בקודים

כל החבורה הסכימה פה אחד שהן נהנות מהמקצוע. "זה מקצוע יצירתי, משתמשים בלוגיקה כדי ליצור תוכנה חדשה בה אנשים משתמשים" מספרת ברי, "זה עיסוק מכובד, מפרנס טוב ועם תנאים טובים, יש מלא הזדמנויות פורצות דרך ומעניינות ואפשר להתקדם מתכנות לכל תפקיד בהיי-טק", היא מצביעה באופן משכנע על היתרונות הבולטים. לודה ורות משתמשות במטאפורות כדי להסביר את ההנאה שבמקצוע, "לתכנת זה כמו להרכיב פאזל, סיפוק גדול כשמשלימים מסגרת או מוצאים את החלק המתאים ומיד עוברים לאתגר הבא", משתפת רות ולודה משלימה "אני מרגישה כמו יוצר ובלש, כשצריך לפתור באגים שמתחבאים איפשהו בקוד ויוצא כשאתה יוצר פיצ׳רים וקונספטים ואפליקציות שלמות". כדי להראות שלא הכל ורוד, מצביעה דינה גם על החסרונות, "תחום התכנות לא שונה מהרבה תחומים אחרים במובן שלפעמים יש לחץ בעבודה ולפעמים צריך לעבוד שעות ארוכות או לעבוד עם הרבה אנשים שלכל אחד יש את הרצונות שלו וצריך לתמרן ביניהם".

בדד אלך?

עם כל הטוב שהמקצוע מציע (ע"ע פסקה קודמת) מפתיע שנשים רבות לא רצות ללמוד את רזי התוכנה. מאידך, אי אפשר להתעלם כי ישנו גידול (גם אם קטן) במספר המתכנתות בארץ זבת חלב ודבש. "במקומות שאני עובדת בהם יש בדרך כלל מתכנתת אחת נוספת חוץ ממני, שזה כמובן עדיף על אפס מתכנתות", מדגישה לאה את חצי הכוס המלאה, "יש שינוי חיובי בתחום, אך המספרים עדיין רחוקים ממצב של שיוויון. כשעברתי מסטארטאפים לחברות גדולות אחוז הנשים בפיתוח זינק וכבר לא הייתי היחידה בצוות, אבל כשיוצא לי היום לראיין, מספר המתכנתות עדיין קטן בהרבה ממספר המתכנתים", משתפת רות ומוסיפה "בחו"ל המצב לא בהכרח יותר טוב. בזמנו עבדתי כחלק מחברה בינלאומית ובסניף האירופאי לא היתה אפילו מפתחת אחת לרפואה".

"לצערי במקומות העבודה בהם עבדתי תמיד היו נשים במיעוט ושום דבר לא השתנה. כרגע אני המתכנתת היחידה ב-Rounds מתוך קבוצה של 15 ומקווה מאוד שיצטרפו בנות נוספות במסגרת סבב גיוסים שאנחנו עושים עכשיו (רמז, רמז- ר.ש)" מספרת ברי. "יחד עם זאת, יש בהחלט פוטנציאל לשינוי. אני מתנדבת בארגון She.codes שמטרתו לקדם נשים בעולם הפיתוח ואני פוגשת כל שבוע נשים שרוצות להיכנס לתחום ו/או להתקדם בו", היא מוסיפה. לודה מחזקת את דבריה, "בתור מנהלת סניף תל אביב של She.Codes אני רואה בנות שמצטרפות על בסיס שבועי ומקבוצה של כמה בנות שנפגשות ביחד לתכנת לפני שנה, כיום הארגון תפח ל-8 סניפים בכל הארץ וכולל למעלה מאלף משתתפות".

תמיד אישה

עד שעולם התכנות יתמלא במתכנתות, רצינו לדעת איך נראים החיים המקצועיים והחברתיים של המתכנתת הישראלית. "הנשים שאני נתקלת בהן יודעות לעמוד על דעתן כשחשוב להן משהו או לוותר כשלא" מספרת דינה וברי מעודדת "תמיד הרגשתי שמעריכים אותי ומדברים איתי לעניין בהקשר ליכולות שלי, הידע שלי ומה שיש לי להציע למקום העבודה. לא זכור לי רגע בו חשבתי שמתייחסים אלי אחרת בפן המקצועי כי אני אישה". לאה מסכימה שגם היא לא מרגישה בשוני ביחס כלפיה על רקע מגדרי. לעומתה, רות דווקא חוותה את הצד הלא נעים, "את היחס השונה הרגשתי רק אחרי שהפכתי לאם. פעם אחת שאלו אותי בראיון 'מה את עושה כשהילדים חולים'. מרוב הפתעה גמגמתי שיש לי עזרה מהסבתות. בפעם הבאה, אם תקרה, אני מתכוונת לענות – 'אני לוקחת אותם לרופא'. קרה גם לא מעט פעמים כשראו אותי יוצאת הביתה ב-15:30 אחרי יום עבודה שהתחיל ב-06:30, הייתי שומעת את המשפט 'מה, חצי יום היום?". לשמחתי במקום העבודה הנוכחי שלי זה לא קורה". לדעת לודה, הכל מתחיל ונגמר בבן-אדם, "זה תלוי באישה עצמה. מה שהיא תקרין, כך היא גם תתקבל. אישה שתקרין בטחון עצמי ותהיה חברתית, תתקבל בחבר׳ה ודעתה תוערך. הרבה נשים מתביישות, נרתעות להביע דעה ליד גברים דומיננטיים והיחס יהיה בהתאם. זה נכון מראיון עבודה עד לעבודה עצמה".

"לפעמים יש קשיים חברתים כאשר קבוצה של בנים רוצים 'לעשות\לדבר על' משהו שנחשב של בנים. לכן גם נשים בהיי-טק תמיד מחפשות להתחבר למעט הנשים שעובדות איתן", מסבירה ברי. ומה עם קולגות? "לרוב יש אחווה נשית וזה כיף. חוץ מזה לא מאוד שונה מלעבוד עם גברים. יש אנשים שנהנים לעבוד איתם יותר ואנשים שמסתדרים איתם פחות ללא קשר אם הם נשים או גברים". מוסיפה ברי ודינה מסכימה. "גם במהלך הלימודים וגם בעבודה התרגלתי להיות בסביבה שהיא ברובה גברית ותמיד הרגשתי כ-one of the guys וזה לא הפריע לי. אני מקווה שאני לא מדמיינת את זה ובאמת מתייחסים אליי באופן שווה", היא צוחקת.

בשבילך, התקרה היא הגבול

לא יכולנו שלא לעלות את השאלה המתבקשת: תקרת זכוכית בעולם ההיי-טק בכלל והתכנות בפרט – יש או אין? אם ברוב השאלות היתה תמימות דעים, כאן התשובות חלוקות. "זאת עובדה שיש הרבה פחות נשים בעמדות ניהוליות מגברים. הסיבות לדעתי מורכבות. אישית אני לא מרגישה שמישהו עוצר אותי. אני נמצאת איפה שאני נמצאת מתוך בחירה ואין סיבה למה שלא אוכל להשיג משהו אחר אם ארצה זאת", אומרת ברי. דינה מסכימה, "העובדות מדברות בעד עצמן. באוניברסיטה יש פחות נשים מגברים (אמנם ההבדל לא קיצוני, אך קיים). לאחר מכן בעבודה בתחום הפיתוח היחס בין נשים לגברים קטן (אגב, מאוד מעניין אותי לדעת לאן כל הנשים האלה מהאוניברסיטה נעלמות) וזה רק הולך ומחמיר בתפקידי הניהול והניהול הבכיר. כמו שאמרתי קודם, באופן אישי לא נתקלתי ביחס שונה או מפלה אבל כנראה שאני בת מזל ואני מקווה שגם לא איאלץ להתמודד עם קשיים כאלה בעתיד".

"אני לא חושבת שיש תקרת זכוכית עבה יותר בהיי-טק יחסית למקצועות חופשיים אחרים. התקרה היא חיצונית-חברתית כמו גם פנימית, ומתחילה לפעול את פעולתה בעיקר עם הפיכתנו להורים. אז המשמעות של מספר מוגבל של שעות ביום מתחילה להיות כואבת. יש בארץ חוסר איזון משמעותי בין שעות העבודה והמשפחה שמקשה על כולם – אבות, אמהות וגם צעירים או מי שבחרו לא להיות הורים אבל עדיין זכאים לשעות פנאי", חושבת רות. לודה מדגישה כי בעולם ההיי-טק נקודת הפתיחה גבוהה מלכתחילה, "מיד עם סיום התואר אנו מתחילים לקבל משכורות גבוהות. זה רק עולה ואין באמת תקרת זכוכית, כי אתה יכול בשבוע לפתח מוצר, לעשות אקזיט ולקבל מיליונים".

 עצות זהב למתכנתת המתחילה

אם כל מה ששמעתן כאן קוסם לכן ותכנות זה לא סינית עבורכן או שאתן בתחילת הדרך, קבלו כמה טיפים מכאלה שיודעות.

• לכל שאלת פיתוח אפשר למצוא תשובה על ידי חיפוש באינטרנט. ואם לא – אז תמיד אפשר לפרסם שאלה. מפתחים מנוסים אוהבים להפגין את הידע שלהם ולעזור ותמיד יש מי שעונה.
• לא לפחד לשאול שאלות ולהשקיע בלהבין דברים לעומק.
• להשתדל להפריד בין העיקר לטפל.
• לתוכנה יש תמיד באגים ותמיד ניתן לשפר אותה. אפשר בקלות להרגיש מתוסכלים אם כל הזמן מסתכלים רק על מה שלא עובד ומה צריך לתקן. חשוב גם לזכור ולהסתכל על מה שכן הצלחת, מה כן עובד, איזה דרך עברת וכמה לומדים מיום ליום.
• מומלץ לבחור טכנולוגיה או תחום ולהתמחות בו ברמה גבוהה. להשקיע המון זמן ואנרגיה כדי לפתח מומחיות בתחום, זה משתלם אחר כך.
• לא לוותר על תואר ראשון בתחום (אלא אם אתם גאוני מחשבים). נכון שאפשר להתקבל לעבודה ראשונה גם בלי, בייחוד אם הייתם בממר"ם, אבל אתם מייצרים לעצמכם תיקרת זכוכית אישית. ועדיף "לגמור עם זה" בשנות העשרים.
• להתחיל לעבוד בתחום מוקדם ככל האפשר, גם בזמן הלימודים. זה קשה אבל משתלם.
• לא לקפוא על השמרים, להיות ערים לצורכי השוק ולחידושים של הטכנולוגיה בה אתם עוסקים. לבנות שגרה של למידה מתמדת של טכנולוגיות וכישורים חדשים. ברוב העבודות אנחנו נוטים להתמקצע בתחום יחסית צר אבל העולם מסביב ממשיך לצמוח והלתפתח ולא מחכה לאף אחד. אנחנו חייבים לדאוג לעתיד המקצועי שלנו ולקדם את עצמינו. אם זה אפשרי במסגרת העבודה, מה טוב. אחרת, חשוב בעיניי גם להשקיע מהזמן הפרטי כדי להתקדם ולא להישאר מאחור.
• לעבוד על פרוייקט צד קטן ועצמאי, שבו אפשר להתנסות בדברים חדשים ומעניינים שאליהם אתם נחשפים ולא יוצא ליישם בעבודה. זה יאפשר לכן לחוות את כל מחזור החיים של סטארטאפ, לראות את התמונה הגדולה, להבין במה אתן הכי אוהבות להתעסק ובמה פחות ואולי לעשות אקזיט, מי יודע?
• למי שמתכננת להביא ילדים או כבר שם – אין תזמון מושלם להבאת ילד או מעבר תפקיד, ועדיף בדרך כלל לקפוץ למים ולהתמודד.
• מומלץ להפריד בין העבודה וחיים הפרטיים ולהשקיע בשניהם.