מקור: cc-by-Francesco, flickr
Takwin Labs היא חממה טכנולוגית ייחודית שהוקמה על ידי חמי פרס, מייסד ושותף-מנהל בקרן הון הסיכון פיטנגו ויו"ר קרן הון הסיכון "אל באוודר"; עמאד תלחמי, איש עסקים והמייסד של Babcom Centers, וח"כ אראל מרגלית ממפלגת העבודה, מייסד קרן הון הסיכון JVP (עוד בטרם נכנס לחיים הפוליטיים). הייחוד בחממה הוא לאו דווקא המיקוד הטכנולוגי או המודל העסקי, אלא קהל היעד שלה: חברות סטרטאפ מהמגזר הערבי. היום (א') הודיעה החממה על השלמת גיוס ראשון של 4.5 מיליון דולר, מתוך 20 מיליון דולר מתוכננים.
תוכניות לגייס 20 מיליון דולר
למרות התאור של ישראל כאומת הסטארטאפ, נדמה שמקומו של כל האקוסיסטם הערבי נפקד: החל ביזמים, דרך חממות ותוכניות האצה וכלה בקרנות הון סיכון, את המצב הזה מנסה לשנות חממת Takwin Labs (בעברית: "בראשית" או "התחלה"). החממה, שממוקמת בעיר התחתית של חיפה, גייסה את ההון הראשוני ממשקיעים יהודים וערבים מתחומי ההייטק והתעשיה, הפועלים הן בישראל והן מחוצה לה, וכן ממשקיעים אמריקאים. בשלב הראשון גייסה החממה 4.5 מיליון דולר, אולם התוכניות הן לגייס בסך הכל כ-20 מיליון דולר. עם כספי הגיוס מתכננת החברה להשקיע ביזמים ערבים ישראלים שנמצאים בשלבי הסיד. בזמן הקרוב התכנון הוא להשקיע בארבעה עד שישה סטארטאפים, כשההשקעה הצפויה בכל אחד מהם עומדת על מאות אלפי דולרים.
החממה מכוונת למיזמים לפנות לשוק דובר הערבית, הנמצא בצמיחה מהירה וכולל למעלה מ-350 מיליון משתמשי סלולר ברחבי העולם הערבי ולמעלה מ- 120 מיליון משתמשי אינטרנט ב-22 מדינות. עמאד תלחמי, שגם ישמש כיו"ר מועצת המנהלים של החממה, אמר בתגובה: "כיזם, חוויתי על בשרי חלק ניכר מהקשיים שעובר כל אדם השואף להוציא לפועל את חלומותיו, וחוויתי כיזם ערבי את הקשיים הייחודיים שניצבים בפני ערבים בחברה הישראלית". הוא הוסיף: "השקענו מחשבה רבה באיתור החסמים המונעים את פריחתו של ההייטק הערבי ובנינו מודל שמטרתו תמיכה והתמודדות עם החסמים הללו. אני מאמין כי הקרן שהקמנו תאפשר לעוד ועוד יזמים מהחברה הערבית להצליח להגשים את עצמם ואת חזונם ולהפוך לשחקנים משמעותיים במפת ההייטק הישראלית והעולמית".
האם צריך חממה במיוחד למגזר הערבי?
בעוד שאין חולק על המטרה הברוכה של קידום היזמות במגזר הערבי, הקמת החממה מעלה כמה תהיות. ראשית, החממה מגדירה עצמה כמיועדת ל"יזמי הייטק מהמגזר הערבי". האם חממה שתייעד עצמה ל"מגזר היהודי" היתה יכולה לעבור בלי קריאות לגזענות או אפלייה? שנית, האם אין כאן חשש, שמנהלי קרנות או חממות יהודים, במודע או שלא מודע, יפלו יזמים ערבים, מכיוון שכבר "יש להם חממות ייעודיות להם"? ומעבר לכך, האם אין כאן חשש שיתקיימו 2 אקוסיסטמים מקבילים, שכוללים יזמים שונים, משקיעים שונים וחממות שונות? ותהיה אחרונה: אנחנו רוצים להאמין שמה שקובע האם יזם כלשהו יקבל השקעה הוא החידוש הטכנולוגי, התוכנית העסקית או פוטנציאל ה-Disrupt שלו. האם אין בקיומה של חממה זו להצביע ששיקולים לא ענייניים הם הקובעים? כך או כך, אנחנו מקווים לשמוע מהחממה על גיוסים נוספים ואקזיטים בקרוב. אינשאללה.