שני המנכ"לים של צופן, פז הירשמן וסאמי סעדי / קרדיט תמונה: גבי אבנר
תוכנית חדשה מנסה לשלב יותר אקדמאים ערבים-ישראלים בתעשיית ההיי-טק של הסטארטאפ ניישן ולפתח את דור העתיד של יזמי היי-טק ערבים. התוכנית הינה פרי שת"פ בין צופן, ארגון יהודי-ערבי שפועל לשילוב אקדמאים ערבים בתעשיית ההיי-טק, ובפיתוח תעשיית ותעסוקת היי-טק בישובים הערבים, לבין פורום MIT ליזמות בישראל, ארגון שליווה את הסטארטאפ ניישן מראשיתו, והכל במטרה ליצור אימפקט כפול, כלכלי וחברתי, בחברה הערבית, ולסגור פערים בין אזרחי ישראל הערבים לבין החברה הישראלית באמצעות הקמת מרכז היי-טק ויזמות בכפר קאסם באיזור המשולש.
ב-10 בפברואר, ארגון צופן ושותפיהם – פורום MIT ליזמות בישראל – השיקו באירוע חגיגי רב-משתתפים את TRI/O Tech – מרכז היי-טק ויזמות בכפר קאסם (אזה"ת לב הארץ) הכולל בית ספר ליזמות היי-טק ואקסלרטור מתקדם (LaunchPad), ממש בקרבת מרכז הארץ והלב הפועם של הסטארטאפ ניישן ותעשיית ההיי-טק המפותחת. לפי ההצהרה ששחררו לתקשורת, לתחילית שמם TRI יש שתי משמעויות: האחת, איזור המשולש (TRIangle, איזור שבו מתגוררים כשליש מהערבים אזרחי ישראל) ובנוסף, שלישיית המעורבים ביוזמה – ארגון צופן, פורום MIT ליזמות ו-Middle East Partnership Initiative של ממשלת ארה"ב (להלן: MEPI). משמעות המילה I/O היא "input output", מונח מטפורי מעולם המחשוב.
הפרוייקט ממומן בעיקרו ע"י MEPI שתומך בפרוייקט במסגרת קרן של 1.2 מיליון דולר שיושקעו לאורך שלוש שנים במטרה לקדם פרוייקטי היי-טק ויזמות בכפר קאסם. בנוסף, גם קרן משפחת גלזר וה-Portland Trust הם חלק מהמשקיעים בפרוייקט, וגם עיריית כפר קאסם וראש העיר שלה מר עאדל בדיר תומכים ומקדמים את הפרוייקט. חשוב לציין כי מרכז ההיי-טק והיזמות TRI/O Tech של ארגון צופן ופורום MIT ליזמות הוא הראשון באיזור המשולש, וממוקם כאמור בפארק התעשייה "לב הארץ" בכפר קאסם, איזור פיתוח א' פחות מ- 30 דקות נסיעה צפון-מזרחה מתל-אביב. המרכז החדש הוא הבית של פרוייקט TRI/O Tech – בית הספר ליזמות היי-טק והאקסלרטור המתקדם, וגם העוגן לפעילות צופן באיזור המשולש, הכוללת בין היתר השקעה בהקמת פארק תעשיות היי-טק חדש בכפר קאסם, כאמור איזור פיתוח א' הכי קרוב למרכז הארץ.
מג'ד כרמאן, בוגר צופן וסאמי סעדי, המייסד-שותף והמנכ"ל המשותף של צופן / קרדיט תמונה: גבי אבנר
במסגרת פרוייקט TRI/O Tech, בית הספר ליזמות החל לפעול ב-23 בפברואר עם המחזור הראשון של קורס היזמות בהשתתפות 20 היי-טקיסטים-יזמים ערבים מוכשרים, 3 מביניהם נשים ערביות.
"כאשר אנחנו מדברים על דו-קיום, אנחנו מתכוונים לעבודה משותפת ולא רק לבוא לנצרת פעם בחודש כדי לאכול חומוס"
ארגון צופן מספק מגוון שירותים לשילוב מהנדסים ערבים בתעשיית ההיי-טק. ב-2015, צוות צופן בנה תוכנית בת שלוש שנים שמטרתה לשלב 1,000 מהנדסים ערביים חדשים אל כוח העבודה בהיי-טק הישראלי.
המנכ"ל המשותף של צופן פז הירשמן אמר לגיקטיים "זהו אינטרס ציבורי" להביא את הערבים אזרחי ישראל להיי-טק הישראלי והתייחס לעובדה שהתעשייה נמצאת במחסור רציני של כ-5,000 מהנדסים בכל רגע נתון. בנוסף הוא ציין "היי-טק יכול לשמש כמודל עבור חיים ועבודה משותפים של ערבים ויהודים, מה שיוביל לחברה צודקת ושיוויונית יותר בישראל, וזה בדיוק מה שקורה בנצרת".
המייסד-שותף והמנכ"ל המשותף של צופן סאמי סעדי מגבה את טענתו של הירשמן שהתקדמות אמיתית צריכה להיות יותר מאשר סימנים מזדמנים לפתיחות אחד כלפי השני. "כאשר אנחנו מדברים על דו-קיום, אנחנו מתכוונים לעבודה משותפת ולא רק לבוא לנצרת פעם בחודש כדי לאכול חומוס".
אחת מהיוזמות החדשניות ביותר של צופן לשילוב אקדמאים ערבים בתעשיית ההיי-טק היא סדרת הכשרות וקורסים הנתמכים ע"י משרד הכלכלה ובגיבוי של התעשייה עצמה. מטרת ההכשרות היא לעזור לבוגרי אוניברסיטה ערבים במקצועות הרלוונטיים להיכנס לשוק העבודה. צופן העבירו כבר 27 קורסים כאלו והחלו את הקורס החדש שלהם ב-14 למרץ. אגב, שיעור ההשמות מבין בוגרי ההכשרות של צופן עומד על כ- 85%, כאשר 25% מהמועסקים נשים.
בביקור שנערך לאחרונה בנצרת, דיברנו עם מג'ד כרמאן, מהנדס אוטומציית QA בחברת גליל סופטוור שהינו בוגר הכשרות צופן, בנוגע לאיך הארגון עזר לו להתכונן לשוק העבודה.
"בישראל, יש פער בין האקדמיה לתעשייה", סיפר כרמאן לגיקטיים והסביר ש-"צופן עוזר לגשר על הפער הזה. הכלים שהם נותנים לנו כבוגרי אוניברסיטה טריים הם כלים בסיסיים וחשובים שעוזרים לנו להתקדם במהירות".
כרמאן אומר שהקורס הקנה לו הבנה מעמיקה בשפות תכנות ובמתודולוגיות שבהן משתמשים בפועל בתעשייה. לדעתו זהו יתרון חשוב כאשר מהנדסים צעירים מגיעים לראיונות שבוחנים את כישוריהם הטכניים.
במהלך הקורס, ארגון צופן עוזר למשתתפים לפתח את כישורי עבודת הצוות שלהם, מיומנות הכרחית בתעשיית ההיי-טק. המארגנים נותנים לסטודנטים משימה – פרוייקט אמיתי מחברה אמיתית – ומחלקים את הקבוצה לצוותי עבודה שונים עם מנהיגים כאשר כל צוות אחראי על חלק אחר של הפרוייקט, כמו במקום עבודה אמיתי.
היות שהצוותים מתמודדים עם סוגיות אמיתיות של חברות היי-טק, אותם מעסיקים פוטנציאליים מקבלים הזדמנות להכיר את המהנדסים הערבים, דבר המספק להם חשיפה להון האנושי האיכותי הזה שבמקרה אחר אולי לא היה מזדמן להם לפגוש.
בשורה הראשונה של קורס היזמות החדש של TRI/O Tech
צפינו מהצד במפגש הפתיחה של המחזור הראשון של קורס היזמות של TRI/O Tech. המשתתפים מגיעים מכל רחבי הארץ, רובם עם רקע ו/או נסיון בתעשיית ההיי-טק, בעיקר בחברות בינלאומיות גדולות כמו אפל, מיקרוסופט, אמדוקס, אינטל ואחרות, וכולם עם יוזמות היי-טק מעניינות.
אומנם היחס של 17 גברים לעומת 3 נשים נראה לגמרי לא פרופורציונלי בנסיבות אחרות אך צוות TRI/O Tech בהובלת גב' אלה מטלון, מנכ"ל פורום MIT ליזמות, סיפר לנציג גיקטיים שזוהי נקודת התחלה טובה בהתחשב במספר הנשים הערביות שמעורבות כרגע בסקטורים טכנולוגיים.
לאחר שכל משתתף הציג את עצמו והסביר מדוע הם רואים ביזמות את עתידם, גב' אלה מטלון מפורום MIT ליזמות צללה היישר להסבר בנוגע למה מבחין בין סטארטאפים לסוגי עסקים אחרים, מה שהוביל לדיון ער בכיתה. לאחר הקדמה זו, התקיימה הרצאה בנוגע להיבטים המשפטיים של פתיחת עסק שהעביר עו"ד יואל שטיין, שותף בקבוצות התאגידים והפטנטים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ היושבת בתל-אביב.
גב' מטלון הסבירה שבמסגרת הקורס יתקיימו כ-13 מפגשים שמטרתם לספק למשתתפים מיומנויות שיזדקקו להן על מנת לשרוד בשוק הסטארטאפים התחרותי ביותר. ההרצאות יכסו נושאים כמו איך לתת pitch, משא ומתן, גיוסי הון, קניין רוחני וכמובן איך ליצור תוכנית עסקית. הנושא האחרון מעניין במיוחד עבור המשתתפת מאריה ח'לף, שסיפרה לנו "אני כאן כדי ללמוד דברים פרקטיים כמו איך להכין תוכנית עסקית. זה אחד מאותם דברים שנראים קלים בתיאוריה אך מצריכים עזרה ממישהו שכבר עשה זאת בעבר".
איילה מטלון מפורום MIT ליזמות מסבירה מה זה אקזיט / קרדיט תמונה: גבי אבנר
לגשר על הפערים התרבותיים והארגוניים בתעסוקה
אוכלוסיית ערביי ישראל סובלת מייצוג קטן בהיי-טק ובתחומים טכנולוגיים. הנס שקור, יזם ויועץ לארגון צופן ול-TRI/O Tech, ומוביל קהילת מובייל-מאנדיי ופרוייקטים נוספים בחברה הערבית ומעבר לה, סיפר לגיקטיים שהסטטיסטיקות האחרונות מראות שערבים ישראליים מהווים לא יותר מ-4 אחוזים מ-100 אלף מועסקים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. הנתון הסטטיסטי הזה, שאינו כולל את כל המשרות שקשורות לתחומים רגישים בטחונית בממשלה או בתעשיות הצבאיות, הוא עדיין שיפור משמעותי לעומת 0.5 האחוזים של ערביי ישראל שהועסקו בהיי-טק ב-2008.
מאהר כבהא, שעובד בצופן כרכז הכשרות, מסביר שערבים ישראלים לרוב לא יצטיירו כמספיק אסרטיביים מול מעסיקים שמחפשים מועמדים חדורי מוטיבציה וזאת בשל הבדלים תרבותיים.
בנוסף לאימון הסטודנטים בנוגע לאיך לייצג את עצמם במהלך ראיון, צופן מכשירה מנטורים בתחום משאבי האנוש שיוכלו לסייע לחברות לזהות ולהעסיק עובדים ערביים שאחרת היו עוברים אל מתחת לרדאר שלהם. לצופן יש קשרים עם חברות היי-טק רבות ובכך עוזרים לשני הצדדים של משוואת עולם התעסוקה להבין יותר טוב אחד את השני ולגשר על הפערים, גם התרבותיים.
הן הנס שקור והן מאהר כבהא סיפרו לגיקטיים שהם ממוקדים במיוחד בלשבור את בעיית הנטוורקינג שנובעת ממודל ה-"חבר מביא חבר". צופן הופך למעשה ל-"חבר מבפנים" שמודע לאפשרויות והזדמנויות בתעשייה, ומכיר ומחבר בין אנשים למעסיקים.
כבהא סיפר לגיקטיים שהקהילה הערבית נמצאת בחסרון בכל הנוגע לנטוורקינג פנימי בכל מה שקשור לתעסוקה בהיי-טק, משום שגם חברים ומשפחה לרוב לא ידברו על נושאי עבודה בהיי-טק, שאם היה מתקיים שיח ונטוורקינג, היה זה כלי עוצמתי להגדלת כמות המועסקים בשוק העבודה בהיי-טק.
לפי כבהא, מעבר לערך שההכשרות מספקות, המשתתפים מקבלים הזדמנות ייחודית לעשות נטוורקינג הן עם חבריהם לקורס והן כם מרצים ונציגים של התעשייה. בהקשר זה, ארגון צופן הפך למנוע עוצמתי בקידום תעסוקה של בוגרי ההכשרות, ועם 85 אחוזי הצלחה בהשמת אותם בוגרים בחברות היי-טק פשוט אי אפשר להתווכח.
"היכולת לעשות נטוורקינג עם אנשים, נותנת לי יותר השראה ורעיונות"
בגלל אירועים כדוגמת MobileMonday שמוביל הנס שקור, בוגרי צופן יכולים להיחשף לעולם הסטארטאפים. כתוצאה מכך, כמות הסטארטאפים החדשים שנוצרו ע"י בוגרים גדלה משמעותית. "אנחנו נחשפים לרעיונות חדשים, טרנדים טכנולוגיים, סיפורי הצלחה, איך דברים עובדים, חשיפה למשקיעים, והכי חשוב – נטוורקינג איכותי," אומר בוגר צופן מג'ד כרמאן, "באירועים האלו אתה ממש זוכה להכיר את האנשים שמעורבים באקוסיסטם של ההיי-טק וסצנת הסטארטאפים בישראל."
אחמד חכרוש מכפר כנא שליד נצרת, אחד מהמשתתפים בקורס היזמות של TRI/O Tech, רואה את הנטוורקינג שמתרחש בקורס כהיבט חשוב של הצמיחה שלו ואמר לגיקטיים כי: "היכולת לעשות נטוורקינג עם אנשים, נותנת לי יותר השראה ורעיונות".
"כאן במסגרת TRI/O Tech, יש לי הזדמנות להכיר אנשים בעלי אותו צורך אבל בעלי רעיונות שונים," אמר חכרוש. "מעבר לחשיבות של הכלים המעשיים, יש כאן הזדמנות נדירה עבור המשתתפים להגביר את סיכויי ההצלחה שלהם בעתיד. אפילו אם לא אתקבל לאקסלרטור [כלומר לאקסלרטור של TRI/O Tech שייפתח לסטארטאפים נבחרים מבין התוכנית], הסיכויים שלי לקבל מימון בשלב מאוחר יותר גבוהים יותר בגלל שהשתתפתי בתוכנית."
הנס שקור מוסיף: בשונה מקורסי ההכשרות של צופן שמטרתם לשלב אקדמאים ערבים בהיי-טק, קורס היזמות של TRI/O Tech הינו בתכל'ס הפלטפורמה הכי טובה שמשקיעה ובונה את דור העתיד של היזמים הערבים. השותפות החזקה בין ארגון צופן ופורום MIT ליזמות מביאה לקורס היזמות ולאקסלרטור נכסים עוצמתיים, נסיון וידע, תוכן, כלים, מרצים, מנטורים, רשת קשרים ענפה עם יזמים מצליחים, סטארטאפים, משקיעים, בכירים בתעשייה ונציגי חברות היי-טק, מהארץ ומחו"ל, ומכאן הייחודיות של TRI/O Tech ומגוון תכניותיו.
הנס שקור / קרדיט תמונה: גבי אבנר
מאיפה צריכים להגיע הפתרונות להגדלת ההשתתפות של ערבים ישראליים בשוק ההיי-טק המקומי?
אחד מהשינויים הגדולים שארגון צופן גאה בהם הוא שבשנים האחרונות מהנדסים יהודים מגיעים לקהילה הערבית כדי לעבוד, ולא המקרה הרגיל שבו ערבים נוסעים לאזורים יהודיים כדי לעבוד.
בשיתוף עם עיריית כפר קאסם, ארגון צופן פועל כדי להביא את תחום הטכנולוגיה קרוב יותר אל מרכזי אוכלוסיה ערבית, דבר שהופך העסקה בחברות היי-טק ליותר אפשרית. אומנם אף אחד לא אוהב לנסוע רחוק כדי לעבוד, וכפי שציינו בפנינו הנס שקור ואחרים, הרי שצמצום המרחק ישחק תפקיד נכבד בלאפשר ליותר נשים מוכשרות להצטרף לשוק העבודה. יתרון נוסף בהקמת מרכזי תעשיית ותעסוקת היי-טק "קרוב לבית" בישובים ערביים, שזה יביא מיסים ורווחים הכל כך נחוצים לפיתוח הכלכלי של הישובים והקהילות המקומיות.
הפתרון להגדלת כמות הערבים בתעשיית ההיי-טק צריכה לבוא מתוך התעשייה, הקהילה הערבית וכמובן הממשלה לפי סעדי. "בלי תמיכה ממשלתית, לא נוכל ליצור שינוי משמעותי בתחום. אנחנו צריכים שיתוף פעולה בין הממשלה לתעשייה על מנת שזה יקרה".
אחד מהצעדים המשמעותיים ביותר שהממשלה נקטה כדי לסייע לסטארטפים של ערבים-ישראליים הוא לאפשר להם לקבל מענקים מלשכת המדען הראשי, שחקן מרכזי בתעשייה. בהשקעות סיד של עד 2 מיליון שקלים, משרד המדען הראשי ייתן 85 אחוזים מהסכום לסטארטאפים שלפחות שליש ממייסדיו הם ערבים. זה יתרון משמעותי לעומת ה-50 אחוזים שמקבלת כל חברה אחרת. ההון הנוסף הזה רלוונטי גם לסטארטאפים של חרדים או אוכלוסיות מוחלשות אחרות.
סטארטאפים שייפתחו באיזורים אלו נותנים הזדמנות לחברי הקהילה להיות חלק בעסקים משלהם שנמצאים קרוב יותר לבית. למרות שתמיד יש סיכון מהותי בעולם הסטארטאפים, ארגון צופן ופורום MIT ליזמות בחרו למחזור הראשון של קורס היזמות ב- TRI/O Tech בקבוצה מובחרת של כשרונות שלמרות גילם הצעיר כבר השיגו ניסיון בעולם ההיי-טק.
פרוייקט TRI/O Tech – מרכז ההיי-טק והיזמות של ארגון צופן ופורום MIT ליזמות בכפר קאסם, לצד פעילויות ארגון צופן ואחרים בחברה הערבית, והאקסלרטור שנוצר כתוצאה מהחיבור בין משרד הכלכלה לארגון בוגרי 8200 במסגרת החממה העסקית נצרת (NBIC), משחקים תפקיד משמעותי בהכנה ותמיכה בגל חדש של יזמים. כמו במקרה של כל קבוצה של עסקים צעירים, הם עלולים להיתקל במכשולים לאורך הדרך וחלקם יכשלו. אבל מה שהם בונים הוא משמעותי ויהיה בתקווה הגל הראשון של סטארטאפים רבים אחרים שיוכלו להוביל את הקהילה הערבית לעבר עתיד טוב יותר.
תורגם מאנגלית לעברית ע"י רינת קורבט.
אחמד הרקוש ותלמידי צופן נוספים / קרדיט תמונה: גבי אבנר