מאת רו״ח גבי וייסמן, מנכ״ל, מיטב דש בנפיטס ועו״ד לי-יה ברק אבדי, סמנכ״ל לעניינים מקצועיים, מיטב דש בנפיטס.
תכנון המס נובע מההבדל שבין שעור המס המוטל על יחידים לבין שעור המס המוטל על חברות. בעוד שיחיד משלם מס על משכורתו בהתאם לשיעור המס השולי שלו (עד 50% מס) בתוספת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות (עד 12% מס בכפוף לתקרות שנקבעו בחוק), חברה מתחייבת במס על הכנסותיה בשיעור של 26.5% בלבד (החל מינואר 2016 שעור המס אמור לרדת ל 25% בלבד) ללא חיוב נוסף בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. והרי לך חיסכון המס בשיעור שיכול להגיע לכמחצית מהמס המשולם על ידי שכיר "רגיל". אמנם לכשימשוך היחיד את הרווחים מחברת הניהול הוא יתחייב במס נוסף על דיבידנדים (נכון להיום בשיעור של 30% מס) מה שיביא אותו בחישוב כולל לרמת מיסוי דומה מאוד לעובד שכיר "רגיל", אך כלל ידוע הוא כי דחיית מס הינה חיסכון במס, חלק מהותי מהמשכורת יכול להישאר בחברת הניהול ולשמש להשקעות באמצעותה, וכיו"ב.
חברות ניהול אלו המוקמות על ידי עובדים שכירים לצורך משיכת משכורות, מכונות בלשון העם "חברות ארנק", משום שכל תכליתן הינה לשמש מעין ארנק אליו נכנסת משכורתו של בעל מניותיה וממנו היא יוצאת בהתאם לשימושים הנדרשים על ידיו.
פתרון יצירתי ומתחכם
מקובל לחשוב שהשימוש בחברות הארנק הפך להיות נפוץ החל משנת 2002, עת החליטה הממשלה דאז על ביטול התקרות לתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות. כוונת המחוקק היתה להגדיל את גביית המיסים הסוציאליים דווקא מבעלי ההכנסות הגבוהות, אולם אלו "התחכמו" ועברו לפעול באמצעות חברות ארנק אשר כאמור, הכנסתן אינה מתחייבת בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות כלל.
רשות המסים יושבת שנים ארוכות על המדוכה בנסיון למצוא מענה הולם לאיבוד המס כתוצאה מהקמתן של חברות ארנק. ועדות קמו ונסגרו, דוחות ארוכים נכתבו, המלצות רבות תויקו במגירות האוצר, אך עדיין לא נמצא הכלי למיגור תופעה זו, ולו בגלל שזכותו של יחיד להתאגד באמצעות חברה הינה זכות חוקתית אשר נראה כי לא ניתן להגבילה רק משום חיסכון המס הטמון בחובה.
עם זאת, סוגיה מעניינת הקשורה לאותם שכירים הפועלים באמצעות חברות ארנק, הינה סוגיית האופציות המוקצות להם. כידוע, מרבית החברות במשק, ובוודאי בענף התעשייה העילית, נוהגות להקצות לעובדיהן אופציות למניות בהתאם להוראות המסלול ההוני שבסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. בהתאם למסלול זה, לו יתקיימו תנאים מסוימים, הכנסת העובד ממכירת האופציות/מניות תתחייב במס בשיעור של 25% בלבד. כך שמבחינת מיסוי האופציות – ודאי שעדיף לקבל את האופציות כשכיר "רגיל" ולא באמצעות חברת הארנק. שהרי לו תקבל חברת הארנק את האופציות, אמנם היא תתחייב במס חברות השווה למס רווחי הון (כאמור, החל משנת 2016 מס חברות יופחת ל 25%) אולם ההכנסה עדיין תישאר בחברה ומשיכתה אל היחיד תתחייב במס דיבידנדים נוסף.
טוענת רשות המיסים, ולכאורה ההיגיון בצידה, שלו החליט אותו שכיר להתאגד באמצעות חברת ארנק, הרי שכל שכרו אמור להיות משולם כדמי ניהול לחברת הארנק, לרבות האופציות. אולם נראה שטענה זו אינה מתיישבת עם לשון החוק. סעיף 102 קובע שהזכאים ליהנות מהמסלול ההוני הינם עובדים שכירים, לרבות נושאי משרה בחברה המקצה את האופציות. אם כך, טוענים אותם בכירים המאוגדים כחברות ארנק, כי מי שמוגדר בחברה המקצה כ"נושא משרה" אינן חברות הארנק אלא הם עצמם כיחידים. ומשכך, בהתאם ללשון סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, הם זכאים לקבל את האופציות ישירות אליהם, כיחידים, בכובעם כנושאי משרה בחברה.
משכורת מול אופציות
למיטב הבנתנו, רשויות המס מתנגדות לפיצול התגמול של אותו בכיר כך שהמשכורת השוטפת תשולם לחברת הארנק אך האופציות יוקצו לו באופן ישיר.
לאחרונה נדון בבית המשפט מקרה דומה, בו הוענקו אופציות ליו"ר דירקטוריון שנתן את שירותי הניהול באמצעות חברה פרטית בשליטתו. באותו מקרה דובר על חברה ציבורית, אשר בהסכם בינה לבין חברת הניהול שבבעלותו של יו"ר הדירקטוריון נקבע, כי חברת הניהול תהא זכאית לדמי ניהול חודשיים, ובנוסף יוקצו לה אופציות, וזאת בתמורה לשירותי הניהול שהיא תעניק באמצעות יו"ר הדירקטוריון עצמו.
לכשמכרה חברת הניהול את המניות, היא דיווחה על הכנסה כרווח הון בשיעור של 25%, בעוד שפקיד השומה קבע כי מדובר בהכנסה החייבת במס חברות רגיל.
בית-המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה וקבע כי אין לראות בחברת הניהול כ"נושא משרה" בחברה המקצה, ועל כן לא ניתן להחיל על ההכנסה ממימוש האופציות את הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
לכאורה, אין בפסיקה האמורה חדשנות כלשהי, שכן מתן שירותי ניהול בתמורה לאופציות למי שאינו עובד או נושא משרה, אינו יכול ליהנות מהוראות סעיף 102 לפקודה. יחד עם זאת, לפנינו מקרה בו האופציות הוענקו לחברת הניהול, בגין שירותי ניהול אותם התחייב לתת בעל השליטה בה, שהוא עצמו בוודאי מהווה נושא משרה בחברה המקצה. מעניין יהיה לראות כיצד יתייחס בעתיד בית המשפט במקרה בו יוקצו האופציות לנושא המשרה עצמו, גם אם הוא מעניק את שירותי הניהול שלו באמצעות חברה בבעלותו. סוגיה זו כאמור לעיל הינה טעונה ומורכבת ויש להניח שבתי המשפט יאלצו להתמודד איתה בעתיד הנראה לעין.
לאור זאת, על כל יזם ומנהל בכיר לדעת ולזכור כי במידה ויתאגד כחברת ארנק, רשויות המס עלולות לטעון כי הכנסתו ממימוש האופציות לא תוכל ליהנות מהוראות המסלול ההוני שבסעיף 102, אלא להתחייב במס שולי. לפיכך, אנא קחו זאת בחשבון בין יתר השיקולים העומדים בפניכם עת תחליטו האם להיות מועסקים כעובדם שכירים "רגילים" או באמצעות חברת ארנק כאמור.
קרדיט תמונה: tax via shutterstock