הפוסט נכתב על ידי עורך דין אילת טורם ועומר בקרמן ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות'.
בפוסט הקודם, סקרנו את ההתפתחויות האחרונות בדיני ניירות הערך האמריקאים ואת ההיתר החדש לפניה לציבור בהצעת ניירות ערך, על נפתוליו ומגבלותיו ובכפוף לכך שהמכירה תהיה רק למי שהמוכר נקט בצעדים סבירים להבטיח שהם Accredited Investors. בפוסט זה ננסה לעשות מעט סדר בנושא גיוס ההמונים (Crowdfunding) באופן כללי, ובאשר לאפשרויות העומדות בפני מיזם המעוניין לגייס כספים מהציבור הרחב על פי הדין הישראלי.
ואכן, במקום לנסות ולמצוא קרן הון סיכון שתדע להעריך כראוי את הפוטנציאל הגלום ברעיון שלכם, או "לגרד" קשרים מדרגה שלישית ב-LinkedIn כדי להגיע לאנג'ל, למה לא לפנות לחכמת ההמון ולגייס את סכום הכסף שאתם רוצים באמצעות מימון המונים (Crowdfunding)? ובכן, כל מי שניסה לעבור במבוך סבוך זה יודע שהדרך אינה פשוטה כלל, הן מבחינה משפטית והן מבחינה עסקית.
תשורה בתמורה
המודל הנפוץ הוא השקעה שכנגדה ישנה תמורה שאינה כספית (לדוגמה, תמורה בעין או קבלת שירות מסוים) ושאינה מקנה זכות בעלות במיזם או השתתפות ברווחיו. גיוסים במודל זה משמשים בהצלחה ניכרת ככלי לגיוס כספים עבור מיזמי אמנות, פוליטיקה, הגנת הסביבה ותחומים נוספים בהם המשקיעים אינם מצפים לתמורה ישירה. גם בפיתוח מוצרים חדשניים מעורר המודל עניין רב (כך לדוגמה, מפתחי שעון היד, ה-Pebble, שהציבו לעצמם יעד של מאה אלף דולר וגייסו מעל עשרה מליון דולר) ובמרבית המקרים, התמורה תהיה המוצר שההשקעה שימשה למימון פיתוחו וייצורו. בתחומי התכנה, השירותים (ובמיוחד B2B), נדרשת יצירתיות גדולה יותר מצד היזמים על מנת לעניין את הציבור ולגרום לו לקחת חלק במימון המיזם (לדוגמה, מגייסי חורים ברשת אשר השכילו להציע שירותים משלימים לגיוס שערכו).
מבחינתכם, המגייסים, מדובר בכסף שאינו מדלל את הבעלות בחברה, אינו כפוף לדיני ניירות הערך, ואף טומן בחובו אלמנטים שיווקיים ויצירת בסיס לקוחות ראשוני. כמובן שכמו בכל פעילות עסקית, חשוב להשקיע זמן ומחשבה בתכנון ההצעה על מנת לוודא שגיוס מוצלח (שעשוי להיות גבוה מהיעד שהצבתם), יאפשר לכם להשיג את היעדים שהצבתם וכמובן, כדי להימנע חלילה ממצב בו תצאו מופסדים. חשוב גם לקחת בחשבון ששיווק הגיוס והמיזם, כתהליך מתמשך של קשר וניהול דיאלוג עם הקהל, מהווה חלק קריטי בהצלחה ודורש בפני עצמו השקעת משאבים לא מבוטלת. במסגרת דיאלוג זה קשה להמעיט בחשיבות גילוי נכון של פרטי ההצעה והתקדמותה; אמנם, רוב הפלטפורמות מאפשרות לגוף המגייס חופש פעולה ואינן נוטלות אחריות כלשהי על תוכן ההצעות, על מציאותיות בהשגת היעדים או על התאמת היקף ותוכן הגילוי למידת הסיכון (וכפי שניתן לדמיין, כבר התגלו תרמיות רחבות היקף בתחום זה). אך עם זאת, ועל אף היעדר נורמות משפטיות מחייבות, די בתיאום ציפיות לקוי עם הציבור בכדי ליצור גל פרסום שלילי והכתמת המוניטין שלכם עוד לפני שהתחלתם.
מימון המונים ככלי לגיוס הון
ברחבי אירופה ישנן פלטפורמות הפועלות באופן חוקי מזה מספר שנים, ובהן חברות מגייסות הון מהציבור הרחב בתמורה למניות. בארה"ב אומץ בשנת 2012 חוק ה-JOBS Act, המתיר מימון המונים (בשונה מ-Rule 506(c) החדש בו כבר עסקנו), במגבלות מסוימות ובכפוף לתקנות שיאומצו על ידי רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC), אך תקנות אלה טרם הותקנו. נציין שגם ברוב רובה של החקיקה האירופאית וגם בארה"ב אפיק מימון ההמונים פתוח רק לחברות מקומיות באותו תחום שיפוט. בישראל הוגשה הצעת חוק פרטית לפני כשנה להסדרת גיוס הון מהציבור ובנוסף, פרסמה הרשות לניירות ערך לפני מספר שבועות את עמדתה במסגרת דו"ח המתייחס גם למימון המונים באופן מפורט וכולל מספר רעיונות מעניינים לאופן התרת והסדרת הנושא. בכל מקרה, נבהיר כי נכון למועד פרסום זה, מימון המונים טרם הותר בחוק, והצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור שלא באמצעות תשקיף או באופן הנופל בגדר אחד החריגים לחובה זו מהווה עבירה על החוק אשר אחריות אישית בצידה.
מה מותר היום על פי החוק הישראלי?
חוק ניירות ערך הישראלי קובע בפשטות כי לא יעשה אדם הצעה לציבור או מכירה לציבור של ניירות ערך אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו. הדיון המשפטי בשאלה מהו נייר ערך אינו פשוט כלל, אך לעניינינו ברור שמניה נכללת בהגדרה זו. מהי הצעה לציבור? למטרתנו כאן, ניתן להניח במידה רבה של וודאות כי פרסום באינטרנט על הזדמנות ההשקעה בחברה שלכם תעלה כדי הצעה לציבור. עם זאת, החוק במתכונתו הנוכחית מציע מספר חריגים לחובת פרסום התשקיף שכדאי לשקול כחלופות ראויות, ולהלן סקירה (בהחלט לא ממצה) של כמה מהבולטים שבהם:
- לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור הצעה או מכירה לעד 35 משקיעים, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם מכר המציע ניירות ערך במהלך 12 החודשים שקדמו למכירה לא יעלה על 35. אמנם, כאן נמצא הפתרון הברור לפניה למעגל ה- ,Friends and Family, אבל ברור שלא ניתן לפרסם באינטרנט על הכוונה להנפיק מניות של החברה. די בכך שההצעה תהיה זמינה ליותר מ-35 אנשים בכדי שזו תיחשב כהצעה לציבור ויחולו עליה הוראות חוק ניירות ערך.
- מכירה של ניירות ערך ללא תשקיף כשהתמורה שנתקבלה בהצעה אינה עולה על כ-2.5 מליון ₪ ושיעור ההון שהונפק בה אינו עולה על 5% מההון המונפק והנפרע של החברה בכל הצעה ועד 10% במצטבר לסך כל ההצעות הקודמות ללא תשקיף, וזאת ללא יותר מ-75 משקיעים במצטבר שהשקיעו שלא על פי תשקיף. מסיבות ברורות, רוב רובם של המיזמים בתחילת דרכם לא יוכלו להסתמך על חריג זה.
- פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך ללא יותר מ-35 מציעים שייבחרו בהליך שיקבע המפרסם לא יחשב כהצעה לציבור. לכאורה, כאן עשוי להימצא הפתרון לפרסום ההצעה באינטרנט. אך, מחוות דעת מקדמיות שפרסמה רשות ניירות ערך באשר לפרשנות ויישום חריג זה, אנו למדים כי העמידה בדרישות הסעיף מורכבת הרבה יותר. מומלץ ביותר שלא לפעול בהסתמך על סעיף זה בלא ליווי משפטי מתאים, ועדיף על בסיס חוות דעת משפטית כתובה.
- הצעה או מכירה ללא תשקיף וללא הגבלה על מספר הניצעים או הרוכשים למשקיעים אשר ההנחה היא שהם מתוחכמים דים ובעלי אמצעים מספיקים כך שאינם נזקקים להגנת החוק. בגדרי חריג זה בחקיקה הישראלית יימצאו, בין השאר, משקיעים מוסדיים, קרנות הון סיכון ואנג'לים (תחת הגדרת "לקוח כשיר"). אם כך השאלה היא רק כיצד אפשר להגיע לאותם לקוחות כשירים. כאן קמו מספר פלטפורמות המגשרות בין חברות המחפשות השקעות לבין לקוחות כשירים, כאשר בולטת במיוחד בנוף הישראלי היא- OurCrowd. פלטפורמות אלה, מעבירות במסננת דקה את המיזמים המורשים להשתתף ולנסות לגייס, ומאפשרות גישה למידע משמעותי כלשהו בנוגע לאפשרויות ההשקעה בחלק של האתר אשר פתוח רק לאלה שהוכיחו כי הם עומדים בהגדרת החוק כלקוחות כשירים. כפי שניתן להבין, גם מסלול זה אינו פתוח לכל מיזם המעוניין לגייס, ואינו פתוח לכל אדם המעוניין להשקיע.
לסיכום
מה שניתן לומר כבר בשלב זה במידה רבה של וודאות – ראשית, הנושא עוד בחיתוליו בישראל ואין טעם לעכב את הגיוס הבא שלכם עד להשלמת החקיקה בישראל; שנית, גם כשמימון המונים יתאפשר, ההליך ותפעולו עלולים להתגלות כתובעניים לא פחות מגיוס הון מהמקורות ה'קלאסיים'; ושלישית, עדיין לא נצבר ניסיון מספיק ברחבי העולם באשר להשלכות ארוכות טווח של מימון המונים על החברה המגייסת ולכן מוקדם לחוות דעה האם מדובר במקור מימון בלתי נדלה או כאב ראש אינסופי.
* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
קרדיט תמונה: Shutterstock.