מקור: צילום מסך, beaverQ
הדרך הכי אותנטית (כביכול) של מותגים להגיע אל קהל המעריצים היא באמצעות השימוש במשפיעני רשת למיניהם, שלאו דווקא הצליחו כי הם שחקנים מפורסמים או זמרים. ״עולם ההמלצות על ידי מובילי דעת קהל גדל בקצב גבוה מדי שנה. בעולם המשפיענים, כחלק ממחסור במידע, מותגים נאלצים לבחור משפיענים על פי מאפייני המשפיענים בלבד. בכך המותגים נפגעים מאוד שכן הם נעזרים במשפיענים שאינם בהכרח מתאימים למותג עצמו. כך למשל מותג אופנה הפונה לקהל נשים בנות 15 עד 25 סביר להניח שיפנה לפאשניסטה בת 25. עם זאת, הפער הגדול מגיע כאשר למותג אין מושג מאיזו מדינה מגיעים העוקבים, בני כמה, מה המין שלהם ומה בכלל מעניין אותם לצרוך. יכול מאוד להיות שאותה משפיענית מתחזקת קהל גברים בגילאי 15 אשר עוקבים אחריה בעיקר כי היא נראית טוב״, הסביר לגיקטיים חן חסון, אחד מצמד מייסדי beaverQ, פלטפורמה המחברת בין מותגים לאושיות רשת רלוונטיות.
שידוך וניתוח הממצאים
הבעיה במציאת המשפיען האמיתי של קהל היעד גדלה עוד יותר כאשר לא ניתן לאמוד את ההשפעות של הקמפיין על הקהילה של המותג. לכן, יוצא מצב שהמותגים השונים נפגעים פעמיים; הם גם לא ממקסמים את יכולות המשפיענים, וגם לא יכולים לאמוד את התוצאות שלהם. כאן נכנסת לתמונה beaverQ הישראלית, אשר מציעה ניתוח קהל של משפיענים ברשתות חברתיות, וגם יודעת להתאים את המשפיען המתאים למותג הנכון. לאחר עליית הקמפיין לאוויר, המערכת מאפשרת למותג לנתח את התוצאות וההשפעות של אותו קמפיין על הקהילה של המותג. למרות הפוטנציאל של המערכת, נכון לעכשיו המערכת פועלת רק באינסטגרם, אך בקרוב מאוד מובטח כי תהיה רלוונטית גם לרשתות חברתיות נוספות.
עד כה החברה התקיימה מהון פרטי שהשקיעו היזמים, ובתקופה האחרונה מתקיימים מגעים עם משקיעים. המודל העסקי מבוסס על חבילות חודשיות המבוססות על שימוש ובקרוב גם עמלה על שימוש בכלי הפרסום (פיצ׳ר שעדיין נמצא בפיתוח). המערכת מתומחרת בשני מודולים: האחד – מבוסס על תשלום חודשי ומיועד למותגים או סוכנויות. הוא מאפשר לנתח ביום ביום את הפעילות של המותגים באינסטגרם (כמערכת BI ואנליטיקה), בעלות חודשית של בין 29 ל-200 דולר, תלוי בהיקף המותגים. המודל השני, מודל המרקטפלייס – מודל זה יהיה פתוח והתמחור שלו יהיה מבוסס על עמלה מגובה העסקה. (העמלה בנויה בגובה הקמפיין ונעה בין 5 ל-15 אחוזים מגובה העסקה).
״במידה ומותג ירצה גם מרקטפלייס וגם לנתח את התוצאות של הקמפיין אז הוא ישלם על המרקטפלייס מגובה העסקה וישלם על מודול הניתוח. הלכה למעשה חיברנו שני מוצרים נפרדים שמשלמים עליהם מצרכים שונים: אחד למרקטפלייס של משפענים אחד לניתוח BI יומיומי. החיבור ביניהם מאפשר לסגור FLOW שלם״.
מקור: beaverQ
מה לגבי תחרות?
״המתחרים הישירים שלנו הן אותן מערכות אשר ממליצות על משפיענים, אך להבדיל מאיתנו, הבסיס שלהן הוא מאפייניו של המשפיען בלבד ולא גם הקהל שלו. בנוסף, אין להן פתרון לניתוח ההשפעות של המשפיענים על הקהילה של המותג. מתחרים עקיפים הם כל מיני מערכות אנליטיקה לאינסטגרם, אך להבדיל מהם, הפתרון שלנו מקיף ועמוק במידה ניכרת: אנחנו מאפשרים כלים ניתוחיים לפי תקופות, ׳בנצ'מרק׳ למתחרים והכנת דוחות בקליק״. סביר להניח שאחת מהמתחרות עליהן חסון מדבר היא חברת HyPR הישראלית, המציעה Marketplace למשפיענים ברשת.
עם מנוע החיפוש של HyPR, מותגים וסוכנויות יכולים לגשת בקלות למידע אודות משפיעים ברשתות החברתיות הגדולות כגון פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם ופינטרסט, ולעיין ׳בקטלוג׳ ולבחור איזה משפיען מתאים להם. הטכנולוגיה סורקת את כל החשבונות ברשתות החברתיות של אותו משפיע, ויוצרת מדד נגיש של משפיעים בצורת דו״ח, ומאפשרת לבצע חיפוש דמוגרפי לפי קהל הייעד אליו מעוניינים לשוק מוצר או תוכן מסוים. כלומר, לאו דווקא להחליט שאם מישהו מעריץ את מדונה, סביר להניח שהוא גם אוהב לאכול סושי.
הרעיון של הפלטפורמה הוא שבנוסף למידע אודות מספר העוקבים ברשתות החברתיות השונות של אותו משפיע, בדו״ח עצמו מופיע מידע גם על העוקבים אחריו, אלו שבסופו של דבר יקנו את המוצר או יורידו את האפליקציה המפורסמת. ניתן לקבל מידע דמוגרפי כגון מיקומם הגיאוגרפי של העוקבים, המוצא האתני שלהם, פילוג לפי גילאים ובאילו תחומים הם מתעניינים.
את הפעילות של HyPR אתה מכיר?
״כן, שמעתי עליה. ל-Hypr יש מערכת מאוד נחמדה, אבל הם מאפשרים לטרגט את המשפיענים ואז נותנים רשימת PDF שלהם. אין מרקט פלייס ואין ניתוח תוצאות. היא אכן מתחרה שלנו בתחום, אבל להבדיל מהם, אנחנו הולכים ליצור מרקטפלייס ראשון מסוגו; מצד אחד יהיו משרדי הפרסום/סוכנויות דיגיטל/מותגים ובצד השני יהיו המשפיענים עצמם. אין ׳מידל-מן׳ והיכולת לתקשר עם המשפיענים תהיה בצורה ישירה לחלוטין מולם. כמו כן, להבדיל מ-HyPR, אנחנו מאפשרים למותג/סוכנות לנתח את התוצאות של הקמפיין על הקהילה שלו דרך המערכת״.
מקור: beaverQ
״כך לדוגמא, סוכנות דיגיטל הקימה דרך המערכת שלנו קמפיין בשלבים הבאים; שלב א- קבעה תקציב, יום, שעה ובריף למשפיען; שלב ב- הסוכנות יכולה לטרגט את המשפיענים שהם מעוניינים לקמפיין; שלב ג- הם מקבלים המלצות בצורה אוטומטית על בסיס הטרגוט שלהם; שלב ד- פונים למשפיענים בקליק אחד. הקמפיין עלה ונגמר, וכעת הסוכנות מתוך המערכת מנתחת את התוצאות של הקמפיין ואת ההשפעות של הקמפיין על הפרופיל של המותג. זה ממש לסגור את ה-Flow מההתחלה עד הסוף״.
beaverQ נוסדה בשנת 2015 על ידי חן חסון (CEO) ונועם פנחס (CTO). חסון בעל ניסיון של 5 שנים בעולם הדיגיטל. בעברו ניהל את המוצר והפיתוח העסקי של הזרוע הדיגיטלית של קבוצת יפעת – Vigo. פנחס הוא מתכנת בעל ניסיון של 8 שנים במגוון רחב של שפות, והוא הקים את מחלקת המובייל של קבוצת יפעת.