קרדיט תמונה: flickr, cc-by Travis Wise בית העירייה בסן פרנסיסקו
מאת תאיר קובלסקי, מייסדת וחברת הועד המייעץ של HAC ומנהלת האקסלרטור SigmaLabs.
יותר ויותר עיריות בישראל, בשנה האחרונה מחפשות את דרך הכניסה לאקו-סיסטם היזמי הישראלי. הסיבה על פניה ברורה, אך מה יש לעיריות באמת לחפש בסטארטאפים, שאין בחברות הגדולות?
זה נכון שככל שהארגון יותר מסואב, גדול ובירוקרטי, קשה לו יותר לזוז ולהתקדם עם הטרנדים או התופעות החדשות. אך בסופו של דבר פני הקרקע משתנים, הטרנד או התופעה הופכים למציאות קיימת, שאין להישאר אדישים לה. עיריות ברחבי הארץ היום מחפשות ותוהות מה הם המודלים בהם יוכלו להתקיים יחסי עבודה וגומלין עם טכנולוגיות חדשות ועידוד של סטארטאפים במרחב העירוני שלהן. בשנה האחרונה ליוויתי וייעצתי ל-20 עיריות שונות בישראל ולעוד מספר עיריות ברחבי העולם (מערב אירופה, במזרח ובארה"ב), במטרה לחשוב על מודלים שונים שיצמיחו קהילות יזמות מגוונות בתוך העיר, החל מנוער ועד לורטיקליים מקומיים רלוונטיים.
מרוץ החימוש
מרוץ החימוש, מוביל לתחרות טובה בין עיריות שונות. חשוב לכל רשות, להיות הראשונה להטמיע טכנולוגיות ובעיקר כאלו שפותחו בתחומן. הדבר טומן בחובו אליה וקוץ בה. מחד, ההזדמנות להיות הראשונים והמובילים, מאידך הסיכון במתן האפשרות ליזמים להתגלח על זקנה. לכן במקרים רבים כדאי, ובדרך כלל ההחלטה המערכתית תהיה, להתחיל בפיילוט מצומצם ולהרחיב בהמשך את הפעילות בצורה הדרגתית (ראו ערך, היתרונות בעבודה עם גופי ממשל).
קהילות חדשות
העניין של עיריות בסטארטאפים היום, נובע גם מהמקום של קשר עם קהלים חדשים, אוכלוסיות שטרם פגשו וההבנה שנוצרו בתוך הערים קהילות חדשות, גדולות שחולשות על מגוון כל כך רחב של גילים, רקע ומצב סוציו-אקונומי שונה.
אחד הדברים המעניינים בנקודה זו, היא העובדה, כי לתחום היזמות ולתוכניות יזמות, בשלבים המוקדמים של סטארטאפים ויזמים חדשים, כולם נכנסים בעמדה שווה, ומיד אסביר. המשמעות של ניסיון, רקע אקדמי, כסף מהבית ומאפיינים שונים כמעט ולא מורגשים. גם מי שנולדו עם כפית זהב בפה, זקוקים לעזרה, ידע, ניסיון ושיתופי פעולה. טיבו של יזם לא נקבע על פי מאפיינים אלו, ולכן עיריות יכולות להנגיש שירותים חדשים ולתמוך בקהילות חדשות, לטפח אותן ולאפשר מקפצה שווה ללא התייחסות לרקע ממנו מגיע כל יזם.
מאפיין בולט, מיוחד ומופלא באקו-סיסטם היזמי בארץ, הוא ערך התרומה ללא תמורה, העזרה ההדדית והיצר ההתנדבותי החזק (עליו מושתתות רוב תכניות היזמות בארץ). ברגע שעירייה מרימה על הנס את קהילת היזמות בעיר, ערך הקהילה המקומית יוצא החוצה וגדל. זאת אומרת, שלא רק שיזמים תושבי העיר מקבלים תמיכה, אלא גם מנטורים, משקיעים, ספקי שירות, עסקים, מוסדות וגורמים נוספים החיים באותה העיר, מעוניינים ומחפשים את ההזדמנות לעזור, לסייע ולקדם את קהילת היזמים. כך נוצר מעגל, בו עירייה תומכת ביזמים, תושבי העיר מציעים את תמיכתם בעיר ובקהילת היזמים שלה, ובמקרים מסוימים (כמו בעיריית הרצליה), היזמים מציעים חזרה את עזרתם לעיר ולעירייה.
מה עיריות באמת מחפשות בסטארטאפים?
מעבר לערכים הטובים שצצים בעקבות פיתוח קהילת יזמות, ישנם ערכים פרקטיים העולים מהיכולת של העירייה להיחשף ולצרוך טכנולוגיות חדשות. אבל מה, מה עיריות מחפשות?
והתשובה היא, שיפור השירות לתושב, שיפור איכות החיים בעיר, חיסכון כלכלי והתייעלות. שיפור השירות לתושב ושיפור איכות החיים בעיר, הם שני גורמים שמובילים עיריות בקבלת החלטות. מניסיוני, הרבה יזמים משערים השערות לגבי מה נחשב לשיפור איכות החיים ואילו שירותים תושבי העיר באמת זקוקים להם מבלי לבדוק את השטח. עצתי היא, להגיע לעירייה, רק לאחר ברור מקיף שהשירות שאתם רוצים לתת אכן נחוץ בעיר אליה פניתם. הערך לתושבי העיר, צריך להיות ברור וחד משמעי, וכדאי שגם יחלוש על מספר תחומים (ראו ערך, המשמעות של פנוי זבל עירוני חכם). עיריות היום רוצות להוות עיר חכמה לתושבים חכמים.
העצה החשובה ביותר שאני יכולה לתת ליזמים הרוצים לעבוד עם עיריות ולעיריות שרוצות לעבוד עם יזמים, היא ההבנה הבסיסית ביותר כי עיריות מחפשות טכנולוגיות חדשות, שלא רק משפרות את מצב ההשקייה, את יכולות איסוף הזבל, או האפשרות לחיפוש חניה יעיל יותר בעיר, וגם לא רק את הנתונים שעומדים מאחורי הפלטפורמות. אני מזהירה כאן, שצמד מילות הבאז "ביג-דאטה", היא בהחלט לא מה שהעירייה זקוקה לו. העירייה צריכה את המסקנות החד משמעיות שצצות מניתוח הביג-דאטה, ושאתם, היזמים תגישו לה אותם באופן הכי ברור, נגיש ומופשט שרק אפשר.
אז מה עיריות מחפשות? טכנולוגיה ייחודית וחדשה, מסקנות לתפעול וייעול, קהלים חדשים יחד עם תרומה לקהילה ובעיקר, שיפור חיי התושבים.