קרדיט תמונה/צלם: Shui Ta Shan, Getty Images Israel
מאת עו”ד עמיחי עורקבי ועו”ד איתי קריידן, משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל
מדינת ישראל ידועה בעולם בהיותה מרכז לחדשנות טכנולוגית והון אנושי משובח. יחד עם זאת, לצד ההון האנושי האיכותי שקיים במדינה ומוביל את הזירה הטכנולוגית, חברות גלובליות ומקומיות רבות משלבות דרך קבע בפעילותן מומחים זרים (Foreign Experts), אם במסגרת התשתית המקצועית של הארגון ואם במסגרת השדרה הניהולית.
השנה שחלפה כללה רפורמות רבות שערכה רשות האוכלוסין וההגירה בתחום פעילות המומחים הזרים, הן אלה שמגיעים לתקופות ארוכות והן אלה שמגיעים למשימות עבודה קצובות וקצרות.
ההסדרה הכללית של פעילות מומחים זרים
בשונה מאזרחי ישראל ותושביה, מחייב החוק קבלת היתר העסקה ואשרת עבודה תקפה עבור עובד זר בישראל, בכל תחום העסקה ולכל משך זמן. ענף “מומחים זרים” הוא המסלול המרכזי שקבוע בשורה של חקיקות, החלטות ממשלה ונהלי רשות האוכלוסין וההגירה, שמאפשר קבלת היתר להעסקת עובדים זרים המתאפיינים במומחיות ייחודית.
ככלל, העסקת “מומחה זר” כפופה לשני תנאים עיקריים:
הראשון הוא מבחן מהותי המבוסס על הגדרת “מומחה זר” בנהלי הרשות – “עובד זר בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל”. העמידה במבחן זה נבחנת על ידי שני גורמים: מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה שאמון על גיבוש ויישום מדיניות סחר החוץ של מדינת ישראל, במטרה להגביר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשווקים הבין–לאומיים. חוות הדעת המקצועית של מינהל סחר החוץ ניתנת בפריזמה המקצועית של המשרד מזווית כלכלית-משקית, והיא חלק אינטגראלי בהליך לקבלת היתר.
לאחר מכן, עובר הדיון בבקשה לשולחן הוועדה המקצועית של רשות האוכלוסין וההגירה, בסופו עשוי הממונה להתיר את העסקת המומחה לפי שיקול דעתו הבלעדי ובתנאים שקבע. זאת, בהתחשב, בין היתר, במחויבויות בינלאומיות של מדינת ישראל, בהוראות החוק והחלטות הממשלה הרלוונטיות, ובמאפייני שוק העבודה בענפי העבודה. מבחן זה משלב משתנים אובייקטיבים (קרי החשיבות להעסקת המומחה בישראל, בפרספקטיבה רחבה) לצד משתנים סובייקטיביים (התפקיד אליו מיועד המומחה במקום העבודה הספציפי לצד הוכחת הכישורים, המומחיות, הניסיון וההשכלה של המומחה לתפקיד המיועד, באמצעות אסמכתאות). בהקשר זה ראוי לציין שגם בתחום זה ערכה הרשות רפורמה לפני מספר חודשים, תוך חלוקת המומחים לשתי קטגוריות – תפקידים מקצועיים הדורשים השכלה אקדמאית גבוהה וכאלה שאינם.
המבחן השני להעסקת מומחה זר הוא כמותי, ומציב רף שכר מינימאלי גבוה למומחה זר, העומד על כפל השכר הממוצע במשק. ההנחה שבבסיס מבחן זה היא שגובה ההשתכרות מהווה אינדיקציה על השתייכות העובד לקבוצת עובדים בעלי מומחיות גבוהה ששכרם בהתאם.
התנאים לקבלת “היתר לפעילות קצרת מועד”
לצד הרפורמה הכללית בהסדרת פעילות המומחים הזרים בישראל, בשנה האחרונה ערכה רשות האוכלוסין וההגירה רפורמה מקיפה בתחום הסדרת פעילות מומחים זרים המגיעים לפעילות בישראל לפרקי זמן קצרים – לתקופה של עד 45 ימים בשנה, במסגרתה גיבשה הרשות נוהל.
תנאי הסף העיקריים למתן היתר העסקה למומחה זר במסלול מזורז זה הם:
(א) המומחה הזר הוא אזרח בעל דרכון של אחת מהמדינות שלהן פטור מאשרת ביקור בישראל, בהתאם להסכמים שכרתה מדינת ישראל.
(ב) המומחה הזר מוזמן לתקופת עבודה קצרה בישראל, שאינה עולה על 45 ימים.
(ג) המומחה הזר לא שהה/ישהה בישראל ברציפות או במצטבר במשך תקופה העולה על 45 ימים בשנה קלנדרית.
(ד) עבודת המומחה הזר “נדרשת לצורך ביצוע משימה זמנית וחולפת כגון ייעוץ, פיקוח, תיקונים של ציוד שסופק על ידי החברה המעסיקה את המומחה הזר בחו”ל, הרצאות, הדרכות או משימה זמנית חולפת אחרת הדורשת מומחיות או מיומנות מיוחדת של המומחה הזר”.
The real world
ברמת המאקרו יוצרת הרפורמה מסלול זמין ומהיר לקבלת היתר להעסקת המומחה הזר שמגיע לתקופה קצרה, וגם מחדדת את חובת המעסיקים להסדיר את הפעילות, גם אם מדובר בביקור קצר למשך ימים אחדים (על רקע העובדה שבפועל מומחים רבים נכנסו למדינת ישראל ועבדו בה כתיירים בעלי אשרת ב/2, אשרה שאינה מתירה להם זאת). לחובה זו נלווית אכיפה מוגברת מצד הרשות, אליה נתייחס בהמשך.
גישת הרשות המתאפיינת בהבהרת כללי המשחק ובפועל בהעמקת החובה לקבלת היתר העסקה בכל מקרה שאינו בגדר ביקור תיירותי או פגישה עיסקית גרידא, משתקפת מלשון ההגדרה הרחבה שמנויה בתנאי הרביעי לעיל, הגדרה שכוללת פעילויות כגון “ייעוץ”, “הרצאות”, “הדרכות” ואף “סעיף סל” רחב ביותר שמחייב היתר העסקה בכל מקרה של “משימה זמנית חולפת אחרת הדורשת מומחיות או מיומנות מיוחדת של המומחה הזר”.
על אף שמדובר בנוהל ניסויי שכבר עבר מספר תיקונים וכנראה עוד ישתכלל בעתיד, קיימת הבנה מצד הרשות שהמפתח להצלחת הנושא הוא בפישוט ההליך ובשמירה על עקרונות של הליך מזורז והסרת חסמים. בהתאם, ההליך מתנהל בצורה אלקטרונית, לרבות הגשת הבקשה, כשרשות האוכלוסין וההגירה הגדירה גם מסגרת זמנים משוערת של כ-6 ימי עבודה מעת הגשת הבקשה ועד קבלת התשובה.
בהקשר זה ראוי לשבח את הפעילות והמאמצים של רשות האוכלוסין וההגירה, ובפרט של מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ויחידת ההיתרים ברשות, בגיבוש המסלול המהיר והייעודי, לצד הטמעה שוטפת של שיפורים ועדכונים במסלול החדש.
עם אישור הרשות, מונפק היתר עבודה שעותק אלקטרוני ממנו נשלח במייל, אז רשאי המומחה הזר להיכנס לישראל ולהתחיל באופן מיידי בעבודתו. ההליך מייתר את החובה שקיימת במסלולי ההיתר האחרים (לתקופות ארוכות יותר), לקבלת אשרה בקונסוליה הישראלית במדינת האם של המומחה עובר לכניסתו של המומחה לישראל. לאחר כניסת המומחה לישראל, ועד לפרק זמן של 48 שעות מרגע הכניסה, יש להשלים את ההליך תוך הנפקת אשרה באופן מקומי במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה.
עידן חדש של אכיפה?
הרפורמה מלווה בהגברה משמעותית מצד מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אכיפה שבה אנו נתקלים כיום באופן יום יומי.
בשונה מהסברה הרווחת כי זרוע האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה אינה עוסקת או מתעניינת בחברות מתחום הטכנולוגיה, ואינה עורכת ביקורי פתע במשרדי חברות היי-טק וסטארטאפ, בשנה וחצי האחרונות אנו נתקלים במגמת אכיפה מוגברת במשרדי מעסיקים מהתחום הטכנולוגי. יש בכך גם מסר ברור של רשות האוכלוסין וההגירה: מומחה זר כמו כל עובד זר אחר, חייב בהיתר העסקה ואשרה תקפה גם למשך זמן קצר, ללא כל הבחנה בין ענף זה לאחר.
לא הרבה יודעים: עבודה בישראל ללא היתר ואשרת עבודה (ב/1) תקפה בדרכון המומחה הזר, מהווה עבירה פלילית. היתר ואשרה זו נדרשים לכל תקופת העסקה, וביתר שאת לאחר הרפורמה בתחום ההיתרים קצרי המועד. התעלמות יוצרת חשיפה למעסיק ולמנהלים במסגרת ענישה פלילית, קנסות ועיצומים מנהליים, כשהמומחה צפוי לחקירה בסופה יגורש מישראל ללא יכולת להיכנס שוב לתקופה ארוכה.
לא נדיר לראות כיום מקרים בהם נפתחים הליכים מנהליים ופליליים על ידי הרשות נגד מעסיקים ומומחים שלא הסדירו כדין את הפעילות.
לגזור ולשמור
העסקת עובד זר בישראל טומנת בחובה אחריות רבה, בעלת משמעויות רבות ברמת החברה, ההנהלה, והעובד. הסיכונים בהעסקת עובד זר ללא היתר העסקה ואשרה מתאימים עצומים ולא כדאיים, וחושפים את כל הגורמים לסנקציות משמעותיות. החדשות הטובות והאופטימיות הן שמדובר בהליך שניתן להסדרה מראש באופן פשוט על ידי העוסקים בכך, בייחוד כשמדובר במומחים זרים המגיעים לפעילות קצרה של מספר ימים, וזאת לאור המסלול המזורז שרשות האוכלוסין וההגירה הכניסה לתוקף לאחרונה.
המידע הכלול בתמצית זו נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.