מיסוי אופציות לעובדים באקזיטים - הבעיה והפתרון

מאת עו״ד לי-יה ברק אבדי, סמנכ״ל לעניינים מקצועיים, מיטב דש בנפיטס ורו״ח גבי וייסמן, מנכ״ל, מיטב דש בנפיטס.

שורות רבות כבר נכתבו לגבי העובדה שמדינת ישראל בולטת בעולם בחברות טכנולוגיה העושות אקזיט. השאלה אם מגמת האקזיטים בישראל היא חיובית או שלילית הינה מורכבת, כאשר, מחד, לא מתפתחות, הלכה למעשה, חברות ענק מקומיות המעסיקות עובדים ויוצרות תעשייה אמיתית בישראל, ומאידך גיסא, היזמים, המייסדים והעובדים אשר "נפגשים עם כסף", מביאים איתם רעיונות חדשים, פתיחת חברות חדשות, ואף תעשיה של מרכזי פיתוח בישראל והפיכתה של מדינת ישראל למעצמה טכנולוגית.

בכל מקרה, לא נדון כאן ביתרונות ובחסרונות שיש באקזיטים, אולם אחת הסוגיות אשר מתעוררות בעקבות ביצוע אקזיטים היא כיצד ימוסו התמורות המתקבלות על ידי עובדים אשר קיבלו אופציות למניות במסלול רווח הון באמצעות נאמן (להלן: "אופציות 102 הוני").

מיסוי על אופציות

כידוע, סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מאפשר לחברה מעבידה להקצות לעובדים אופציות במסלול רווח הון באמצעות נאמן, כך שבכפוף לתנאים הקבועים בסעיף, ובין היתר – החזקת האופציות/מניות בידי נאמן לתקופה מינימלית של 24 חודשים ממועד ההענקה (מה שמכונה  – "תום התקופה"), העובד יהיה זכאי ליהנות משיעור מס של 25% בלבד במכירת המניות (להבדיל ממס שולי שיכול להגיע עד 50% החל על כל סוג של הטבה אשר ניתנת במסגרת יחסי עובד מעביד). ככל שהעובד מממש את המניות לפני תום התקופה – הרי שהעובד כבר לא ייהנה ממס מופחת של 25%, אלא ימוסה בשיעור המס הפירותי, קרי – עד 50%, לרבות רכיב של ביטוח לאומי ומס בריאות.

במסגרת אקזיטים, הפרקטיקה מלמדת, שהחברה הרוכשת מעדיפה לרכוש את מלוא הון המניות של החברה הנרכשת, לרבות מניות אשר מקורן באופציות 102 הוני, ובתמורה לכל אחת ממניות החברה הנרכשת ניתן לחלק את התמורה לשתיים: הקצאת מניות בחברה הרוכשת (להלן: "התמורה במניות"), וכן תשלום במזומן (להלן: "התמורה במזומן"). "הצרה" היא – שלא מעט פעמים קורה, שהאקזיטים הללו מתרחשים לפני "תום התקופה", והעובד נפגש עם מניות ו/או מזומן לפי תום התקופה כאמור, כך שלכאורה עליו לשלם מס גבוה, הגם שמדובר מבחינתו במכירה שאינה מתוך בחירתו האישית ובעגה המקצועית – מכירה שלא מרצון.

רשות המיסים בישראל הפנימה את הבעיה, ובנסיבות אלו מאפשרות לראות במימושים כאלה במסגרת עסקאות אקזיט, אשר טרם הגיע לגביהן "תום התקופה", כמימוש במכירה שלא מרצון, ומאפשרות רצף מס מלא על התמורה במניות, ומאפשרות הפקדת המזומן בידי נאמן עד לתום התקופה וזאת תוך הפקדת רכיב המזומן בידי הנאמן עד לתום התקופה, ולאחר תום התקופה  – תשלום התמורה במזומן לעובד בניכוי מס של 25% בלבד. רשות המסים בהחלטות המיסוי שפרסמה ושהעניקה במסגרת האקזיטים השונים ידעה להתחשב ולתת פתרונות גם בסיטואציות ייחודיות בהן העובדים יהיו זכאים לקבל את התמורה במזומן רק במידה וימשיכו לעבוד בחברה, לאחר האקזיט, בהתאם לתנאי ההבשלה המקוריים של האופציות.

עדכון מהחודש הנוכחי

לאחרונה, בחודש מאי 2015, פרסמה רשות המיסים החלטת מיסוי בהסכם (החלטת מיסוי 9567/15) שדנה במכירה שלא מרצון במסגרת עסקה של מכירת מניות בחברה ציבורית, בה חלק מהתמורה התה במזומן וחלק במניות. יודגש, כי ככל שמדובר בהקצאות לעובדים שבהן מעורבות חברות ציבוריות, גם במסלול רווח הון עם נאמן, יתכן וחלק מסוים מההכנסה ממכירת האופציות יתחייב במס כהכנסת עבודה בהתאם לשעור מ\המס השולי של העובד. גם כאן, נקבעו בהחלטת המיסוי עקרונות דומים תוך פיצול המרכיב הפירותי בין התמורה במזומן, לבין התמורה במניות של החברה הרוכשת.

כך נקבע, כי התמורה במניות (קרי – החלפת המניות במניות הרוכשת) לא תהווה אירוע מס, הן במישור העובדים והן במישור החברה, ויחול רצף מס, כך שהתמורה במניות תוחזקנה בידי הנאמן עד למועד המימוש בפועל. באשר לתמורה במזומן, נקבע מנגנון לאופן ייחוס התמורה במזומן בין המרכיב הפירותי למרכיב ההוני, כאשר הנאמן התבקש להפקיד את התמורה במזומן, לאחר ניכוי מקדמת המס, בפיקדון נושא ריבית, כאשר עד לתום התקופה הנאמן נדרש שלא להעביר את התמורה לעובד ולא יעשה כל פעולה שמשמעותה מכירה או שיעבוד. במועד תום התקופה, רשאי הנאמן להעביר לעובד את יתרת המזומן, כאשר כל הרווחים מהתמורה יחויבו במס בידי העובד, בשיעור של 25%. בלבד.

כל שנותר לנו הוא לאחל למשק הישראלי שימשיך לצמוח, שמדינת ישראל תמשיך להיות מעצמה טכנולוגית ושמשקיעים מכל רחבי העולם ימשיכו להתעניין בחברות וביזמים הישראלים, בה בעת שרשויות המס ימשיכו לטפל במקרים דומים תוך מניעת עיוותי מס כתוצאה מעסקאות מסוגים שונים ומגוונים.

קרדיט תמונה: stocks and tax via shutterstock