מסטארטאפ ניישן לסקיילאפ ניישן [ביקור בכנס האקסלרטורים האירופאי]

מאת קרן ליטני, ליסבון.

כנס האקסלרטורים האירופי נפתח אתמול בבוקר בליסבון. כ-250 מנהלי קהילות, משקיעים ואנשי אקדמיה נפגשו שם בכדי להבין איך לפתח תוכניות בינלאומיות, באיזה ורטיקלים להתמקד השנה, איזה מודלים עסקיים עובדים הכי טוב ובאיזה תוכניות האצה מתקבל האימפקט הכי גדול. מדובר ביוזמה של יזמים אירופאים שמתקיימת זו השנה השנייה ברציפות במטרה לפתח את האקוסיסטם של יזמות וחדשנות טכנולוגית לשלב הבא.

מה יכולים יזמים ארופאים ללמד יזמית ישראלית מסטארטאפניישן? שאלתי את עצמי לפני שנכנסתי לכנס וכמה שטעיתי. מסתבר שמדובר בקהילה מאוד מגובשת של מנהלי קהילות שמפתחים ברצינות רבה מתודולוגיות ומדדים להצלחה של תוכניות האצה.

המודל הראשון של אקסלרטורים התפתח בארה"ב כאקסלרטור למטרות רווח שבו קרנות הון סיכון משקיעות הון ראשוני ביזמים שיש להם רעיון מעניין בתמורה לאחוזים בודדים בחברה. בארבע השנים האחרונות אנו רואים שהזירה הזאת התפתחה וכיום אפשר למצוא אקסלרטורים שמומנים ע"י תאגידים, אקסלרטורים שפועלים בתוך אוניברסיטאות בכדי לפתח יזמות אצל סטודנטים, ואפילו הותיקן ברומא השיק תוכנית האצה משלו.

בעולם תאגידי תחרותי במיוחד שבו חברות שלא מאמצות חדשנות טכנולוגית מוצאות את עצמן מאבדות את השוק ולעיתים אף נסגרות, תאגידים מבינים היום יותר מתמיד שהדרך לשרידות עסקית היא חדשנות טכנולוגית. במציאות שבה עולם התעסוקה העתידי מאתגר מתמיד, אנחנו רואים שממשלות ומנהיגים מתחילים להבין שפיתוח תוכניות יזמות היא משימה לאומית ולכן אנחנו רואים שתקציבים ממשלתיים מופנים היום לפיתוח אקסלרטורים, תכניות ללימודי יזמות ומרחבי עבודה משותפים.

האתגר של ליסבון החל באוגוסט 2013 ביוזמתם של ריקרדו מרוואו ופדרו רושה ויארה, מנואל טאנג'ר וטיאגו פינטו. העובדה שהם התגוררו בליסבון המנומנמת שלא היתה בה קהילה של סטארטאפים ולא נחשבה מעוז של חדשנות משום סיבה גאוגרפית או תרבותית לא הפריעה להם לדמיין שליסבון יכולה להפוך כזו. בהשראת תכניות כמו זו של מאס צ'אלאנג, הם יזמו מפגשים שהפכו לכנסים גדולים, יצרו קשר עם קרנות הון סיכון ותאגידים והיום הם מפעילים מרכז חדשנות טכנולוגי תחת המותג בטא איי שפועל כמרחב עבודה משותף שכולל 4 קומות בפורטוגל ומובילים תוכניות מגוונות של אקסלרטורים, סדנאות, מועדון משקיעים ועוד.

המרכז שהחל את דרכו כארגון ללא מטרות רווח מתפתח היום למודל הברידי שבו חלק מהחטיבות יעברו לעבוד במודל שפועל למטרות רווח. בנתיים הם עוד הספיקו לשכנע את המארגנים של ווב סאמיט להעביר את הכנס מדבלין לליסבון – כי ככה זה שנלחמים על הבית.

מדען ראשי? לא על מחקר ופיתוח לבדו

ממחקרים אקדמיים ודו"חות של ארגונים כמו האו"ם, הבנק העולמי ו–OECD עולה התפקיד המשמעותי של הממשלות בהתנעת חדשנות במשק. מחקר חדש בנושא חדשנות בישראל של יפעת טורבינר מהפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע מצא שמבין גורמי האקוסיסטם של החדשנות המרכזיים, הממשלה בישראל היא בעלת התרומה הנמוכה ביותר כיום להתהוות חדשנות.

לדברי טורבינר: "מחקרי חדשנות בעולם תמימי דעים כי השאת החדשנות תלויה במכלול גורמים (כלכליים ושאינם כלכליים) אשר פעילים במסגרת של אקוסיסטם של חדשנות. בין גורמים אלו ניתן למנות את: הממשלה והארגונים הציבוריים האקדמיה ומוסדות המחקר, גורמי המימון, התרבות והתשתיות. לכל מדינה אקוסיסטם של חדשנות התפור למאפייניה הייחודיים, לפיכך מדיניות החדשנות צריכה להיות מותאמת לכל מדינה לכשעצמה. יתירה מכך, האקוסיסטם של החדשנות כמו גם הגורמים המרכזיים הפעילים בו מתפתחים על פני זמן מה שמחייב התאמה וסנכרון בין מדיניות החדשנות לשלב האבולוציוני בו נמצא האקוסיסטם של החדשנות. ממצאי המחקר מצביעים על כך שקיים פיגור בקצב ההתאמה של פעילות גורמים מרכזיים באקוסיסטם של החדשנות בישראל לשלב האבולוציוני בו נמצא האקוסיסטם של החדשנות בישראל כיום. מה שנדרש כיום הוא שנוי תפיסתי והבנה כי יש לפתח כלים אשר יסייעו לשכלולו של האקוסיסטם של החדשנות והפיכתו לדינמי, תחרותי ובר קיימא.. בקיצור – הגיע הזמן לעבור מסגנון פעולה של סטארטאפ ניישן לדרך פעולה של ״Scale Up Nation״.

בישראל פועלות עשרות קהילות שמנוהלות ע"י יזמים מעולים שמפתחים את האקוסיסטם של היזמות הטכנולוגית במימון עצמי. בהעדר מימון רציני מהממשלה אפשר רק לצפות שהתכניות יהיו דלות יחסית ושהאימפקט שלהם על ההצלחה של הסטארטאפים יהיה קטן. נותר רק לקוות שבמבנה החדש של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית של המדען הראשי, ייקחו בחשבון את העבודה החשובה שעושים מנהלי הקהילות בתחום וימצאו תקציבים למימון פעילויות של קהילות ותכניות האצה עצמאיות במטרה לסייע לסטארטפניישן להפוך לסקיילאפ ניישן.

הכותבת היא יועצת ארגונית לחדשנות טכנולוגית, בלוגרית והמייסדת של Socialize! Social Business Israel, קהילה עצמאית שפועלת במטרה לסייע ליזמים טכנולוגיים להצליח בעולם העסקי.