חמישה טיפים לגיוס מפתחים ׳׳מחוץ לקופסא׳׳

מאת אלירז שור, טאלנט מנג'ר/ מנהלת השמה ויועצת קריירה בתכניות Israel Tech Challenge.

הקושי בגיוס מפתחים מוכר היום לכל מי שעוסק בתחום או אפילו רק מתעניין. כולם מנסים כל זמן למצוא מקורות חדשים וכיוונים לא צפויים כדי להניח יד על הכשרונות החמים, אבל בסופו של דבר הפרופיל הקלאסי של מפתח בישראל הוא די אחיד. אספנו עבורכם חמישה טיפים שיעזרו לכם לחשוב מחוץ לקופסא ולגוון קצת את צוות הפיתוח שלכם בכשרונות שאולי חמקו מכם עד היום:

1. אנשי אשכולות

מפתחים שזו לא התחנה המקצועית הראשונה שלהם – בין אם הם צעירים מאוד או מבוגרים, מביאים איתם פרספקטיבה שונה ורעננה לצוות, עולמות תוכן שאינם פיתוח או מדעי המחשב יכולים לתרום ליצירתיות של הצוות. ישנה מגמה הולכת וגוברת של גיוס אנשים ממדעי הרוח לעבודה בהיי טק, גוגל, פייסבוק ולינקדאין הן המובילות בתחום, והן, כידוע, יודעות מה הן עושות. העולם של ימינו מייצר אנשים שתחומי הדעת שלהם מצומצמים לנושא אחד עיקרי. הסיכוי שיקום לאונרדו דה וינצ'י שני שהיה גם אמן גאון וגם מדען, מתמטיקאי, אדריכל ועוד, הוא אפסי. בדיוק בגלל זה שווה לנצל את ההזדמנות כשנקרה בדרכנו מישהו שיש לו יותר מתחום התמחות אחד.

2. חניכה

פתיחת משרות ג'וניור לצעירים עם מעט מאד ניסיון או בלי ניסיון כלל לא רק משתלמת ברמה הכלכלית, היא מאפשרת שני דברים חשובים מאין כמותם: לעצב את המפתחים שלכם בדיוק איך שהצוות שלכם צריך – רוב מה שהם יודעים הם יודעים מכם, הם באים בלי דעות קדומות והם אסירי תודה על כך, ולא פחות חשוב מכך – הוראה היא הלמידה היעילה ביותר. אנשי הצוות שאחראים על החניכה של המפתחים הצעירים ישתפרו וילמדו בעצמם המון. זו גם הזדמנות לתת אחריות למפתח/ת על סף קידום או למישהו שאתם מתלבטים אם לתת לו אחריות ניהולית. חניכה של מפתח/ת צעיר/ה יעניקו למפתח//ת הותיק/ה התנסות בניהול וגם הזדמנות להוכיח את עצמם.

3. צוות בינלאומי

הדעה הרווחת בארה"ב ובאירופה כיום היא שצוותים מגוונים מבחינה תרבותית נהנים מיצירתיות רבה יותר. למזלנו, ישראל בכלל ותל אביב בפרט מלאות באנשים שהגיעו לכאן מכל העולם כדי להתנסות, לחוות ולהישאר. צירוף של מפתח מחו"ל לצוות יכול להיראות כמעמסה, כיוון שזה מצריך לפעמים את הסביבה הקרובה שלו להתנהל באנגלית, וכי אנחנו כישראלים שבויים לפעמים בתדמית שלנו כישירים ובעלי תושיה וחרדים מהצורך להתאים את עצמנו למנטליות שונה של עובד מתרבות אחרת. לעתים קרובות מדובר בדעות קדומות ומיותרות: עובדים שמגיעים לישראל ישמחו לעתים קרובות לאמץ חלקים מהמנטליות שלנו, זה חלק מהחוויה, ועל הדרך יש לנו גם הרבה מה ללמוד מהם. היתרונות המקצועיים שמביא מישהו שהתחנך, למד וחי במקום אחר, כמו גם המרקם החברתי החדש שנוצר, שווים את זה.

 4. גיוון

זה כולל גם נשים. אין מה להכביר מילים על הצורך ביותר נשים בהיי טק בכלל ובמקצועות פיתוח בפרט, אבל שווה להזכיר: להכניס נשים לצוות לא רק יאזן את הצוות ויתרום לו כיווני מחשבה חדשים, אלא גם יהפוך את העולם למקום טוב יותר. הקמפיין “I Look Like an Engineer” הקפיץ את הנושא לתודעה העולמית לאחרונה, וגם בארץ חברות מקדישות לעניין תשומת לב ומשאבים, בראשן אינטל, שהכריזה לאחרונה על בונוס כפול למי שיפנה אליהם אשה שתתקבל לעבודה. גם אם אין לכם את הכסף להשקיע בזה – שווה לחשוב על דרכים נוספות לעודד עובדים להמליץ על מועמדות, או פשוט לעבור שוב על ערימת קורות החיים הזו ולתת צ'אנס לעוד כמה נשים.

5. אקדמיה זה לא הכל

כולנו יודעות שניסיון מיחידות טכנולוגיות מהצבא הוא שווה ערך לתואר אקדמי במדעי המחשב, אם לא יותר, אבל מה עם אפשרויות נוספות? יש היום מסגרות שונות בעולם שמכשירות מפתחים בשיטות פרקטיות להפליא ובזמן קצר. בעוד בלימודי מדעי המחשב או הנדסת מחשבים באוניברסיטה לומדים הרבה תיאוריה, ואת התמונה הרחבה של איך דברים פועלים, הרי שבתכנית קצרה הדגש הוא על כישורים מעשיים. בוגר של תכנית מעשית שכזו אולי יחסר לפעמים הקשר רחב לדברים שהוא עושה, אבל מבחינת מסוגלות טכנית הניסיון של מתכנת שעשה רק את זה כל יום כל היום במשך חודשים יכול להיות שווה ערך לניסיון של סטודנט שעבד יום בשבוע במשך שנה, והרצון של אנשים כאלה להתקדם ולקבל הזדמנות להוכיח את עצמם הוא גבוה פי כמה מאשר זה של מי שבחר בדרך הרגילה והבטוחה.