תל אביב. תמונה: יונתן אידו
מאת ד”ר אסתר לוצאטו, שותפה-מנהלת בפירמת עורכי הפטנטים “לוצאטו את לוצאטו”
התבוננות לעומק בתעשיית ההיי-טק הישראלית מאפשרת להבין טוב יותר את מצב הקניין הרוחני בישראל וזאת בשל הזיקה ההדוקה והקשר הבלתי ניתן להפרדה בין התעשייה הטכנולוגית לבין הקניין הרוחני. במידה רבה, הקניין הרוחני – במובנו הרחב – משקף את מהות הפיתוח הטכנולוגי, ולעיתים קרובות אף מנבא אותו, וזאת בשל העובדה הפשוטה, שיזמים ומפתחים רושמים פטנט על הפיתוח עוד בטרם יצא לשוק.
הדבר מומחש ביתר שאת בסטארטאפים הישראלים, שנמכרו לתאגידי ענק בחו”ל. בשנה האחרונה, 2015, בוצעו 107 אקזיטים בהיקף של 8.03 מיליארד דולר. אך למעשה כל השנים שבין 2011 ו-2014 היו שנות שיא לאקזיטים הישראלים: בשנת 2014 בוצעו 117 אקזיטים בהיקף של 7.77 מיליארד דולר, בשנת 2013 97 אקזיטים בהיקף של 6.71 מיליארד דולר ואילו בשנת 2012 91 אקזיטים בהיקף של 9.75 מיליארד דולר.היקף הגיוסים והאקזיטים הנאה נמשך גם במחצית הראשונה של 2016 בואכה המחצית השנייה.
סיסקו רכשה חברות ישראליות בהיקף של כמעט 7 מיליארד דולר
היקפי הרכישה של חברות הענק הגלובליות בשנים האחרונות חורגים מעבר לכל מה שמוכר בכלכלות אחרות. כך למשל, רכשה חברת מיקרוסופט לא פחות מ-21 חברות הזנק ישראליות בהיקף כולל של 1.4 מיליארד דולר, אינטל רכשה 14 חברות בהיקף של 2.2 מיליארד דולר, סיסקו לא פחות מ-11 חברות ישראליות במהלך השנים האחרונות בשווי כולל 6.9 מיליארד דולר, גוגל רכשה 8 חברות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, HP רכשה 6 חברות בהיקף כולל של 5.5 מיליארד דולר, מרוואל 3 חברות בהיקף ש 2.9 מיליארד דולר וכך הלאה. סיסקו ממשיכה במסע הרכישות שלה ללא הרף. רק לאחרונה רכשה סיסקו את קלאוד לוק הישראלית בכ-300 מיליון דולר ובמרץ האחרון רכשה את ליבה סמיקונדקטור ב-320 מיילון דולר.
ויודגש, תאגידי ענק כמו אפל, EMC, סיסקו, יבמ, ברודקום, ג’ונסון אנד ג’ונסון, אינטל, מיקרוסופט ואחרים רכשו חברות הזנק ישראליות בשל ערכן של הטכנולוגיות החדשניות, שפותחו על-ידן ומהוות נכסים אינטלקטואליים בלתי מוחשיים, דהיינו, קניין רוחני. הרכישות הללו לא גילמו תזרים מזומנים, צבר לקוחות, או היקף מכירות, שהצדיקו את הערכים הגבוהים ששולמו עבור אותן חברות. זו בעיקר החדשנות הטכנולוגית שהיא, כאמור, בעלת ערך רב, שהצדיקה זאת. אין גם ספק שהקניין הרוחני ימשיך לעמוד במוקד האטרקטיביות של החברות הישראליות בעיני תאגידים רב-לאומיים.
במילים אחרות: הקניין הרוחני משקף את החדשנות הטכנולוגית, כשם שזו באה לידי ביטוי בנכסים אינטלקטואליים בלתי מוחשיים, ומהווה את ליבת הערך בתהליכי מכירה ורכישה של חברות טכנולוגיות. אפשר לראות זאת גם בפריזמה של השקעות ההון סיכון. בין השנים 2006-2015 השקעות ההון סיכון בישראל עמדו על 21.8 מיליארד דולר, תוך גידול עקבי ומתמיד לאורך השנים.
חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו אשתקד סכום שיא של השקעות הון סיכון בסך 4.4 מיליארד דולר – זינוק של 30% לעומת השיא הקודם שנקבע ב-2014. עם זאת, כדאי לשים לב כי לאורך השנים חלקן של הקרנות הישראליות בסך ההשקעות הולך ויורד עם השנים, מה שמגביר את התלות בהשקעות זרות, בעיקר מארה”ב. בשנת 2015 855 מההשקעות הון סיכון בחברו הזנק ישראליות הגיעו מקרנות זרות. אמנם בשנים האחרונות ניכרת עלייה בהשקעות מצד גורמים נוספים, סיניים ואחרים, אבל הכסף האמריקאי ממשיך להיות דומיננטי. עניין זה מהווה גם אתגר למגזר ההיי-טק וזאת בשל הרגישות למשברים כלכליים בתוך ארה”ב. בשנת 2009 למשל, מייד לאחר המשבר הפיננסי הגדול התכווצו מאוד השקעות ההון סיכון בתעשייה הטכנולוגי הישראלית.
היקף הגיוסים של הקרנות הישרראליות נתון לתנודות חריפות. קרנות אלה, שהיו פעם המנוע המרכזי של תעשיית ההיי-טק הישראלית המצליחה, הולכות ומאבדות את כוחן והשפעתן בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי, קודם כל, בירידה ניכרת בהיקף ההון שגוייס על-ידי הקרנות, כאשר במקביל הן נוטות כיום להשקיע פחות בחברות היי-טק צעירות בתחילת דרכן ומעדיפות להסיט את ההשקעה, הקטנה והולכת, לחברות בשלות.
למעשה, מאז שנת 2000 חלה ירידה ניכרת, עקבית ומתמשכת בהיקף ההון, שגוייס על-ידי קרנות ההון סיכון בישראל. אם בשנת 2000 גייסו הקרנות לא פחות מ-2.8 מיליארד דולר, בשנת 2005 ירד היקף הגיוס ל-1.4 מיליארד דולר, בשנת 2009 הן גייסו 200 מיליון דולר בלבד ואילו בשנת 2010 נעצר לחלוטין גיוס הכספים על-ידם. בשנת 2011 חלה אמנם התאוששות-מה והן הצליחו לגייס כ-800 מיליון דולר, אך המגמה בכללותה איננה לא השתנתה והיקף גיוס זה שיחזר אך בקושי את היקף הגיוס בשנת 2008.
גם שנת 2012 לא הביאה בכנפיה שינוי, אלא דשדוש במקום. קרנות ההון סיכון גייסו כ-900 מיליון דולר, היקף גבוה מעט יותר מזה של 2011. בשנת 2013 אף חלה נסיגה והן גייסו 600 מיליון דולר בלבד. החל משנת 2014 ניכרת כבר מגמה של שיפור, כאשר הקרנות הישראליות הצליחו לגייס 1.2 מיליארד דולר ו-1.1 מיליארד בשנים 2014 ו-2015 בהתאמה, כאשר הצפי ל-2016 עומד על כמיליארד דולר.
בפנורמה רחבה יותר ניתן לראות, כי במהלך כל התקופה שבין 1995-2015 גייסו קרנות ההון סיכון 18.4 מיליארד דולר, כאשר תקופת זמן זו נחלקת לשש תקופות משנה, שכל אחת מהן מבטאת מחזור עסקי. כיוון הגרף מלמד בבירור על עלייה מטאורית בגיוסים בין השנים 1995 עד 2000 – שנת התפוצצות בועת ההיי-טק – וירידה מתמשכת מאז ועד שנת 2011 שלאחריה ניכרת מגמת שיפור.
מימד אחר של צמיחת סקטור ההיי-טק מתבטא בהיקף חברות הסטארט-אפ החדשות שנפתחות מידי שנה. חברות אלה הן יצרניות מובהקות של חדשנות טכנולוגית וקניין רוחני גם אם הן לא מצליחות להגיע לאקזיט. אנו יכולים לראות כי בשנת 2015 נפתחו 829 חברות סטארט-אפ חדשות לעומת 1,092 בשנת 2014 ו-860 בשנת 2013. הנתון החשוב הוא כי הממוצע של ארבע השנים האחרונות – 891 חברות חדשות מאז 2012 – גבוה מן הממוצע של ארבע השנים שקדמו להן – 434 בשנים 2008-2011.
כמובן שאל מול החברות שנפתחות חברות אחרות נסגרות ובשנת 2015 נסגרו 213 חברות לעומת 574 בשנת 2014607 בשנת 2013.
ניתוח החברות שנפתחו, מעלה כי 29% מתוכן היו מתחום האינטרנט, 27% מתחום התקשורת, 20% מתחום התוכנה ורק 13% בתחום מדעי החיים. תמהיל זה הוא דומה פחות או יותר גם בשנים קודמות.
תחום ההון סיכון בישראל מתנהג כפירמידה הפוכה. בקצה הקודקוד ניצבים האנג’לים המשקיעים בשלבי הפרה-סיד ובבסיס הפירמידה הרחב ניצבות הקרנות הזרות, שמשקיעות בדרך כלל בסיבובי ההשקעה השניים והשלישיים בחברות שכבר מראות צמיחה. בתווך פועלים גורמים כמו חממות, מימון המונים וקרנות מיקרו שמשיקעו בשלבי הסיד וקרנות ישראליות וזרות בשיתוף עם ישראליות שמשקיעות בסבב הגיוס הראשון.
