הפוסט נכתב על ידי ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" מקבוצת לוצאטו.
פתאום קם אדם, בבוקר הוא מגלה שעלה על רעיון חדשני, פותח את הלפטופ ומתחיל להקים מיזם (ותודה לאמיר גלבוע ושלמה ארצי על ההשראה). הרבה יזמים יכולים לספר על התחושה המיוחדת שאוחזת בהם, בשעה שהם מגלים ש"עלו על משהו", משהו שיכול להנביט סטארטאפ חדש.
אבל אחרי הקפה של הבוקר, צריך להתחיל לעשות סדר במחשבות. השלב הראשון, המתבקש, הוא לבדוק אם מישהו אחר ביקום לא חשב כבר על הרעיון החדשני שלכם. האמת היא שיש סיכוי לא קטן שאכן זה כך, כי בדינמיקה המטורפת של הפיתוח הטכנולוגי בעולם, היקף החדשנות וקצב החדשנות הוא עצום ומהיר. גם אם עליתם על רעיון מבריק זכרו כי "מוחות גדולים חושבים אותו דבר" (Great minds think alike) ולכן חשוב לבדוק שרגל אחרת לא חצה כבר את קו הסיום.
עניין זה מחייב בדיקה מעמיקה – מה קורה בשטח שבו פועלת ההמצאה החדשה? האם יש פיתוחים דומים? מהם? עד כמה הרעיון שהגיתם הוא חדשני ומקורי, ובעיקר האם הרעיון, או רעיון דומה, כבר רשום כפטנט? במילים אחרות, המטרה היא לבדוק היכן ניתן למקם את ההמצאה שלכם על מפת החדשנות העולמית.
ברור לחלוטין שאם מישהו כבר הקדים אתכם וקבע עובדות בשטח, אין טעם להשקיע אנרגיה בערוץ הפיתוח המסויים. מצד שני כדאי לזכור, כי התקדמות טכנולוגית איננה נמדדת רק בקפיצות זינוק של לטאה. לעיתים גם שכלול קטן בציר החדשנות הוא בר-פטנט.
הגנה על החדשנות הטכנולוגית
השלב הזה בחיי המיזם חייב להיעשות ביסודיות, שכן מהבדיקה תגזר ההחלטה האם ללכת על המיזם או לא (או לחילופין – לשנות את מסלול ההמצאה). בדיקת טכנולוגיות דומות, מקבילות ומתחרות גם "מכריחה" את היזם לקבוע במה הוא שונה ובמה הוא נבדל מאחרים ובכך משרטטת לו את מסלול ההמשך. לעיתים הוא ייאלץ אותו לחשב מסלול מחדש ובכך ימזער את הסיכונים של המשך הפיתוח. אך בדיקה זו היא גם צעד ראשון במהלך מקיף יותר לעיצוב אסטרטגיית קניין רוחני מקיפה.
בראשית הדרך רק ליזמים מעטים יש תמונה ברורה בראש לאן יילכו כשהמיזם יבשיל – רכישה על-ידי חברה גדולה (או בינונית, תופעה שהולכת ומתפשטת לאחרונה), הנפקה, הבשלה לחברה גדולה יותר וכיוצ"ב. אסטרטגיית קניין רוחני נבונה נועדה לשרת את מכלול המהלכים השונים על-ידי הגנה על ליבת הערך של המיזם – החדשנות הטכנולוגית – תוך כדי שמירת כל האופציות פתוחות בידי היזם עד להבשלת המיזם.
בהקשר זה כדאי לזכור שבעיני כל מחזיקי העניין העתידיים במיזם – מאנג'לים, דרך המדען הראשי ועד קרן ההון סיכון, שלא לדבר על תאגידי ענק – השאלה המרכזית הייתה ועודנה עד כמה החדשנות מייצרת שוק ועד כמה היא מוגנת פטנט.
מתי לתזמן את הגשת הפטנט?
אחת הסוגיות בהן מתחבטים יזמים רבים היא מתי נכון לתזמן את הגשת הפטנט. לכאורה "כל הקודם זוכה", זה הכלל הבסיסי בעולם הקניין הרוחני, ולכן יזמים רבים דוחפים להגשת בקשת פטנט ולתבוע דין קדימה, כדי לקבע את מועד הבכורה שלפיה יקבע מי יקבל פטנט קודם. זה נכון במיוחד בפיתוחים בתחומים דינמיים כמו אינטרנט, תוכנה ואפליקציות. אך חשוב שכתיבת הבקשה הראשונה תעשה באופן יסודי ומעמיק, טוב ככל שניתן, על מנת שלא ייווצר פער גדול בינה לבין הפטנט, שיתקבל לאחר הליכי הבחינה במדינות השונות, מצב שמזמין בעיות בהמשך. לפיכך, מומלץ מאוד ליזמים – המאמינים בכל ליבם בטכנולוגיה שהם פיתחו – לנסח את הבקשה הראשונית באופן מפורט וטוב ככל שניתן.
בשלבים הראשוניים על היזם לחשוב סימולטנית – עם עין אחת על הטכנולוגיה ועם עין שנייה על המשקיעים הפוטנציאליים. בצומת הזאת עולות שאלות חדשות. למשל, האם אפשר להסתפק באב-טיפוס, או שיש להתקדם הלאה לעבר גרסא בטא לאחר ניסויי היתכנות? אילו חברות יכולות לייצר סינרגיה עם הפיתוח הטכנולוגי ואילו יכולות לרכוש אותו כדי לייצר לו ערך? מהי ההגנה הטובה ביותר לנקודת הזמן הנוכחית ולמצבו של הפרויקט? (בהקשר זה, לא דומה מיזם שיש לו אורך נשימה למיזם שחייבים לגייס מייד משקיעים עבורו). כל אלה הן שאלות נכבדות, ללא ספק. גם כאן לקנין הרוחני יכולות להיות תשובות, שמבוססות על פענוח של השוק, המתחרים והטכנולוגיות היריבות.
להשתחרר מסטיגמות, לנהל סיכונים
במהלך הפיתוח היזמים חשופים לאין סוף עצות ודעות על מה אפשר להגן ועל מה אי אפשר להגן. חלק מהצעות נשענות על יסודות רעועים וכדי לתת תשובה מדוייקת מה בר-הגנה ומה לא, חייבים לרדת לרזולוציות יותר חדות ומדויקות. על היזמים להשתחרר מכמה סטיגמות שהתקבעו בשוק ולזכור שהחיים – כולל החיים הטכנולוגיים – הם לא שחור ולבן. לפעמים גם הגנה חלקית על הפיתוח מספיקה כדי להתקדם עם ההמצאה.
לסיכום, קניין רוחני איננו רק רישום טכני של פטנטים, או סימני מסחר. הוא קשור מהותית לגורל המיזם. הצרה היא שיזמים בתחילת דרכם עסוקים מעל הראש בגיוס הון להמשך פיתוח. מבחינתם רישום פטנט הוא משימה שיש לצלוח אותה במהירות ולסמן עליה "וי" בדרך להשגת המימון. זו גישה לא נכונה. צריך להבין שהגנת קניין רוחני נמצאת בליבת האסטרגיה המיזם וחייבת לשרת אותו. דבר נוסף – עולם הפיתוח הטכנולוגי הוא עולם עתיר ריגושים, אך גם סיכונים. סיכונים אינם צריכים להתריע, סיכונים צריך לדעת לנהל. הגנת קניין רוחני יעילה היא חלק ממערך ניהול הסיכונים ויש לנהל אותה בצורה מושכלת באופן שתוכל לשרת אתכם בהמשך.
קרדיט תמונה: patent via shutterstock