מאת יואב אחיעם, מנכ"ל ושותף מייסד ב-GuardianEYE.
אני לא עורך דין ולא מתיימר להיות מבין גדול בכתיבת חוזים, אבל אני כן אחד שנכווה על בשרו מחוזה עם קבלן חיצוני שלא היה ערוך כהלכה. כשהגיע השלב במיזם שלנו לפתח אפליקציה פנינו לקבלן חיצוני. לא היה צריך להיות מבין גדול כדי לראות שהחוזה אותו שלח לנו הקבלן היה בדיחה. החוזה היה נטוי לטובת הקבלן בצורה קצונית: לא כלל התחייבות לזמנים, הבטחה של כמות כוח אדם, קנסות או חיזוקים חיוביים לפי התקדמות הפיתוח, רוב התשלומים היו בתחילת הפרויקט ועוד. ההתדיינות על החוזה, שכללה התכתבויות ושיחות טלפון הלוך וחזור, ארכה כחודש. הצלחנו לכלול בחוזה הרבה מהדרישות אבל היו כמה נקודות עליהן הקבלן פשוט לא היה מוכן לוותר. אחרי ביקור במשרדי הקבלן (לבדנו – בלי שעורך דין היה נוכח), מעבר על החוזה בפעם האחרונה ונגיעות בסעיפים היותר בעייתיים חזרנו הביתה והחלטנו לחתום. עדיין לא היינו מרוצים מהחוזה במאה אחוז, אבל אמרנו "זה חלק מה-'משחק' " (טעות גדולה שלנו) "הוא ויתר על חלק ואנחנו צריכים גם, והוא לא מוכן להתגמש" – אז החלטנו להשלים את העסקה כפי שהיא.
בתחילת חיי מיזם בדרך כלל אין כסף מיותר. שירותי עורכי דין הם יקרים, וכך, למרות עדיפותם אנחנו נוטים להשתמש בעזרה (טובה) של חבר. אפילו אם החבר הזה הוא עורך דין תותח (ולנו הייתה בדיוק אחת כזו – כל כך הרבה פלפל, ידע ואסרטיביות לא מוצאים אצל כל בן אדם), אלא שגם הוא בסוף חבר ולא ירצה לריב אתכם. מתישהו יגיע השלב בו למרות שקיימת בעיה בחוזה, אתם כבר רוצים לחתום, הוא ייעץ, אבל אתם לא תקשיבו. יש הרבה פרטים קטנים שמי שלא בעסקי עריכת הדין לא ישים להם לב. לדוגמא, החברה שאיתה חותמים עלולה להיות ממוקמת בארץ אחרת (ולכן תרצה שהחוק שיקבע במקרה של בעיה משפטית יהיה שלהם), או שהסנקציות על פיגור אינן מוגדרות היטב. החברה מנוסה יותר עם חוזים כאלו ותכמנית פי כמה מכם, אז נקודות אלו ואחרות עלולות לגרום למצב שבו תמצאו בנקודה בזמן שהם לא מספקים את מה שאתם חושבים שהם הבטיחו, ולצערכם – לא הגנתם על המקרה בחוזה…
כדי לנסות ולעזור לכם, לעשות מעט סדר בדברים ולהרגיש יותר בטחון – הנה 6 דברים שכדי לשים אליהם לב כשחותמים על חוזה, זאת לאחר שבדקתם את החברה, עשיתם סקר שוק, ואתם בוטחים בחברה מבחינת ביצועים:
1. הציבו דד-ליין
חובה שיהיה לפרויקט הגבלת זמן המבוססת על התכנית שהם יציגו לכם ועל פי הנחתם לפרק הזמן שהם מניחים שייקח להם לבצע את הפרויקט. כמובן שצריך לקבוע אבני דרך שגם להם צריך לקשור הגדרת זמן (שיכולה להיות מעט יותר גמישה). חשוב שתגדירו לכמה זמן אתם מרשים לחרוג (תמיד יהיו בעיות בלתי מתוכננות). חשוב שתדגישו שחריגה מהגבלת הזמן (כולל מה שהרשתם לחרוג) תחשב כשבירת חוזה.
2. כמה תשלומים?
תדאגו לפרוס את התשלומים ככל שיותר, כשהחלק הניכר ביותר ישולם כשכל הפרויקט יגמר ושאתם מרוצים מהתוצאות.
3. תגובה זה דבר חובה
תדאגו שכל דבר הקשור לפרויקט ולפיתוח יהיה מאושר על ידי שני הצדדים בכתב – כלומר כל שינוי, סיום שלב וכו׳ מחייב ששני הצדדים מאשרים אותו בכתב (מייל זה בסדר). ככלל, כדאי שיהיה סעיף בחוזה שאומר שאם לא השבתם לפניית הקבלן אליכם, הוא מחויב ליצור איתכם קשר בדרכים נוספות (רשתות חברתיות, טלפון וכו – שוב, עדיף בכתב וטלפון כאמצעי אחרון) – לרוב ידרוש ממכם משהו דומה.
4. גאנט מלא לפיתוח
תדרשו תוכנית עבודה מלאה (לא בפרטי פרטים) של כמה זמן יקח כל חלק, מתי כל חלק יסתיים, אם יש חומרים שנדרשים ממכם מתי הם ידרשו אותם וכו – שאתם תמיד תהיו מוכנים ושתמיד תדעו מה אמור לקרות מתי (ואם יש עיכובים בכמה הם מתעכבים…)
5. תוצאות מדידות
כל סיום שלב המהווה אבן דרך (לרוב אבן כזו תתבטא בתשלום) יהיה מדיד במספרים ולא אבסטרקטי, כגון, עובד כמצופה וכו. תגדירו בדיוק מה אמורה להיות התוצאה הסופית/ביניים ואיך אתם מתכוונים למדוד אותה. לדוגמא, אם אתם מפתחים חומרה אז צריכת הסוללה צריכה להיות כזו שהמכשיר יוכל לעבוד X ימים בין טעינה מלאה לטעינה הבאה.
6. עוד עצה קטנה, ואולי הכי חשובה
בצעו את התשלומים באמצעות גוף המאפשר ביקורת על ההסכם. PayPal הוא גוף שכזה. אמנם תשלום דרכו מסתכם במספר אחוזים נוספים, אך בשלב בוררות מול הקבלן, יש גוף נוסף שיכול לעזור לכם שעלול לחסוך לכם ללכת לבית משפט.
בהצלחה!