עובד בהייטק? מרוויח טוב? כיצד תשפיע עליך הרפורמה האחרונה של האוצר

מקור: אתר הכנסת

מאת נדב טסלר, משווק פנסיוני, מנהל המוצר באגף השיווק במנורה מבטחים.

בשבועות האחרונים דלקו האורות בוועדת הכספים עד לשעה מאוחרת. היה צריך לדון בעשרות סעיפי חוק ההסדרים ולגשר בין הצדדים. אחד הפרקים החשובים בחוק ההסדרים עסק ברפורמות הצפויות בחיסכון הפנסיוני, רפורמות אותן סקרנו בהרחבה בכתבה הקודמת.

סוף סוף אפשר לבחור סוכן אישי

אחת הרפורמות דנה באפשרות לבחור סוכן ביטוח אישי והפרדת שירותי התפעול והשיווק שנותן הסוכן למעסיק ולעובדיו. מטרת האוצר בביצוע הפרדה בין שירותי תפעול, הניתנים למעסיק, לבין שירותי שיווק פנסיוני הניתנים לעובדים, הייתה לאפשר לעובד לבחור באופן חופשי בבעל רישיון, לצמצם ניגוד עניינים של סוכן הביטוח הפנסיוני ושל המעסיק, וכך לעודד תחרות בתחום הייעוץ והשיווק הפנסיוני ולהוזיל עלויות דמי ניהול לעובד. לאחר תיווך ממושך של יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני, הגיעו להסכמה נציגי האוצר, נציגי המעסיקים ונציגי ההסתדרות למתווה הבא.

בחירת סוכן פנסיוני

בנוסף לזכותו של העובד לבחור את הגוף המוסדי שבו ינוהל החיסכון הפנסיוני, את התכנית הפנסיונית (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים), את מסלול התכנית, את מסלול ההשקעות וכל נושא אחר הקשור לתכנית הפנסיונית האישית שלו, באפשרות העובד תעמוד הזכות המלאה לבחור את בעל הרישיון שיטפל בתכנית הפנסיונית שלו.

כלומר באפשרות העובד הן לבחור את הסוכן האישי והן לבחור לעבוד ללא סוכן. במקום הפרדה בין שירותי התפעול והשיווק הגדרה כי המעסיק חייב בתשלום עלות התפעול. כוונת האוצר הייתה להפריד לגמרי בין שירותי השיווק והתפעול כדי למנוע מצב בו הפקדות העובדים לחיסכון הפנסיוני ממנות את שירותי התפעול שמקבל המעסיק. בניגוד להצעה המקורית לא בוצעה הפרדה בין שירותי התפעול והשיווק, אך נקבע כי המעסיק ישלם לסוכן את עלות התפעול.

משרד האוצר אף קבע את העלות החודשית שישלם המעסיק, העלות תעמוד על 0.6% מהפקדה החודשית לחיסכון הפנסיוני ולא פחות מ-10.5 שקלים בחודש.

לדוגמה: נניח כי העובד מרוויח שכר של 12,000 שקלים בחודש ומפקיד יחד עם מעסיקו כ-2,196 שקלים בחודש לקרן הפנסיה, הפקדה של 18.3% מהשכר.

עלות התפעול אותה יידרש המעסיק לשלם מידי חודש תהייה 13.17 שקלים שהם 0.6% מהפקדה החודשית.

השוואת אחוזי הפקדה במוצרים הפנסיונים

החלטה נוספת שמשפיעה על העובדים בחברות ההיי-טק התקבלה במסגרת תיקון 12 לחוק קופות הגמל. במסגרת התיקון נקבע כי לא יהיה ניתן לקשור עוד בין שיעור ההפקדה לבין סוג המוצר הפנסיוני כפי שקיים היום.

למה הכוונה?

ניקח לדוגמה את רונן שעובד בחברת היי-טק מאוד גדולה. בחברה נהוג להפקיד 18.33% לחיסכון הפנסיוני.

עובדים שבוחרים להצטרף לביטוח מנהלים יקבלו בנוסף ביטוח אובדן כושר עבודה על חשבון המעסיק בעלות של 1%. מכיוון ובקרן הפנסיה הכיסוי הביטוחי כבר כלול בהפקדה, עובדים שיבחרו במוצר זה לא יקבלו תוספת של 1%.

באיזה מוצר אתם הייתם בוחרים?

מטרת התיקון היא למנוע מצב שבו אחוזי ההפקדה יהוו שיקול בבחירת המוצר הפנסיוני.

המשמעות המיידית של תיקון 12 היא, כי עם כניסתו לתוקף בפברואר 2016,יהיה על מעסיקים רבים להעלות את שיעורי ההפקדות הפנסיוניות וליישר קו עם שיעור ההפקדה הגבוה מבין המוצרים הפנסיוניים השונים.

צמצום תקרת השכר

עד כה נותנת הרפורמה מענה מצויין לעובדים בחברות היי-טק, נראה כי היא נבנתה במיוחד בשבילם. הרפורמה מסדירה את מקומם של סוכני ההסדר וקובעת כי המעסיק ישלם להם עבור שירותי התפעול, העובד יוכל לבחור סוכן ביטוח משלו ואפילו לעבוד ישירות מול קרן הפנסיה. הרפורמה תמנע את ניגוד העניינים באופן בחירת המוצר הפנסיוני ואף עשויה להגדיל את ההפקדות שהמעסיק מפקיד עבורנו לחיסכון.

אבל, תמיד יש אבל

במידה והיום אתם מרוויחים מעל ל-37,040 שקלים בחודש והמעסיק מפקיד לכם לפנסיה על מלא השכר, ההפקדה לפנסיה נזקפת לכם כהכנסה החייבת במס הכנסה וביטוח לאומי. בהתאם להחלטה שעברה, תקרת השכר תרד לפעמיים וחצי מהשכר הממוצע במשק כ-23,150 שקלים בחודש, והפקדה מעבר לשכר זה תחשב הכנסה החייבת במס.

למה כל כך דחוף למדינה לקצץ את התקרה?

בניגוד להטבות אחרות שאנו מקבלים במקום העבודה החל מטלפון סלולרי, תלושים לחג או רכב, הטבות שמגולמות בשכר וחייבות בביטוח לאומי ומס הכנסה. הפקדת המעסיק לחיסכון פנסיוני אינה נחשבת כהכנסה וככזאת אינה חייבת במס הכנסה או בביטוח לאומי.

מי צפוי להיפגע מהרפורמה הנוכחית?

מבנה הטבות המס בחיסכון לפנסיה בישראל הוא שנתי, כלומר במידה ולא ניצלת בשנה מסויימת את הטבת המס המגיעה לך לא תוכל לנצל אותה בעתיד.

במידה ואתה מתכנת או מנהל פרוייקטים למשל שמרוויח 40,000 שקלים בחודש ובעתיד השכר שלך ירד, לא תוכל לקבל חזרה את זקיפת ההכנסה עליה שילמת מוקדם יותר. או במצב הפוך, אם כסטודנט חסכת לפנסיה משכר נמוך ולא קיבלת כלל הטבות מס, אתה לא יכל לנצל תקרה גבוהה יותר בעתיד.

הקטנת תקרת ההפקדות מ-37 אלף שקלים ל- 23 אלף שקלים תגדיל את מספר העובדים שיאלצו לשלם זקיפת הכנסה על ההפקדות לפנסיה.

כמה מרוויחים בהייטק הישראלי? (נתונים: אתוסיה)

23 אלף שקלים בחודש זה לא מעט כסף, מה הבעיה בזה?

מטרת הטבת המס היא לעודד שכירים לחסוך לפנסיה. קטימה של הטבת המס ברמת שכר של 23 אלף שקלים תגרום להפסקת החיסכון בשכר זה. ניתן כבר היום לחזות בקטימת שכר בחיסכון פנסיוני בהפקדות לקרן השתלמות.

תקרת ההפקדה לשכירים לקרן השתלמות עומדת כבר כמה שנים על 15,712 שקלים. הפקדת מעסיק לקרן השתלמות מעבר לשכר זה נחשבת כהכנסה בידי העובד.

במקומות עבודה רבים נהוג לקטום את ההפקדה לקרן השתלמות בתקרה זו, כלומר גם במידה והעובד מרוויח הרבה יותר מ-15 אלף שקלים בחודש, עדיין ההפקדה לקרן השתלמות תתבצע מתקרת ההפקדה ולא ממלא השכר.

הקטנת תקרת ההפקדות לשכירים לחיסכון פנסיוני תגרום לקטימת השכר לחיסכון פנסיוני, אמנם במדרגת שכר גבוהה יותר, אך תקטין את היקף החיסכון במשק.

בשורה התחתונה

1. הגדלות לפנסיה צפויות לגדול.

2. דמי הניהול צפויים לרדת.

3. תהייה לך שליטה רבה יותר על החיסכון הפנסיוני.

4. אם אתה מרוויח יותר מ-23 אלף שקלים בחודש, מס ההכנסה שאתה משלם עשוי לגדול.