התמונה לקוחה ממפגש של ה-Start-Up Class, כיתת היזמות בבינתחומי הרצליה. צילום: דור צור
הריאיון נערך על ידי אבי שניידר ותורגם מאנגלית על ידי אבישי בסה.
בוחן פתע: גייסתם סבב סיד ויש לכם כעת בין שלושה לחמישה חודשים על מנת להשיק מוצר במטרה שתוכלו לצבור מספיק באזז ומשתמשים לגיוס סבב A לפני שהחברה שלכם פושטת רגל. מה אתם עושים?
מגשרים על הפער
יש סיבה מספיק טובה לכך שמרבית הסטארטאפים נכשלים בשלב הסיד, כאשר גם בקרב קרנות הון הסיכון יש הסכמה מלאה על כך שהמעבר משלב הסיד לשלב ה-Round A הוא המעבר הקשה ביותר בחייה. מדובר גם בשלב שבו קרנות ההון סיכון צריכות להחליט האם החברה שווה השקעה ברמה מוסדית. עבור מרבית החברות, אנחנו לא מדברים על קפיצה קטנה מעבר לשלולית, עליה ניתן להתגבר עם קצת יותר פוקוס ונחישות מצידו של היזם, אלא על הרבה מעבר לכך.
טל ברנוח הוא יזם סדרתי שהפך למשקיע VC, כאשר קורות החיים שלו ומספר הפעמים בהן ניהל חברות מספיק על מנת למלא מאמר שלם בפני עצמו. אחד מהתפקידים בהם מכהן עד היום הוא יושב הראש של חברת SpeedUp LTD. עם הניסיון הרב שלו בתחום ההיי-טק, ברנוח מבין היטב את האתגרים העומדים בפני חברות סטארטאפ הנמצאות בשלב הסיד, ואת העובדה שהן עסוקות במאבק מתמיד בכדי לפתח מוצר שיפתח להם את הדלת להשקעה הבאה.
יחד עם GFMI, בית השקעות בבעלות פרטית מניו יורק, ברנוח בנה את מה שהוא מכנה ״קרן סיד+״, אשר משקיעה בסטארטאפים סכומים בסביבות 1-2 מיליון דולר. הזרמות כספים אלו מספקות לסטארטאפים בשלב הסיד מספיק משאבים הדרושים להם בכדי להראות צמיחה של ממש. בריאיון מיוחד לגיקטיים, ברנוח מדבר על הקרן החדשה שלו ופילוסופיית ההשקעה שלו בסטארטאפים בשלב הסיד.
אדם הגיוני לתהליך הגיוני
באילו סוג של חברות אתם מחפשים להשקיע?
אנחנו מחפשים חברות שכבר יש להן מוצר עובד, ומצליחות לייצר תנועה סביבן. הן צריכות להיות מוכנות להתחיל ולהגדיל את המאמצים שלהן ללכת לשוק, וצריכות להיות מוכנות למעורבות חיצונית בחברה ובתהליך הפיתוח שלה.
אילו תחומים מעניינים אותך במיוחד?
כל מי שיסתכל על השקעות העבר שלי יראה שהייתי מעורב בחברות אינטרנט, IT/ענן, וידאו, מובייל, הטרנדים הפופולארים כיום בתעשיית ההיי-טק.
הקרן שלך מתיימרת להיות סיד +, המאפשרת לחברות בשלב זה לקפוץ משלב הסיד לשלב של גיוס ממשקיעים מוסדיים. חלק מהאנשים יטענו כי האתגרים הניצבים בפני חברות סיד במעבר לשלב הבא משמשים כדרך טבעית לסנן את החברות הלא מתאימות, ולוודא שרק מי שראוי יצליח לבצע את המעבר. האם אתה מסכים עם הטענות הללו?
אני חייב שלא להסכים עם הטענות הללו. הפער בין השקעת סיד לבין השקעה מוסדית הוא גדול מאוד. חברות סיד בדרך כלל יכולות לתפעל את עצמן עם הון של 500 אלף דולר, כאשר הקפיצה הצפויה שלהן אל השקעה מוסדית כרוכה לעתים קרובות בעסקאות הנעות בין 7-8 מיליון דולרים. חברות רבות פשוט לא מוכנות לעשות עדיין קפיצת מדרגה כזו גבוהה, המוצר שלהן לעתים קרובות עדיין לא מוכן… זה מוקדם מידי.
באמצעות הקרן שלנו, אנחנו ממלאים את מה שאני רואה בתור הגשר הגדול ביותר בשוק הון הסיכון. אנחנו מסייעים לחברות להתמודד עם תהליך המעבר מחברת סיד, כאשר במקביל אנחנו מסייעים במסע שלהן אל עבר השקעות המשך בשלבים מאוחרים. השותפים שלנו בניו יורק מטפלים בכל תהליכי ה-Due Diligence ועוזרים לחברות לייצר נוכחות בארצות הברית, ובסך הכל, אני חושב שאנחנו מציעים את הפתרון הטוב ביותר עבור סטארטאפים שעברו את שלב הסיד.
האם אתה חושב ששוק הסטארטאפים בארצות הברית מתרחק מעמק הסיליקון אל עבר ניו יורק?
אני לא חושב שהוא מתרחק, אני רק חושב שניו יורק היא עיר בשלה, עם מערכת אקולוגית המתפתחת במהירות, עם הזדמנות ממשית עבור חברות סיד בישראל.
האם הקרן שלכם תשקיע רק בסטארטאפים ישראליים?
לא אכפת לי איפה החברה יושבת, כל עוד לחברה יש איזשהי זיקה לישראל.
הקרן שלכם כבר השקיעה ב-3 חברות, האם תוכל לספר לנו עליהן?
עדיין לא, אבל אני מקווה שנוכל לחשוף יותר בשבועות הקרובים.
זה נראה כאילו אתה הולך לסגור את שנת 2013 עם 3 השקעות. כמה השקעות מתוכננות לשנת 2014?
4-5 השקעות בטווחים של 1-2 מיליון דולר. בנוסף, אנחנו מחפשים להשקיע סיד במספר חברות, אשר אנחנו מאמינים שיש להן עתיד לגדול לשלב ה״סיד +״ ולקבל השקעת המשך בסכום דומה.
אתה ביצעת את המעבר מלהיות יזם – למשקיע הון סיכון. לדעתך, מהו הדבר הכי חשוב שכדאי לזכור בעת מעבר כזה?
במקרה שלי זוהי הייתה התקדמות טבעית, הפכתי מיזם למשקיע בשלבים מוקדמים, ובנקודה שאתה עובד כל כך קרוב למייסדים אתה עדיין משחק את תפקיד היזם בדרכים רבות, כך שעבורי היה מדובר בתהליך הגיוני שעבר בצורה חלקה מאוד.