גלאי העשן של Nest. מחובר לרשת ויתריע קולית וישירות לסמארטפון במקרה חירום
מאת ד”ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים “לוצאטו את לוצאטו”
לא תמיד ידעו בני האדם לזהות שהם מצויים בעיצומה של מהפיכה שעתידה לשנות את חייהם. הדבר התברר להם רק בדיעבד. זהו המצב לגבי מהפיכת האינטרנט של הדברים IoT) – Internet of things), שמתגשמת בימים אלה באמצעות חיבור של מיליארדי חפצים וחיישנים למערכת הגלובלית של האינטרנט כדי לספק חוויית שימוש משותפת והפעלה מרחוק.
שימושים אין-סופיים
האינטרנט של הדברים מתייחס למגוון רחב של מכשירים, מכונות וחפצים, שידברו זה עם זה, יספקו נתונים ומידע בהיקף עצום ויאפשרו שליטה ובקרה מרחוק. למשל, מכונות כביסה ומייבשי כביסה שיופעלו מרחוק, התקנים לבישים (כמו שעונים ונעליים) שישדרו מדדים בריאותיים לרופאים, מערכות אבטחה וחשמל שינוהלו מרחוק, שבבים שיותקנו על חיות משק הבית לצורכי ניטור, כלי רכב שיצויידו בחיישנים מובנים ועוד ועוד.
השימושים הם אין-סופיים. ממברשת שיניים שיכולה לתאם תור ביומן עם השיננית שלנו ועד מזרון יוגה, שינתח את התנועות שאנחנו עושים בזמן אמיתי ויספק משוב והכוונה. ממקרר שיזמין בעצמו מוצרים מהמרכול, לאחר שחיישנים יתריעו על היעדרם הצפוי מהמדף, דרך חימום דוד המים הביתי מרחוק באמצעות האייפון (כמה שימושי!) ועד התקני שטח שיסייעו לכבאים בפעילות חילוץ והצלה.
זה לא הכל. תארו לעצמכם ש-Waze ישלח עדכון לשעון המעורר שלכם, עם התראה שצריך לקום 10 דקות יותר מוקדם לעבודה, כיוון שהוא כבר מזהה את הפקק שבדרך…
חלק מהיישומים כבר פועלים בשטח. בנמל התעופה הומה האדם “היתרו” שבלונדון, למשל, חיברו את חדרי השירותים לאינטרנט וכך יודעים אנשי הניקיון והאחזקה היכן צריך לנקות – לא על בסיס שעתי, אלא על בסיס תעבורת האנשים במקום. דוגמא אחרת – חיישנים שמחוברים לפחי האשפה בלא מעט ערים בישראל שולחים איתות למשאיות האשפה מתי יש לרוקן אותם. כך מנהלים טוב יותר את מערך איסוף האשפה העירוני, חוסכים אנרגיה, מצמצמים זיהום אוויר ומייעלים מערכות ניהול יקרות.
כאמור, האפשרויות הן עצומות והפוטנציאל הוא אדיר. בתערוכת CES שנערכה לאחרונה בלאס ווגאס הציגו מעל 3,000 חברות יותר מ-20,000 מוצרים מחוברים לאינטרנט. על-פי התחזיות של חברת סיסקו העולמית, מספר החפצים שיחוברו לאינטרנט יחצה את רף ה-50 מיליארד בשנת 2020. החברה מעריכה, כי תעשיית האינטרנט של הדברים טומנת בחובה פוטנציאל עסקי של 14 טריליון דולר. לא פחות.
לפי דוח של חברת מחקרי השווקים IDC שפורסם לאחרונה, צפוי זינוק של פי-שלושה בהכנסות ממוצרים המחוברים לרשת בתוך חמש שנים. החברה צופה, כי מספר המכשירים המחוברים לרשת, שאינם מחשבים סטנדרטיים, יעלה בעולם מ-10.3 מיליון כיום ל-29.5 מיליון ב-2020 ואילו ההכנסות יזנקו מ-655 מיליארד בשנה שעברה לכ-1.7 טריליון דולר בעוד חמש שנים. אמנם רוב המכשירים ישרתו גופים עסקיים וממשלתיים ורק 20% יהיו בשימוש צרכנים פרטיים, אבל אין ספק שמדובר במהפיכה.
מצלמת האבטחה הביתית של Yi
המידע זורם מכל הכיוונים
תופעת האינטרנט של הדברים החלה בחיבור של מכשירים לאינטרנט על-ידי הפיכתם למעין מיני מחשבים. כיום המגמה היא להתקין חיישנים שמחוברים למחשב אחר ולרוב זה יהיה סמארטפון או טאבלט. באופן זה המידע יכול לזרום מכל הכיוונים לממשק פשוט ומוכר.
על מנת לתמוך בכך, עיבוד וניתוח מידע בזמן אמיתי יהפוך לנורמה בארגונים, שכן הלקוחות יצפו לחווייה אחרת בכל הנוגע להתנהלות שלהם אל מול העולם. חברות יהיו חייבות ליצור חוויות מותאמות אישית לסגנון החיים לכל אחד.
במקביל, סוגיות של אבטחת מידע ושמירה על פרטיות יהיו קריטיים יותר ויותר ככל שהמידע ייערם. כמו כן, הגנה מפני פריצות למכשירים מרחוק והשתלטות על מערכות חכמות. קצבי העברת הנתונים יעלו וכך גם הניתוח שלהם באנליטקות מורכבות ובניית תחזיות להתנהגות יחייבו מדעני מידע ובניית אלגוריתמים חכמים.
עידן האינטרנט הרביעי
מהפיכת האינטרנט של הדברים מציינת שלב נוסף באבולוציית האינטרנט. העידן הראשון החל בתחילת שנות האלפיים וניתן לכנותו העידן הפורמלי-אינפורמטיבי. עידן זה התמקד בתכנים שנוצרו על-ידי מנהלי אתרים שאפשרו תקשורת והשתתפות מוגבלת של הגולשים בהם.
העידן השני, שהחל ב-2002, הינו העידן החברתי הנקרא גם עידן ה-Web 2.0, שבו הגולשים עצמם פיתחו את התוכן: פורומים, בלוגים וכיוצ”ב – נעזרו באתרי שיתוף קבצים ובסופו של התהליך, התפתחו הרשתות החברתיות הגדולות עד שהגענו למצב שבו כל אדם החמוש במחשב ומצלמה הופך להיות עיתונאי/בלוגר/בעל טור עצמאי בעל השפעה. עם הזמן, הפלטפורמות החברתיות התפתחו לרשתות חברתיות בין-לאומיות, דוגמת פייסבוק וטוויטר, ולצידן התפתחו רשתות חברתיות קבוצתיות-מצומצמות ומשימתיות באמצעות פלטפורמת הוואטסאפ.
בד בבד עם התפתחות היכולות החברתיות, היה ניסיון לעבור מנתונים ומידע שרק אדם יכול לקרוא ולהבין את משמעותם, ליכולת עצמאית של מחשב לאסוף נתונים ומידע לפי משמעותם. אך ישנן עדיין בעיות רבות ביישום השיטה, כאשר אחת מהן היא שבניגוד לאדם, מכונה לא מצליחה להבחין בין המשמעויות השונות, התרבותיות והמקומיות, של מילים ומושגים.
כיום האפיק אליו הולך האינטרנט הוא עידן האינטרנט של הדברים, העידן הרביעי, כאשר המטרה, נכון להיום, היא לאפשר למחשב לצבור מידע סביבתי רב, לנתח אותו באמצעות אלגוריתם מתוחכם כך שהמערכות הממוחשבות יעזרו לנו לבצע את הפעולות הפשוטות של היום-יום, באמצעות טכנולוגיה המשלבת, פוטנציאלית, עשרות מיליארדי התקנים ממחושבים וחיישנים, שכבר קיימים סביבנו – לתשתית האינטרנט. העידן הרביעי משלב מידע חברתי מהרשתות החברתיות עם מידע המתקבל מחיישנים הנמצאים בעולם הפיזי וזאת בנוסף למידע שכבר מצוי באינטרנט – כחלק מהתפיסה הנקראת: social– mobile- location, שמשמעותה היא מכלול המידע אותו ניתן לגלות באמצעות חיישנים על אדם, קבוצה, או קהילה בהתייחס לאורח החיים שלהם. כתוצאה מכך ניתן לא רק לאסוף מידע פיזי, אלא לקבץ אותו למשמעויות חברתיות ומשם אפילו להסיק עמדות רגשיות של המשתמש.
פוטנציאל עסקי להיי-טק המקומי
שוק האינטרנט של הדברים הוא שוק בהתהוות שפותח אפשרויות כלכליות ועסקיות רבות עבור ההיי-טק הישראלי. אחד היתרונות של היי-טק הישראלי, הדינאמי והגמיש באופיו, טמון ביכולת לזהות שווקים חדשים ומבטיחים ולחתור לכבוש אותם. חברות ישראליות המתמחות בתחומים המתממשקים לאינטרנט של הדברים כמו תעשיית המובייל וכן תחבורה, ערים חכמות ובתים חכמים, מוצרי צריכה וקמעונאות וטכנולוגיות לבישה שונות – כולן יכולות לפתח מוצרים ושירותים לעידן החדש.
זהו שוק בהתהוות ואין ספק שחלק ניכר מהפיתוחים הטכנולוגיים, שיאפשרו את החיבור בין המכשירים, יהיו מוגני פטנט. לישראל יש הרבה מה להציע לשוק זה בהיותה מעצמה של סטארטאפים קטנים ונישתיים האמונים על פיתוח תוכנה ותקשורת ויכולים להתברג היטב במהפיכה זו.