האם חברות סטארטאפ יווניות ישרדו את המשבר הכלכלי?

זה לא כל כך נעים לראות עסק סגור. מקור: Pexels

חדש בגיקטיים: לוח משרות הייטק שמתמקד רק במשרות מתחום ההייטק, מתעדכן באופן קבוע ופתוח למגייסים ולמחפשי עבודה.

קצת קשה לפספס את העובדה שיוון מצויה כעת במשבר פיננסי חמור במיוחד, עם חובות הנאמדים בסכום של 320 מיליארד יורו. בעוד שהמדינה עומדת בפני דילמה לאומית בנוגע להאם להישאר חלק מהאיחוד האירופי, יזמים יוונים בוודאי מוצאים את עצמם בדילמה לא פחות פשוטה – האם הם יכולים להמשיך עם ׳העסקים כרגיל׳ והאם מערכת הסטארטאפים במדינת תקרוס או לא.

נולדו וגדלו במשבר

חברות סטארטאפ יווניות רבות שגשגו בחמש השנים האחרונות, משך זמן שעולה בקנה אחד עם הזמן שלקח למדינה לצבור את החוב שלה. למעשה, מספר חברות הסטארטאפ היווניות הוכפל מידי שנה מאז 2010. מעבר לחיפוש אחר תמיכה כלכלית מעבר לים, סטארטאפים יוונים מחפשים גם אחר בסיס פיזי מחוץ לגבולותיה, בכדי לשמור על יציבות.

למרות שהוא מתגורר באתונה, איוון וארסאמיס (Evan Varsamis) החליט לבסס את הסטארטאפ שלו, The Gadgets Flow, מעין פינטרסט לחובבי גאדג׳טים וטכנולוגיה בכלל בדלאוור. לפני שהקים את המיזם, הייתה בבעלותו חברת שיווק שהייתה מבוססת באופן מוחלט באתונה, אבל הוא התחיל להביט מערבה, בשל תסכול שחווה לאור חוסר היעילות במערכת הבירוקרטית של יוון.

״ביוון היינו צריכים לחכות [במשרד בירוקרטי] במשך 6 שעות רק בשביל להגיש כמה מסמכים. בארה״ב, ניתן לעשות את זה ישירות באינטרנט״. וארסאמיס מוסיף ואומר כי ״לפתוח חברת סטארטאפ ביוון זה מסובך. המלצתי היא שכל עוד המוצר לא קשור ליוון, למשל לתיירות, אתה בהחלט צריך לחפש אחר מקום אחר להקים בו את החברה״. אמר בשיחה עם גיקטיים.

Evan Varsamis – Founder & CEO at Thegadgetflow.com

הקרב קשה

בהתחשב במצבה הפיננסי הנוכחי, לא מאוד מפתיע שממשלת יוון לא משקיעה זמן ותשומת לב (שלא לדבר על כסף) בסצינת הסטארטאפים במדינה. למרות שהסכם ה-EuroSummit עשוי לפתור את המשבר שנוצר כתוצאה מהחוב, קרן המטבע הבינלאומית לא ממש שמחה על תנאי החילוץ. ההתקדמות לטווח קצר ובטח של הטווח הארוך עדיין לא ברורה.

ג׳ורג׳ ספאנודקסיס (George Spanoudakis) יזם יווני נוסף סיפר לגיקטיים: ״הם הצליחו להגיע להסכם, אבל אני לא יודע כמה מהר או אם בכלל יתקיים. אין לנו שום ציפיות מהממשלה היוונית. אנחנו יודעים שיש להם בעיות חמורות הרבה יותר מלעזור לחברות סטארטאפ״.

הסטארטאפ של ספאנודקסיס, Pinnatta, הינו יישום מובייל עבור הודעות אינטראקטיביות וברכות, אשר צבר למעלה מ-2 מיליון משתמשים בארבע שנות פעילותו. רק השיווק של האפליקציה מתבצע בארה״ב, בעוד שכל הייצור הכולל פיתוח, הנדסה ועיצוב גרפי מתנהל ביוון. מתוך 23 העובדים בחברה, 20 נמצאים ביוון. עד כה גייסה החברה 3.5 מיליון דולר ממשקיעים יוונים, ביחד עם אנג׳לים אמריקאים, סינים ויפנים. לאחרונה גם חתמה Pinnatta על עסקה עם פייסבוק מסנג׳ר, אבל מסתבר שגם חברה מצליחה כמותה לא עמידה בפני המתרחש ביוון.

אפליקציית Pinnatta, למעלה מ-2 מיליון משתמשים

לדברי מנכ״ל החברה ספאנודקסיס, שני חברי צוות החליטו להתפטר מעבודתם ולחפש אחר הזדמנות יציבה יותר בארץ אחרת. גיוס הכספים גם הוא לא פשוט, שכן החברה נמצאת בהליך גיוס חדש בהובלת משקיעים יווניים. ״משקיעים יוונים פחדו מאוד מהמצב וממה שהולך לקרות, הגיוס שלנו נמצא כעת בסכנה גדולה״, הסביר לגיקטיים.

בנוסף לחוסר התמיכה הממשלתית, אמר ספאנודקסיס כי חוסר הניסיון הוא ״אחת הבעיות הגדולות בכלכלה היוונית״. הוא ממשיך ואומר כי ״כמובן, המצב לא עוזר בכלל. חברים שלי ללא חשבונות בנק או כרטיסי אשראי מחוץ ליוון נמצאים בסכנה של ממש, מכיוון שעם חשבון יווני לא ניתן לשלם עבור שרותים הניתנים מחוץ למדינה״.

סטארטאפים יעשו הכל בכדי לשרוד, אבל נראה כי עקב האכילס שלהם הוא חוסר הניסיון, מה שמחליט את המומנטום שלהם. זה מסביר מדוע יזמים מקומיים עשויים לפנות לקרנות זרות או נדל״ן בחו״ל. ״זה תהליך למידה כאן. אנחנו מנסים להסתכל על מערכות כלכליות אחרות. אנחנו טסים למקומות כמו עמק הסיליקון, לונדון וישראל בכדי להבין איך דברים עובדים שם, לצבור ידע ולחזור עימו ליוון״.

גם ביוון הדשא ירוק

הדשא של השכן תמיד ירוק יותר, והכסף בחו״ל גם הוא ירוק הרבה יותר מידי. יחד עם זאת, כלכלת הסטארטאפים היוונית שנמצאת רק בתחילת דרכה, בעלת פוטנציאל גדול לצמוח. דבר אחד בטוח; הנוף הפיזי במדינה מביס בקלות לא מעט יעדים אחרים. התיירות ביוון מהווה רבע מהכנסותיה, וזו מדורגת במקום ה-7 כמדינת היעד הפופולארית ביותר בעולם. רק בשנה שעברה, ביקרו בה כ-24 מיליון איש.

24 מיליון תיירים בשנה. מקור: Pexels

למרות השמש החזקה במיקונוס, העתיד לא ברור לחלוטין מנקודת מבטו של היזם היווני. ליזם ספאנודקסיס יש רעיון כיצד לחזק את היסודות של סצנת הסטארטאפים במדינה. כראוי לאזרח יווני, הרעיון שלו מתמקד במשפחה. הוא רואה דמיון בין העסקים המסורתיים והמשפחתיים ביוון עם הסטארטאפ הממוצע; שניהם מתחילים עם קומץ של אנשים, כרוכים ביחסים חזקים בין בני המשפחה או השותפים, ומתחילה עם השקעה כספית ראשונית.

"זה יכול להיות עמוד השדרה החדש של המדינה: המרה [של המנטליות] של עסקים משפחתיים קטנים לחברות סטארטאפ. ההבדל הוא שלעסקים משפחתיים יש קהל יעד מאוד מצומצם ומוגבל גיאוגרפית, בעוד שחברות סטארטאפ מכוונות לכיוון הגלובאלי. ברגע שחברות מקומיות ישאפו להישגים גבוהים, יוכלו להיות לכך השלכות משמעותיות בכלכלה היוונית״.

אז, סטארטאפים יווניים ישרדו?

וארסאמיס: ״ההסטארטפים בהחלט יכולים לשרוד, אבל למה להתאמץ אם יש דרך אחרת? הבירוקרטיה היוונית, עליית המיסים, והמצב הכלכלי הנוכחי עלול לפגוע בכל עסק ולהאט אותך באופן משמעותי״. תחושתו היא כי המדינה צריכה לחסל את הבירוקרטיה, להוריד את המיסוי על חברות למשך מספר שנים, להפיק יותר אירועים רלוונטים ובגדול לאמץ ולתמוך בסטארטאפים שבסופו של דבר יועילו לכלכלת המדינה.

מי שחושב אחרת הוא ספאנודקסיס, אשר מאמין כי ביכולתה של יוון לצאת מהמצב העגום בו נמצאת; ״בסופו של דבר, חברות סטארטאפ לא רק ישרדו, אלא גם ישגשגו. אנחנו יכולים ללמוד ממערכות כלכליות אחרות, ובגלל המשבר, נוכל לעורר השראה בקרב אנשים לעשות משהו בכדי להיחלץ מהמצב הנוכחי״.

שתי הדעות הללו מייצגות את הדיון המתנהל אודות עתידן של חברות סטארטאפ יווניות. כפי שנראה, היזמים היווניים לא מתכוונים להיכנע בקלות, ויש לקוות כי הם יודעים לתכנן קדימה קצת טוב יותר מאשר הפולטיקאים שמנהלים את המדינה.