מאת אילת מאמו שי, דוקטורנטית החוקרת קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם, מחברת הספר "רילוקיישן דרלינג, רילוקיישן" ושותפה בחברת Benefit Business Solutions Ltd.
עבור רבים גיברלטר נותרה כזיכרון עמום משיעורי גיאוגרפיה בבית הספר היסודי. לאחרים היא ידועה יותר בזכות חברות ההימורים באינטרנט הפועלות ממנה והיותה סוג של מקלט מס. עכשיו אפשר גם לגלות שבשנים האחרונות הפכה גיברלטר למרכז מצויינות בכל הקשור לקידום טכנולוגיות חדשות. מפאת גודלה (או קוטנה במקרה זה) גיברלטר משמשת כ"מעבדת ניסויים" אולטימטיבית להשקת טכנולוגיות ומוצרים חדשים בסביבה אירופאית, במיוחד בתחומי התקשורת, קלינטק ואנרגיה ירוקה, מובייל, FinTech ביוטק ופתרונות Smart City.
גיברלטר הינה מושבה בריטית הממוקמת בקצה הדרומי ביותר של ספרד ואף נושקת ליבשת אפריקה מצידו השני של המיצר המפורסם. היא משתרעת על שטח של כ-6 קמ"ר (בערך בגודלה של שכונת רמת אביב) ומונה כ-30 אלף תושבים, דבר הממקם אותה כאחת מהטריטוריות הקטנות בעולם. אבל אל תתנו ל"קוטן" שלה לבלבל אתכם, כפי שאתם יודעים, דברים טובים באים באריזות קטנות…
לגיברלטר יתרונות ייחודיים המסייעים לחברות המעוניינות לנסות מוצרים\שירותים חדשים ולחדור לשוק האירופי לעשות זאת בצורה מהירה ובעלות נמוכה יחסית:
מיעוט בירוקרטיה
בזכות היותה טריטוריה קטנטנה, אין בגיברלטר הרבה שכבות בירוקרטיה והגישה לצמרת מקבלי ההחלטות ברמה המדינית (שרים, ראש ממשלה ובכירים בתעשייה) הינה מהירה וקלה יחסית. דבר זה הופך את תהליך קבלת אישורים שונים למהיר ופשוט. במדינות גדולות כגון גרמניה ובריטניה למשל, הסיכוי להגיע לפגישה ברמה של שר הינו קלוש ביותר, ולרוב יש לעבור משוכות בירוקרטיות רבות, קודם ברמה העירונית, לאחר מכן ברמה המחוזית ורק אז מגיעים לרמה המדינית.
קוטן גיאוגרפי
בזכות שיטחה הקטן, המרחק בין קצה אחד של המדינה לקצה השני שלה הוא לא יותר מ-10 דקות נסיעה. דבר זה מסייע בהטמעה, באדמיניסטרציה ובבקרה של הניסוי, במיוחד שמדובר בניסוי טכנולוגיות אורבניות או בתחום התקשורת. אפילו בישראל שאינה נחשבת למדינה גדולה, לחברה מתל-אביב יהיה הרבה יותר קשה לנהל ולפקח על פרוייקט שמתבצע בצפת למשל.
הסעה למשרד סטייל גיברלטר
חסמי כניסה נמוכים
המשאבים האנושיים והכספיים העומדים לרשות חברות סטארט-אפ הינם מאוד מוגבלים. לפיכך, חברה ישראלית בתחום התקשורת הרוצה לנסות מוצר או אפליקציה בשוק הגרמני למשל, עלולה להיתקל בדרישות מכבידות כגון הצורך לתמוך ב-X מליון משתמשים בו זמנית, או יכולת מתן שירות במאות נקודות מכירה, דבר העשוי להוות חסם כניסה גבוה לשוק זה, אפילו למטרות ניסוי בלבד. בגיברלטר לעומת זאת, עם אוכלוסייה של כ-30 אלף איש בלבד, רף הכניסה הוא מאוד נמוך ואינו דורש השקעת משאבים רבים.
עמידה בתקנים אירופאים
בתור מושבה בריטית וכחברה באיחוד האירופי עוד משנת 1973 (כחלק מבריטניה), טכנולוגיות ומוצרים המפותחים בגיברלטר נדרשים לעמוד בסטנדרטים ובדרישות של האיחוד האירופי, דבר המקל לאחר מכן על שיווקם בתוך שאר מדינות האיחוד. בנוסף חברות בתחום ה-FINTECH נהנות מהיכולת לקבל רשיון פעילות בגיברלטר ולהעביר אותו לשאר מדינות ה-EU מבלי הצורך לעבור את התהליך הרגולטורי מחדש בכל מדינה ומדינה באיחוד.
מתחת לרדאר התקשורתי
גיברלטר אינה נמצאת תחת הרדאר של כלי התקשורת הבינלאומיים, דבר המתבטא בכך שבמקרה וניסוי הטכנולוגיה נכשל, אף אחד מחוץ לגיברלטר כנראה לא ישמע על כך. לעומת זאת, כישלון במדינה גדולה כגון צרפת או בריטניה, עלול לקבל חשיפה רחבה בתקשורת דבר שיכול לפגוע במוניטין החברה ו"לשרוף" שוק של כ-60 מליון לקוחות פוטנציאלים. בגיברלטר הסיכון הוא לאבד שוק של 30 אלף איש בלבד. לעומת זאת, במידה והניסוי הצליח, קל מאוד בגיברלטר לגייס את התקשורת המקומית ולקבל פרסום, ומשם למנף הצלחה זו לשווקים הבינלאומיים.
ה"לאס ווגאס" של עולם ההימורים באינטרנט
אחד מעמודי התווך של הכלכלה הגיברלטרית הינה תעשיית ההימורים באינטרנט. בגיברלטר אמנם פועלות רק כ-35 חברות הימורים (לעומת כמה מאות חברות במלטה, קפריסין וקוסטה ריקה) אך החברות הללו הינן הגדולות ביותר בענף ומהוות כ-60% מסך כל פעילות ההימורים באינטרנט העולמית, מה שמציב את גיברלטר כ"לאס ווגאס" של עולם ההימורים הוירטואלי. בעוד שקבלת רשיון מפעיל הימורים הוא עדיין בגדר הכמעט בלתי אפשרי, לחברות תוכנה ישראליות המפתחות פתרונות ומשחקים לעולם ההימורים (דבר אשר אינו מצריך רשיון מיוחד) כדאי מאוד להקים שלוחה בגיברלטר על מנת להיות קרובים פיזית לשחקנים הגדולים בשוק. הרי זה ידוע שהרבה עסקאות נעשות במפגשים חברתיים, ובגיברלטר הקטנה הסיכוי הוא מאוד גבוה שתשב במסעדה ושולחן לידך יישב מנכ"ל חברת הימורים כלשהי, או שהילדים שלו ילמדו באותה כיתה של ילדיך, ומשם הדרך להיכרות אישית היא קצרה מאוד…
יפה גם בלילה. גיברלטר
פס רחב בשפע
חברות אשר פעילותן מבוססת ותלויה באינטרנט (לדוגמא אתרי סחר אלקטרוני, זירות מט"ח ועוד) ישמחו גם לשמוע שגיברלטר הינה נקודת חיבור ראשית (HUB) על כבל האינטרנט התת-ימי החדש המחבר בין אירופה להודו, דבר המעניק לגיברלטר פס רוחב במהירות של 3.84 טרה-ביט (!) עובדה זו מבטיחה זמינות ומהירות תקשורת ברמה גבוהה – דבר שהוא קריטי עבור חברות מבוססות אינטרנט.
שפה אנגלית
העובדה שאנגלית היא השפה המדוברת והחוקים והסטנדרטים הם על פי החוק האנגלי, מקלים מאוד על הקמת פעילות בגיברלטר. כמו כן האוכלוסייה הקוסמופוליטית של גיברלטר המורכבת מהרבה עובדים ממדינות אירופה השונות, מעניקה למקום צביון בינלאומי, מרכיב החשוב כאשר מנסים להתאים מוצר לאופי האירופאי.
חבילת המיסוי הכי אטרקטיבית באיחוד האירופי
לסיום, בכל זאת אי אפשר שלא להזכיר את היתרונות המיסויים של גיברלטר הכוללים מס חברות של 10% בלבד (כאשר הכנסה שמקורה מחוץ לגיברלטר פטורה ממס בגיברלטר), אין מע"מ, אין מס על רווחי הון, אין מס על דיבידנדים, אין מס ירושה, אין מס שבח, ותקרת המס ליחידים היא 25% בלבד. זה אמנם נשמע כמו מקלט מס, אך מאז השינוי במשטר המס אותו יישמה מממשלת גיברלטר בינואר 2011 ואשר אושר על ידי בית הדין של האיחוד האירופי, מנסה הממשלה להתנער מתדמית זו ומשווקת את גיברלטר כשער כניסה אטרקטיבי לאירופה לעסקים ובעלי הון שמקורם מחוץ לשוק האירופי. כך ממצבת גיברלטר את עצמה כטריטוריית Onshore בעלת יתרונות Offshore יחודיים באיחוד האירופי. הוכחה להצלחתה בשינוי תדמית זו הינה העובדה שגיברלטר כבר אינה מופיעה ברשימת מקלטי המס שפרסם האיחוד האירופי בחודש שעבר (יוני 2015).
אז כפי שנאמר בתחילת הכתבה, גיברלטר הקטנטנה טומנת בחובה יתרונות רבים. חשוב רק לזכור שבמקומות קטנים, הרבה יותר חשוב מי אתה מכיר מאשר מה אתה יודע, ולכן רצוי להיכנס לשוק זה בליווי של גורם מקומי. מספר חברות הייטק ישראליות כבר החלו להשתמש בגיברלטר כשער כניסה לאיחוד האירופי וכמקום לניסוי והשקת טכנולוגיות חדשות. אז בפעם הבא שאתם שוקלים לחדור לשוק האירופי, ודאו שגיברלטר נמצאת על הרדאר שלכם…
קרדיט תמונות: gibraltar via shutterstock, gibraltar cable car via shutterstock, night life in gibraltar via shutterstock