הפוסט נכתב על ידי נדב יור, מנהל היחידה לניהול פורטפוליו הפרויקטים של בנק הפועלים, ומוביל יוזמות חדשניות בעולם הדיגיטלי.
השימוש ב-Open API (בתרגום חופשי – ממשק פתוח לתכנות אפליקציות) הוא נוהג מוכר ושכיח בעולם הטכנולוגי. חברת המחקר גרטנר חוזה כי עד סוף שנת 2014, כ-75% מחברות Fortune 1000 יציעו Public Web API (ממשק שפתוח לציבור דרך האינטרנט), וכי עד סוף 2016, 50% מעסקי ה–B2B יעשו באמצעות API. ולמה לא בעצם? מדובר בפעולה סימביוטית למדי – מצד אחד החברה שחושפת את ה-API מאפשרת לקהל המפתחים להעשיר את הכלים שלרשותו, על ידי שימוש בשירותים ויכולות שהחברה פיתחה ושימוש במידע הרב שלה. מצד שני המפתחים מייצרים מוצרים ושירותים שמחוברים לפלטפורמה של החברה, ובכך מרחיבים את קהל השימושים והמשתמשים הפוטנציאלים עבורה.
פייסבוק היא דוגמא מוכרת לכך. אחת הסיבות להתרחבות המהירה של פייסבוק היא ה-API שהחברה חשפה לפיתוח אפליקציות, בעזרתו פותחו אפליקציות רבות שהיוו כוח משיכה למשתמשים חדשים. דוגמה נוספת, בסיסית עוד יותר, היא הטלפון הנייד. גם אפל וגם גוגל פיתחו מערכות הפעלה עם סביבות פיתוח שמאפשרות לכל מפתח שמעוניין לתכנת אפליקציות, שירוצו על הטלפון הנייד באמצעות שימוש בסט פקודות API שהועמדו לשימושם.
חופש לפתח מה שתרצו
אז מה כל זה קשור לבנקאות? הרי מדובר בחברות טכנולוגיה. אז זהו, שלא. ראשית, כיום רבים מהבנקים הם גם חברות טכנולוגיות לא קטנות בכלל עם מורכבות עצומה של מערכות מידע, ותלות גבוהה בהן לתפעול שוטף. שנית, הבנקים מבינים שמלבד החלטת הריבית הבאה של הנגיד או שינויי הרגולציה של המפקח על הבנקים, גם לטכנולוגיה השפעה רבה על ההצלחה שלהם, ובעיקר על היכולת שלהם לחדש, להוביל, ולספק ערך ללקוחותיהם. עובדה זו מושכת יזמים רבים לאחרונה לתחומי ה- Fintech.
בעידן שבו גם הפקדת צ'ק ניתנת לביצוע ישר מהמובייל, לקוחות רבים התרגלו לצרוך רבים משירותי הבנקאות שלהם באמצעות ערוצים דיגיטליים, ללא צורך להגיע לסניף. האתגר הוא בכך שבעוד הבנקים רגילים לספק מספר מצומצם מאד של אתרי אינטרנט, או אפליקציות מובייל, הרי הלקוחות רגילים לשפע של אפליקציות העונות לכל צורך ספציפי. וכאן בדיוק מתחברת אסטרטגיה של Open API גם לעולם הבנקאות. מדוע לא לתת למפתחים חיצוניים, שהם הרי הלקוחות עצמם, לפתח את מה שהכי מתאים להם? אמנם מתן גישה לפלטפורמת הבנק ולמידע על לקוחות הוא רעיון שגורם לאנשים מסוימים לפיק ברכיים, אבל בל נשכח שהבנקים הם ארגונים עם יכולות אבטחת מידע ולוחמת סייבר מפותחות ביותר. והיכן שיש רצון, יש יכולת למצוא פיתרון.
כפי שניתן לראות בתרשים ממאמר של גרטנר, כמות ה-API הציבוריים של מוסדות פיננסים עולה בקצב מתגבר. ואכן בשנים האחרונות בנקים החלו להתנסות בתחום. הבנק הספרדי BBVA הריץ מספר תחרויות פיתוח ארוכות הנקראות Innova Challenge ומבוססות על API עם מידע אגרגטיבי ייחודי שפיתח. המטרה היא לא בהכרח פניה ללקוחות הבנק, אלא יצירת ערך למשתמשים באשר הם, על ידי שימוש במידע פיננסי. למשל, אחת האפליקציות שהגיעה למקומות הראשונים בתחרות אפשרה לתיירים בברצלונה לתכנן את יום הטיול שלהם כך שלא יהיה עמוס, על ידי בחינת כמות העסקאות בכרטיסי אשראי בבתי עסק, וכך לדעת באילו שעות הסיור במוזיאון פיקאסו יהיה הכי נינוח.
דוגמה נוספת היא בנק Banco Sabadell שפיתח פלטפורמה המאפשרת למפתחים לפתח אפליקציות בנקאיות לגוגל גלאס. Crédit Agricole, קבוצת הבנקאות הגדולה בצרפת והשנייה בגודלה באירופה, הגדילה ועשתה – הם הקימו חנות אפליקציות, הנקראת CA Store אליה יכולים מפתחים להעלות את האפליקציות הפיננסיות שפיתחו תוך שימוש ב-API שלהם, ולקוחות יכולים להוריד לשימושם. יוזמה זו הניבה תוך פחות משנה כ-40 אפליקציות, והעניקה ללקוחות מגוון אפשרויות לצפות במידע ולנהל את החשבון שלהם, שלא רק דרך האפליקציה העיקרית של הבנק. גם בארץ הבנקים לא מאחרים להרים את הכפפה, כפי שניתן לראות בתקופה האחרונה. וזאת רק ההתחלה.
פתיחת API על ידי מוסדות פיננסים בכלל, ובנקים בפרט, היא רק בראשית דרכה, וככל שתלך ותתפתח ההתנהלות הפיננסית היומיומית של כל אחד מאיתנו, תלך ותעשה קלה, זמינה ופשוטה יותר. השילוב עם עולם הסמארטפון יעצים את האפקט, ואפשר אף לדמיין איך בעולם של Internet of Things, כשתסתובב בחנות, המוצרים יודיעו לך אם אתה יכול לקנות אותם או לא, דרך התממשקות מהירה ומאובטחת ליתרת החשבון שלך. ליזמים בעלי החזון שמחוץ לבנק כנראה יש כלים ויכולת טובה יותר לממש חלומות, וכך למעשה נוצרה הסימביוזה המתוארת בפתיחה. הבנק מקבל את ההזדמנות להזריק לארגון חדשנות מבחוץ, ואילו קהילת היזמים מקבלת אפשרות להשתמש במשאבים של ארגון גדול, שיאפשרו לה לממש רעיונות, ומאוחר יותר למנף הצלחות ולפתוח דלתות בזירה הבינלאומית.