עודד מלמד, מייסד-שותף ומנכ"ל Altair. מקור: Altair
לפני כחודשיים בלבד היתה Altair על סף חתימה של סבב גיוס בגובה 50 מיליון דולר מענקית השבבים הסינית Infotmic. החברה הסינית אף הודיעה לבורסה על כוונתה לבצע את הההשקעה, אולם לבסוף לא יצאה ההשקעה אל הפועל; עתה נראה שהחברה הישראלית הסתדרה היטב גם בלי הסינים, עם קצת עזרה מחברים ביפן: הענקית היפנית סוני רכשה את יצרנית שבבי התקשורת הישראלית תמורת כ-200 מיליון דולר והיא תהפוך אותה למרכז הפיתוח הישראלי שלה.
תחרות קשה, אקזיט צנוע
Altair מעסיקה כ-190 מהנדסים ואנשי תוכנה שמפתחים יותר מעשרים רכיבים מוכללים בלמעלה משישה תקני אלחוט מתקדמים. שבבי ה-4G שפיתחה החברה מעניקים יכולות תקשורת סלולריות מהירות, תוך כדי צריכת אנרגיה מזערית למכשירי סלולר וטאבלטים ולמערכות IoT (האינטרנט של הדברים) עם פרוטוקולי תקשורת דוגמת WiMAX, LTE, XG-PHS. כיום עושים שימוש בשבבים של Altair יותר מ-30 יצרנים בינלאומיים במיליוני מכשירי קצה המחוברים לרשתות 4G LTE ברחבי העולם, ביניהם Verizon האמריקאית.
סכום העסקה לא פורסם אולם הוא מוערך בכ-200 מיליון דולר. על פניו נראה הסכום מרשים, אולם בהתחשב בעובדה שמדובר בחברה בוגרת בת 11, עם כמעט 200 עובדים, שכבר מציגה הכנסות שנתיות בגובה 45 מיליון דולר, והושקעו בה כ-125 מיליון דולר מדובר באקזיט, שעלול לאכזב את המשקיעות ומשקף בעיקר החזר על ההשקעה.
Altair הוקמה ב-2005 על-ידי ערן אשד, עודד מלמד ויגאל ביטרן, מנהלים בוגרי חברת Texas Instruments עם נסיון רב בטכנולוגיות אלחוטיות ושבבי סיליקון. השלושה היו בין המייסדים של חברת Libit Signal Processing, אשר נרכשה על ידי Texas Instruments בשנת 1999 תמורת 365 מיליון דולר. מאז שהוקמה Altair היא גייסה כ-124 מיליון דולר ב-7 סבבי גיוס שונים, כשבין המשקיעות ניתן למנות את SanDisk Ventures, זרוע ההשקעות של ענקית האיחסון האמריקאית וכן את קרנות Bessemer Venture Partners, BRM Capital, ETV Capital SA, Giza Venture Capital, Jerusalem Global Ventures, Jerusalem Venture Partners (JVP) ו-Pacific Technology Partners. הגיוס האחרון של החברה נעשה לפני כשנתיים, אז היא גייסה כ-25 מיליון דולר מקרן Vaizra של איש העסקים הגיאורגי יצחק מירילשווילי. לאחרונה פתחה החברה מרכז פיתוח בטיוואן.
פרשנות: לא היתה ברירה, אלא למכור
ככל הנראה לא היתה לחברה ולמשקיעים ברירה. Altair פעילה בשוק תחרותי מאוד שנשלט על ידי ענקיות כמו קוואלקום ואינטל, שמייצרות שבבי LTE משלהן ופעילות בו ענקיות אחרות כמו MediaTek, Alcatel-Lucent וסמסונג. היתרון של החברות האמריקאיות למשל הוא שהן מייצרות גם את המעבד הראשי של הסמארטפון, המחשב או כל מכשיר אחר ב-IoT וכך הן יכולות לקדם את מכירות שבבי התקשורת שלהן. לכן, המשך הפעילות וההתמודדות בשוק היתה דורשת מהחברה לגייס עוד הון רב, וככל הנראה למשקיעים נגמרה הסבלנות.
מהצד של סוני – מדובר ברכישה אסטרטגית; לסוני מוצרים רבים שיוכלו ליהנות מהטכנולוגיה ומהשבבים של Altair. אמנם סוני מכרה כבר את פעילות המחשבים האישיים שלה (מותג Vaio), אולם היא עדיין מחזיקה בחטיבת מובייל (תחת מותג Xperia) שתיהנה מהשבבים של החברה הישראלית. במובן זה, הרכישה יכולה להצביע, כי בניגוד לדיווחים שעלו בעבר, סוני לא מתכננת לצאת מתחום המובייל, למרות המכירות המדשדשות שלה. לסוני גם פעילות מצליחה בתחום הקונסולות עם מותג ה-PlayStation והיא מתכננת בקרוב כניסה לתחום המציאות המדומה.
יתרון נוסף לסוני הוא האפשרות לתקוע יתד בישראל, האקוסיסטם הדינמי ביותר בעולם, מלבד הסיליקון וואלי. בניגוד לחברות הסיניות שגילו את ישראל בשנתיים האחרונות, החברות היפניות היו איטיות למדי והפעילות שלהן הסתכמה בעיקר ברכישה של Rakuten את וייבר הישראלית והפעילות של החממה היפנית-ישראלית, Samurai.