צילום: גיקטיים
כנס גיקטיים, שנערך זו השנה השמינית ברציפות, נפתח הבוקר בנאומו של לו קרנר, יו"ר קרן ההשקעות The Social internet Fund. קרנר, שהתמחה בהון הסיכון וברשתות חברתיות עוד מימיו כאנליסט בגולדמן-זקס ומריל-לינץ', חלק עם הקהל את חזונו לגבי מצב תעשיית הון הסיכון בעולם והתייחס לשאלה המסקרנת מכולם – האם אנחנו בבועה?
ישראל של היום היא כמו פייסבוק הצעירה
קרנר החל את דבריו באנקדוטה קצרה. הוא סיפר כי בתחילת ימיה של פייסבוק, הוצע לו לרכוש כ-25 אחוזים ממנה תמורת 5 מיליון דולר. קרנר גיחך וסירב, וכך הפסיד מניות ששוות כיום 60 מיליארד דולר. למרות זאת, קרנר סיפר כי רכש מניות של החברה כאשר זו הוערכה ב-16 מיליארד דולר, וכולם טענו שמדובר בבועה. כיום כידוע, החברה שווה יותר מ-250 מיליארד דולר, כך שמצבו לא רע. קרנר מספר שמבחינת פוטנציאל ההשקעה, ישראל של היום היא כמו פייסבוק של פעם והוא גאה להשקיע בפוטנציאל הזה.
קרנר הצביע על ההבדלים מהותיים בין שווי החברות הציבוריות ולבין החברות הפרטיות; לדבריו, חברות שביצעו IPO שומרות על ערך יום ההנפקה, זאת בניגוד לבועה של שנת 2000. אולם בשוק הפרטי, רק השנה צצו יותר מ-80 יוניקורנים או "חדי-קרן", כלומר חברות ששוות יותר ממיליארד דולר. מדובר במספר שגדול יותר ממספר היוניקורנים ב-4 השנים הקודמות ביחד. בהקשר זה שאל קרנר "האם השעון שלי ממהר או השעון של גריניץ' מאחר?".
חוץ מהמשקיעות המסורתיות, קרנות הון הסיכון, ציין קרנר את עלייתם של סינדיקטים כמו אלו של Angelist שמגייסים מאות מיליוני דולרים שנכנסים לשוק הון הסיכון – וגייסה השנה השקעה בגובה 400 מיליון דולר מ-CSC Venture Capital הסינית. פלטפורמות נוספות שמזריקות סכומים נכבדים לשלבי הסיד הן OurCrowd, FundersClub ו-seedinvest. בהקשר זה הביא קלנר את Flight VC אותה הוא מנהל ומבצעת גם השקעות בישראל. וכוללת 23 סינדיקטים בתחומים רבים קלנר אף ציין את העובדה שכיום ניתן למצוא לא מעט סטארטאפים שמשקיעים בסטארטאפים.
אז האם אנחנו חיים בבועה? אילו חברות מוערכות יתר על המידה? אילו יוניקורנים לא שווים מיליארד דולר? קלנר הודה כי אף אחד לא באמת יודע. הוא ציטט את המשקיע האגדי וורן באפט שאמר: אתה יודע מי שוחה עירום בים, רק כשהשפל מגיע.